רצועת הדוקו סטוריס - מי הרג את ג'סיקה?

"מי הרג את ג'סיקה?": סיפורה המצמרר של צעירה מתל אביב

ציפי קרליק ו"ישראל היום" מציגים ברצועת הדוקו "סטוריס" את סרט האנימציה "מי הרג את ג'סיקה?" • סיפור מצמרר של צעירה, המתאר את מציאות החיים בעולם הזנות • הסוף המר בגיל 36 • וגם בית הבושת שהמשיך לפעול כשלוש שעות לאחר מותה • צפו בסרט הדוקו

הסרט "מי הרג את ג'סיקה?" בבימויה של יולי כהן, מבקש לספר את סיפורה של ג'סיקה בכדי להציג את מציאות החיים האלימה בעולם הזנות. כהן מעוניינת להגדיל את המודעות לתרבות העלמת העין של החברה וגורמי האכיפה ממצבן של הנשים הללו.

הצעירה שעלתה לישראל בגיל 16, מלווה באחותה בלבד, חיפשה דרכים להרוויח את לחמה. השם 'ג'סיקה' ניתן לה כאשר החלה להתפרנס מזנות בתל אביב אצל סרסור ברחוב דיזינגוף. לימים, דוד (הסרסור) וג'סיקה עברו לבניין ברחוב הירקון 98 בתל אביב שנחשב לאחד מבתי הבושת היותר פופלארים בעיר. "כשג'סיקה הגיעה לכאן היא נחשבה הילדונת של המקום, היא הייתה מתוקה במיוחד, ומהר מאוד דוד שמח לתת לה מפתח והיא עברה לגור כאן בחדר מספר '5'." מספרת מקורבת.

ככל שפרנסתה של ג'סיקה עלתה כך, הנפש שלה נשברה. לאחר שלוש עשרה שנים, בגיל 36, החליטה  לשים קץ לחייה. "היא נמצאה תלויה, עירומה, על הרמקול בחדר בו קיבלה לקוחות".

"למחרת כשהיא לא קמה למשמרת דפקו לה בדלת, היא לא ענתה, מי היה מאמין?" 

חברותיה הקרובות של ג'סיקה הופתעו ממותה הפתאומי, אבל מחקרים מראים כי הכתובת הייתה על הקיר. בהקשר זה, על פי החוק במדינת ישראל,  נכון ליום התאבדותה של ג'סיקה באוגוסט 2015, 'שידול לזנות, סרסור וניהול בתי בושת הם מעשים פליליים. בשנת 2016, חשף סקר לאומי של משרד הרווחה וביטחון הפנים שהיקף הזנות בישראל "מגלגל" 1.2 מיליארד שקל בשנה ותקציב המאבק בו הוא: 22 מיליון.

כמו כן, חשף הסקר כי "מספר המועסקים בזנות בישראל ב-2014 נאמד בכ – 12,000 בני אדם, ש-95% מהם נשים". מהסקר עלה גם כי המספר הממוצע של "לקוחות" לכל אישה עומד בשנה על כ-660 וכי מספרן של הקטינות העוסקות בזנות, או נמצאות בסיכון לכך, מגיע ל-1,260, זאת בנוסף לכמה עשרות קטינים.  מעל 80% מהנשים שמתפרנסות מעבודה בזנות היו רוצות לשנות את דרך הפרנסה שלהם ולא יכולות ללא סיוע מבחוץ.

שלוש שעות אחרי שהוציאו את גופתה, בית הבושת המשיך לקבל גברים כמו בכל יום. יחד עם זאת, במשך חמש שנים התנהל משפט כנגד בעלת הבניין, דליה טרופה, ובסיומו הורשעה בעבירת השכרת מקום לשם זנות. טרופה לא הוכנסה לכלא, אלא שילמה קנס וקיבלה עבודות שירות. 

קרדיטים 

בימוי, תסריט והפקה – יולי כהן

אנימציה - אלון בראייר, כרמל בן עמי

איורים - שריאל קסלסי, GREGOR DASHBUR

עריכה – שגיא בורנשטיין

קולות: עומר ברנע, אביה ברוש

מוסיקה - רועי בן סירה

תמיכה בפיתוח - הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו