"אמא הופקרה פעמיים - ב-7 באוקטובר, ופעם שנייה על ידי כל הארגונים שהיו צריכים להציל אותה": נשקפת סכנה לחיי החטופה המשוחררת אלמה אברהם בת ה-84

לאחר ששוחררה מהשבי בפעימה השלישית של עסקת החטופים מול ארגון הטרור חמאס, אלמה אברהם בת ה-84, מהנשים המבוגרות יותר שנחטפו לעזה, שבה אתמול לישראל ישירות לבית החולים סורוקה בבאר שבע, כשהיא במצב גופני ירוד ומצבה הקליני מוגדר קשה. דוברות סורוקה הודיעה היום (שני) כי מצבה "מוסיף להיות קשה. היא מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ כללי ועדיין נשקפת סכנה לחייה".

במסיבת עיתונאים מבית החולים סורוקה, צחי סלוצקי, סגן מנהל בכיר במחלקה לרפואה דחופה מספר : ליוויתי את אלמה מרגע הגעתה. היא פונתה מהשבי במצב קשה מאוד, כשכל המדדים החיוניים - דופק, לחץ דם, טמפ' הגוף, היו נמוכים מאוד והיוו סכנה ממשית לחייה. אלמה סובלת ממחלות רקע רבות וקיבלה טיפול תרופתי קבוע טרם השבי. אם לא היתה מועברת אתמול, או אם היה דיחוי, זה היה מחמיר את מצבה. מצבה מוסיף להיות קשה והיא מורדמת ומונשמת. נשקפת סכנה לחייה. הצוותים ממשיכים להילחם ולעשות כל שניתן כדי לשפר את מצבה. אנחנו מלווים את בני המשפחה גם בתמיכה רגשית צמודה של השירות הסוציאלי".

טל אמנו, ביתה של אלמה סיפרה על המחלות של אלמה, שהיו מטופלות ומאוזנות: "חיכינו לאמא שלי 52 יום, אמא שלי אישה בת 84, סבתא רבא, אישה שמחה ואופטימית, תיפקדה לעילא ולעילא, בלי מטפלת צמודה, בלי מטפלת זרה, תיפקדה לבד בבית, בישלה לעצמה וטיפלה בכל צרכיה. היא הייתה מאוזנת בתרופות כרוניות. נכון, יש לה מחלות רקע, מחלה בבלוטת התריס, היא חולת לב ויש לה מחלה אוטואימונית. כל המחלות שלה היו מאוזנות. שבוע קודם היינו כולנו אצלה, הצלחנו לשמח אותה, וסיפרנו לה שהיא ממתינה לנין חדש ולחתונה של הנכד שלה. היא היתה מאושרת ומחוברת לכל קהילת נחל עוז. היא יצאה על הרגליים, הפקירו אותם אז, הפקירו את אמא שלי מבחינה בריאותית. כל כך שמחנו לראות את מי שחזר לפניה. לאמא שלי לא הגיע לחזור ככה!".

היא המשיכה ותקפה את ארגון הצלב האדום: "אמא שלי הוזנחה מבחינה רפואית בצורה קשה. זו היתה הזנחה במשך כל השהיה שלה שם. היא לא קיבלה את התרופות שלה, תרופות מצילות חיים.
אמא שלי הגיע שעות מספר לפני שהיא נפרדה מאיתנו. היא הגיעה עם דופק 40, עם טמפרטורת גוף של 28 מעלות, מעורפלת הכרה ופצועה כולה, היא נשמרה שם בתנאים לא הוגנים. אמא הופקרה פעמיים - ב-7 באוקטובר ופעם שנייה על ידי כל הארגונים שהיו צריכים להציל אותה. נפגשנו כל בני המשפחה, התעשתנו בזמן אפס בנסיון לארגן את רשימת התרופות שלה, כללית עזרו לנו והוציאו מרשמים, הנגישו את התרופות ונתנו לאחי אותן ביד. אחי הגיע לפגישה עם נציגת הצלב האדום וניסה למסור את התרופות - אמרו לו לא 'לא יכולים לקחת אותן'. היינו בהפגנה מול בנין הצלב האדום, שוב נדחנו בכניסה. 'שוב הגעתם עם חבילת התרופות שלה?'".

"אמא שלי לא היתה צריכה לחזור ככה, אין לי מושג איך היא תצלח את הימים. אני רוצה לנצל את הבמה להגיד תודה לכל מי שהיה אחראי על הטיפול, המטה, כללית, כל מי שליווה אותנו. הלוואי ותצליחו, הלוואי והם לא הצליחו להביס אותה. אמא היא אישה חזקה, פשוט לא הגיע לה. לא מתוך קטע של מציצנות, התקרבנות או התמסכנות, הסיבה היחידה שאנחנו עומדים פה וחושפים את עצמנו היא כדי להציל את מי שנשאר. שמישהו יזיז את הצלב האדום ואת כל ארגוני הנשים, שמישהו יצעק את הצעקה הזאת - בשביל מה אתם נמצאים שם?", סיימה את דבריה בכעס.

אורי רביץ, בנה של אלמה: "כמו שטלי סיפרה לכולכם, אמא שלי, על אף הבעיה הרפואית שלה, הייתה אישה מטופלת ומאוזנת, בריאה ושמחה, והיא חיה חיים נהדרים, ועוד חיכו לה שנים שתכננו לבלות ביחד. אני ביקרתי אותה שבוע לפני כן, היא בישלה לכולנו את ארוחת החג. כשהבנתי שאמא שלי נחטפה מיד יצאתי לתקשורת ואמרתי שאמא יצאה במצב פיזי טוב אבל שאני יודע שהיא על תרופות ואני יודע שהיא לא מקבלת אליהם גישה, וכל יום שעובר פועל נגדה.אני הייתי הרבה מאוד בתקשורת, הרבה מאוד בפעילות, ונאבקתי יחד עם כולם על אמא. כשהבנתי שהיא משתחררת והסיוט הזה הולך להיגמר היינו בסוג של אופוריה, לא האמנו לאיזה תהום נצלול. אני רוצה בהזדמנות הזאת להגיד תודה לכל מי שמלווה אותנו. אני רוצה להודות למטה החטופים, אנחנו לא עוזבים אותם עד שכולם חוזרים הביתה כי המאבק הוא של כולנו, ובמובן הזה חשוב לנו להדגיש את הנושא הזה של העזרה והסיוע הרפואי של כל מי שנמצא שם עכשיו".

"זה קריטי שהסיוע יגיע, אנחנו רואים איך החמאס מנסה ליצור מראית עין שהוא הומניטרי ומטפל - הוא לא. אמא שלי היא ההוכחה לאכזריות המטורפת של הארגון הזה, ויש שם אנשים שזקוקים לטיפול רפואי, וכל ארגוני ההצלה הבינלאומיים וממשלת ישראלים חייבים לעשות הכל כדי להגיש להם את העזרה הזאת. כל שעה קריטית. אם אמא שלי הייתה מגיעה עוד יום היא כנראה לא הייתה. וגם היום היא נאבקת על הנשימות שלה, היא מנהלת מאבק עיקש, ואנחנו איתה".

גם פרופ' חגי לוין מספר על הנסיונות לערב את הצלב האדום כדי שייתן לאלמה טיפול בשבי: "שמעתם את הדברים הכואבים של אורי וטלי. אני מלווה אותם ואת אח שלהם רועי כבר 52 יום, מאז הטבח של ה-7 באוקטובר. קיבלנו מידע רפואי מהמשפחות על הצורך האקוטי מציל החיים של חלק מהחטופים בתרופות, חלקן תרופות פשוטות שאפשר לתת לכלל החטופים, ולהציל את חייהם. כפי שאורי סיפר, אנחנו היינו בפגישות עם הצלב האדום והתחננו שיעשו כל מאמץ להביא את התרופות לאלמה, ולכל אחד מהחטופים האחרים כי חלקם פשוט גוססים. מה שראינו עם קבלתה של אלמה למרכז הרפואי סורוקה זאת הזנחה פושעת, גם מהבחינה הרפואית וגם מהבחינה הסיעודית".

"52 יום הביאו אותה למצב שאף בן אנוש לא צריך להיות בו. ממש אובדן צלם אנוש, ממש התעללות לא סבירה. אף אחד לא מגיע למצבים האלה היום, והעובדה שבידי החמאס היא הגיע לכזה מצב זו תעודת עניות לעולם. אף אחד לא צריך להיות במצב הזה ואנחנו כאן לדאוג עכשיו שלא יקרה מצב דומה לחטופים ולחטופות האחרים, שרבים מהם צריכים טיפול מציל חיים, ולכן, ממשלת ישראל, ממשלת ארה"ב, ומנהיגי קטאר, צריכים לעשות כל מאמץ כדי שכבר עכשיו יחזרו החטופים או לכל הפחות הצלב האדום יוכל להיכנס ולתת להם תרופות מצילות חיים. הכל מוכן, אנחנו לא מקבלים את התשובה שאין מה לעשות, כי יש מה לעשות, וצריך לעשות את זה עכשיו כדי להציל חיים. אנחנו מאשימים לא רק את חמאס, אלא את השתיקה של ארגונים בעולם שזה תפקידם להשמיע את קולם של מי שצריך את הסיוע ההומניטרי הזה".

כאמור, אלמה נחטפה על אופנוע מהקיבוץ שלה לעזה, ומאז ילדיה זעקו להחזירה הביתה. בבוקר 7 באוקטובר, כשהחלו אזעקות גם בנחל עוז, אלמה, שמתגוררת לבדה, נכנסה לממ"ד. כמו יתר תושבי הקיבוץ, גם היא הונחה שלא לצאת. בזמן ששהתה במקום, היא שוחחה עם בנה אורי רביץ, שסיפר: "היא סיפרה שהיא בממ"ד לבד. סיפרתי לה שיש חדירת מחבלים בשדרות, ולקח לי זמן להבין שהיא אומרת 'יש גם פה'". המחבלים שהגיעו לקיבוץ פרצו לביתה וחטפו אותה. כשאחד מילדיה הגיע לביתה, הוא מצא בית ריק, הפוך והרוס. הממ"ד בבית היה פתוח והמיטה שלה הייתה הפוכה. המשפחה קיבלה מידע כי ייתכן ואלמה נחטפה, ובהמשך הגיעה תמונה שאימתה זאת.

עוד בהיותה בשבי, בנה סיפר ל"ישראל היום": "אני מסתכל על התמונה ואני רואה את אמי בת ה-84 יושבת על אופנוע, כשלידה שני חמושים ופניה מופנות מעט אחורה, אבל ברור לי לגמרי שזו היא. בבקשה תחזירו את אמא שלי הביתה. היא אישה מאוד יפה, גם מבחוץ וגם מבפנים. יש בה תמימות של מי שהקימה את הארץ הזאת".