"אושר גדול על אלו שמשתחררות ועצב גדול על החטופים שעדיין שם": חברי נחל עוז מתרגשים לקראת החטופות שחוזרות

מפוני קיבוץ נחל עוז התאספו בחדר האוכל בקיבוץ משמר העמק, בו הם שוהים, לצפות בהתרגשות גדולה בשחרור החטופות מהקיבוץ שלהם - אלמה אברהם בת ה-84, והאחיות דפנה בת ה-15, ואלה בת ה-8 למשפחת אליקים • "היום ההרגשה היא מעורבת, מצד אחד יש תקווה ומנסים להיות שמחים, ומצד שני עדיין דאגה והרבה כאב על שני החטופים שעדיין בשבי", מספר חבר הקיבוץ תום אורן-דננברג

משפחות וחברי המשוחררים מנחל עוז צופים בהם במשמר העמק // שמואל בוכריס

התרגשות גדולה בקיבוץ משמר העמק, בו שוהים מפונים מקיבוץ נחל עוז. חברי הקיבוץ התאספו בחדר האוכל לצפות בשחרור החטופים מהקיבוץ שלהם. מנחל עוז משתחררות אלמה אברהם בת ה-84, והאחיות דפנה בת ה-15, ואלה בת ה-8 למשפחת אליקים.

צפו: אזרחים החליפו את שם רחוב עזה בירושלים לנחל עוז //לפי סעיף 27

אלמה נחטפה כשהיתה לבדה בביתה ושתי האחיות נחטפו כשהיו בביתן עם אביהן נועם, בת זוגו דקלה ערבה, ובנה תומר בן ה-16. המחבלים רצחו את בני הזוג ובנה של ערבה וחטפו את שתי האחיות. בשבי חמאס נמצאים עדיין צחי עידן בן ה-47 ועמרי מירן בן ה-45, מקיבוץ נחל עוז, שנחטפו יחד. בתו הגדולה של צחי, מעיין בת ה-18, נרצחה.

זיוה לשצנסקי, חברה של אלמה, סיפרה בהתרגשות: "אלמה היא החברה הכי טובה שלי. בשעה 11 באותו היום הרמתי אליה טלפון. היא אמרה שהיא יושבת בממ"ד ותוך כדי היא אומרת 'יש אצלי מחבלים'. באותו רגע הקו נותק. צלצלתי לכל מי שיכולתי ואף אחד לא יכל לעזור לי. כולם אמרו לי 'תרגעי, אולי היא טעתה'. צלצלתי אליה המון פעמים והיא לא ענתה. היה לי ברור שקרה משהו. הייתי בממ"ד ולא יכולתי לצאת. המועקה שלי שיכולתי אולי לעזור לה ולא עזרתי. אלמה אשה מבוגרת עם בעיות רפואיות ואני כל הזמן שאלתי איך היא יכולה לשרוד".

זיוה לשצינסקי חברתה הטובה של אלמה אברהם אשר נמצאת ברשימת המשוחררות, צילום: גדעון מרקוביץ'

היא ממשיכה ומספרת: "אנחנו חברות 50 שנה. היא אשה יוצרת, אוהבת אנשים, דואגת מאוד לילדים שלה. היא היתה לבד באותו זמן. אני מאוד מתרגשת. אני מקווה שגם יתר השבויים שלנו צחי ועמרי ישתחררו. אחרי 3 ימים שהיינו כאן במשמר העמק הבנו את גודל האסון וגם את מעשי הגבורה שהיו. אני אפילו לא יכולה לדמיין מה עבר עליה שם 51 ימים. לא יודעת איך היא עברה את זה. אבל כל הזמן אמרתי לילדים שלה שהיא אישה חזקה והיא תעבור את זה. וזה מתגשם. המשפחה שלה כל כך דאגה לה. כל כך הרבה ימים בלי לדעת מה קורה , זה מאוד קשה. זה נורא מה שקרה לנו"

תום אורן-דננברג, חבר קיבוץ נחל עוז, ברגשות מעורבים: "היום הקשה התחיל ב-6 וחצי בבוקר עם צבע אדום, ונמשך שעות עם ירי כבד ומחבלים שמסתובבים בקיבוץ ונכנסים לבתים. היינו 17 שעות בממ"ד עם אשתי יעל ובתי אלה, בת 9. היום ההרגשה היא מעורבת. מצד אחד יש תקווה ומנסים להיות שמחים, ומצד שני עדיין דאגה והרבה כאב על שני החטופים שעדיין בשבי החמאס, ובכלל על כל מה שעברנו. עברנו דברים מאוד קשים וזה לא עובר בלחיצת כפתור".

"עברנו דברים מאוד קשים וזה לא עובר בלחיצת כפתור". תום אורן דננברג, צילום: גדעון מרקוביץ'

"החטופות שמשתחררות היו 51 ימים ושאר החטופים עדיין שם, ואני לא יכול לדמיין מה עובר עליהם. נרצחו לנו 13 חברים ועובד זר אחד. חברים טובים. אלה ימים של עליות וירידות. לא מזמן סיימנו את האזכרות 30 על החברים הטובים שאיבדנו. אלה הקטנה, ילדה בת 8 וחצי שנחטפה, דפנה קצת יותר גדולה. ילדים שעברו תופת. גם החברות שלהן. אין דרך להבין מה עובר עליהן. זה בלתי נתפס. אני מקווה שמצבן טוב. המחבלים חטפו מכל הבא ליד, מילדים ועד נשים מבוגרות".

אמיר תיבון, חבר הקיבוץ מספר על המצב המורכב: "יש פה שילוב של אושר גדול כי אלמה, דפנה ואלה יצאו משבי האויב אחרי 51 ימים, אבל צחי ועמרי עדיין בידי האויב. אז יש פה רגשות מעורבים. אושר גדול על אלו שמשתחררות ועצב גדול על החטופים שעדיין שם. אנחנו עם המשפחות שלהם. בשביל קהילת נחל עוז זה יום שהחל בשעה 6 וחצי בבוקר והוא עדיין נמשך. הוא יימשך עד שעמרי וצחי יחזרו אלינו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר