האבות שנשארו בשבי: "אין גיל לרצון לקבל חיבוק מאבא"

בכל אחת מחמש המשפחות שחזרו הערב (שני) מהשבי הושאר בעזה אב, שנחטף יחד עם הילדים או במקביל אליהם. הילדים שוחררו לבדם, בחלק מהמקרים עם אמם ובחלק מהמקרים לזרועות אמם. התאומות אמה ויולי קוניו (3) הוחזרו יחד עם אמן שרון, אך אביהן דוד - גם הוא אח תאום - לא השתחרר.

"דוד חייב לחזור לחיק משפחתו. הסיטואציה הזאת קשה מאוד ובלתי אפשרית", אמר אתמול איתן, אחיו התאום של דוד. "צריך לזכור שלכל גבר חטוף בעזה יש גם הורים, הם גם ילדים של מישהו. צריך להחזיר את כולם. ברור לי התעדוף, אבל אסור לשכוח אותם וחייבים להמשיך להחזיר את כולם".

גם משפחת אנגל, קארינה (51) ושתי בנותיה מיקה (18) ויובל (11), שוחררו - בעוד רונן האבא (55) נותר בשבי. גם האחים אור (16) ויגיל (12) יעקב השתחררו, ואילו אביהם יאיר, שנחטף בנפרד מהם, נשאר בעזה. גם האחים סהר (16) ויאיר (12) קלדרון שוחררו, בעוד אביהם החטוף עפר קלדרון נותר בידי חמאס, וכך גם איתן יהלומי (12) ששוחרר בשעה שאביו אוהד החטוף הושאר בשבי.

"המלאכה לא הושלמה"

העסקה להחזרת החטופים הביאה למצב בלתי אפשרי עבור המשפחות: הסיכום על שחרור נשים וילדים בלבד הותיר מאחור את הגברים, צעירים ומבוגרים, שנחטפו לעזה ב־7 באוקטובר. מדובר במשפחות שלמות - לעיתים הורים וילדיהם, לעיתים אב ובנו - שבשלב זה משתחררים מתוכן רק הילדים, על פי הסיכום, בעוד הגברים נותרים בשבי חמאס, ולא ידוע מתי יחזרו.

אחד הסיפורים הבולטים על אי־חזרתו של אב המשפחה הוא של משפחת אור. דרור (48) נחטף עם שני ילדיו נעם (17) ועלמה (13), אך בעוד מרבית הילדים ששוחררו חזרו אל חיק האם - לנעם ולעלמה אין כעת, למעשה, לאן ואל מי לחזור: אמם יונת נרצחה במתקפת חמאס, אביהם נשאר בשבי, וביתם נשרף עד אפר בידי המחבלים.

לאחר חזרתם של הילדים הביתה, ציינו במשפחת אור כי "המלאכה לא הושלמה - לא משאירים אף אחד מאחור. ליאם (בן הדוד) ודרור עדיין בשבי".

רק ביום השחרור גילו שסבא חי

בשעה שמדינה שלמה התרגשה לראות את נווה בן ה־8 ואת אחותו יהל בת ה־3 האוחזת בדובי קטן, כשהם חוזרים ארצה יחד עם אמם עדי (38), נשאר אביהם טל שוהם (38) הרחק מהם בתוככי הרצועה. בני המשפחה, מהיישוב הקהילתי מעלה צביה שבגליל התחתון, הגיעו באותה שבת נוראית לבקר אצל הסבתא שושן הרן - ונחטפו מתוך הממ"ד על ידי מחבלים חמושים שחדרו לבית.

בפעימת השחרור הראשונה שוחררו שלושה דורות של משפחת מונדר - רותי הסבתא (78), קרן האם (54), ואוהד, שחגג יום הולדת 9 בשבי - אך אברהם מונדר (78), אביה של קרן ובעלה של רותי, לא שוחרר חרף גילו. "אנחנו ברגשות מעורבים", אומר אחיינו איל מור. "מצד אחד, שמחה על חזרת רותי, קרן ואוהד, ומצד שני חרדה לגורלו של דוד שלי אברהם, שהוא איש לא בריא.

"אנחנו יודעים לומר שהוא לא היה איתם בשבי. למעשה, כשהם חזרו הם קיבלו בשורה משמחת - כי רק ביום השחרור עצמו הם גילו שהוא בחיים. הם חשבו שהוא נרצח. אחת החטופות ששוחררה מסרה לנו שהוא במצב טוב".

איל, מהפעילים במאבק לשחרור החטופים, מוסיף: "אנחנו היינו ועדיין מאוד פעילים, ולא מתכוונים להפסיק. קרן עוד לא במצב להצטרף אלינו, אבל כשהיא תוכל היא תחזור להילחם על אבא שלה.

"היא עוברת ממצב של חטופה למצב של בת משפחה של חטוף. אין גיל לרצון לקבל את החיבוק של אבא, בטח אם אתה מרגיש שאתה צריך לשמור עליו - וזה מה שהיא מרגישה".