כמה טוב שבאתם הביתה: פעימת השחרורים השלישית הושלמה היום (ראשון) לאחר ש-14 החטופים הישראלים הגיעו ארצה לאחר ששהו בשבי חמאס מאז 7 באוקטובר.
זהו הסיפור שלהם:
אביגיל עידן (4), כפר עזה
הילדה שסיפורה ריגש את נשיא ארצות הברית: אחרי יותר מ-50 ימים בשבי, הילדה בת ה-4 שנחטפה לבדה לעזה עושה את דרכה לישראל. הוריה, צלם החדשות רועי ואימה סמדר, נרצחו בקיבוץ כפר עזה, והיא תחזור מהשבי בלי לקבל מהם חיבוק. אחיה הגדולים עמליה בת ה-6 ומיכאל בן ה-8 שרדו לאחר שהתחבאו בארון בממ"ד ליד גופת אמם.
במהלך 7 באוקטובר, אביגיל דפקה בדלת של שכניה, משפחת ברודץ. האב אביחי הבחין בה מלאה בדם, שהתגלה מאוחר יותר כדמו של אביה. הוא הכניס אותה לחדר הממ"ד כדי שתהיה עם אשתו ושלושת ילדיו, ובסופו של דבר אביגיל נחטפה יחד איתם.
בסוף השבוע האחרון, ציינה אביגיל יום הולדת בשבי חמאס. סיפורה הכה גלים, והיא נכנסה ללבבות של ישראלים רבים שרק חיכו שתופיע ברשימת המשוחררים. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אף נשאל אם אביגיל תהיה בין החטופים שישתחררו במסגרת העסקה, והשיב: "אני מחזיק אצבעות".
הגר (40) עופרי (10), יובל (8) ואוריה (4) ברודץ, כפר עזה
האבא שנלחם כדי להציל את משפחתו: במשך 50 ימים, מאז נחטפה משפחתו, אביחי ברודץ בקושי ישן. הוא יצא למאבק ציבורי ותקשורתי כדי להציל את אשתו וילדיו, שנחטפו יחד עם הילדה אביגיל עידן, שכנתם, שהסתתרה איתם בממ"ד לאחר שהוריה נרצחו.
בבוקר המתקפה, אביחי ברודץ שמע דפיקה בדלת. כשפתח אותה, הוא הבחין באביגיל כשעליה דמו של אביה, רועי עידן, שהיה חברו הטוב. הוא השאיר את אביגיל עם אשתו הגר ויצא להילחם ולנסות להציל את משפחת עידן, אך המחבלים השתלטו על הקיבוץ – והוא לא הצליח לחזור למשפחתו שנחטפה.
הגר ואביחי הכירו בצבא לפני כ-20 שנה, ומאז הם ביחד. המשפחה מספרת שעופרי בת ה-10 היא "ילדה של אבא", ויחד הם אוהבים לנגן בגיטרה. יובל בן ה-8 הוא "ילד רגיש ונשמה טהורה", ואוריה בן ה-4 הוא הקטן ביותר והכי שובב. ביום שלפני הטבח בקיבוץ, המשפחה חגגה את יום הולדתה ה-10 של עופרי. על השולחן הונחה עוגת יום הולדת שלא הספיקה להיאכל עד סופה – החיילים שהגיעו לבדוק את הבית מצאו אותה, והחלו לדמוע.
דפנה (15) ואלה (8) אליקים, כפר עזה
מהתופת אל החיבוק של אימא מעין: בשבת השחורה הן נחטפו מבית אביהן שבכפר עזה, בעוד אביהן נועם נרצח.
המחבלים שחדרו לבית המשפחה ב-7 באוקטובר תפסו בבית את נועם ואת שתי הבנות, כאשר איתם היו גם דקלה ערבה, בת זוגו של נועם, ובנה תומר בן ה-17. באמצעות הטלפונים הניידים של בני המשפחה, המחבלים עשו שידור חי בו הם נראים מוחזקים יחד. בצילום נראה נועם כשהוא פצוע ברגלו בעוד הוא מנסה לגונן על בנותיו. ביום שלאחר החטיפה לעזה, נראו ברשת תמונות של דפנה ואלה בשבי בעזה, ואילו מספר ימים לאחר מכן התגלו גופותיהם של נועם, דקלה ובנה תומר.
דפנה בת ה-15 היא ילדה מוכשרת, מלאת חיים ומוקפת בחברים. אלה בת ה-8 היא ילדה שמחה, מצחיקה ורקדנית מלידה. לאורך כל התקופה, אמן מעין ניהלה מאבק להחזרתן.
בטור שפורסם ב"ישראל היום" לקראת יום הילד הבינלאומי שצוין בשבוע שעבר, היא כתבה: "אני מתגעגעת לבנות שלי, שנחטפו מנחל עוז באותה שבת שחורה. הן נשלפו ממיטותיהן בחולצת פיג'מה ומכנסיים קצרים, אפילו בלי נעליים, רגע אחרי שהופרדו מאביהן נועם, בת זוגו דקלה ובנה תומר. ייתכן שהן אף ראו את הרגע שבו רצחו אותם. אם הבנות שלי רואות את הכתבה הזו, אני רוצה שהן יידעו שאני עושה ככל שביכולתי על מנת להחזיר אותן הביתה בריאות ושלמות, ובמהרה. לא אפסיק להילחם עבורן עד שאראה אותן בבית".
חן (49), אגם (18), גל (11) טל (9) גולדשטיין-אלמוג, כפר עזה
ב-7 באוקטובר, עברו על המשפחה שעות של תופת, שבמהלכן נרצח אב המשפחה נדב, בן 49 במותו, והאחות הבכורה ים (20).
האב נדב היה טריאתלט ואיש הברזל שהחלים מפציעה, שככל הנראה נרצח כשהמחבלים הבינו שלא יוכלו לקחת אותו לעזה. יחד איתו נרצחה גם בתו החיילת, ים.
עמרי אלמוג, אחיה חן, סיפר על בני המשפחה: "חן היא לביאה, אישה מאוד חזקה שאני בטוח ששומרת על הילדים. אגם היא ילדה מופלאה, יפה ורגישה שעוזרת לכולם ואוהבת לעבוד. גל הוא שוער, שחקן כדורגל, ילד מאוד רגיש וחכם, וטל הקטן חובב כדורסל. אני מתכוון להילחם על מה שנשאר מהמשפחה שלי, גם עבור ההורים שלי".
צליל, אשתו של עמרי, הוסיפה: "טל הבן הקטן מאוד אהב לצלם את עצמו. הטלפון היחיד שמצאו בביתם היה היה הטלפון שלו, ויש המון סרטונים שהוא צילם את עצמו. הם ילדים שרגילים להיות בחוץ, מאוד עצמאיים, ועכשיו הם כלואים ללא תעסוקה, כשהם מפוחדים לצד מחבלים. אני לא יודעת אם הם רואים אור יום או אוכלים כמו שצריך, המחשבה הזו מטריפה את הדעת".
אלמה אברהם (84), נחל עוז
מחכים לתת חיבוק ראשון לאמא: אלמה נחטפה על אופנוע מהקיבוץ שלה לעזה, ומאז ילדיה זעקו להחזירה הביתה.
בבוקר 7 באוקטובר, כשהחלו אזעקות גם בנחל עוז, אלמה, שמתגוררת לבדה, נכנסה לממ"ד. כמו יתר תושבי הקיבוץ, גם היא הונחה שלא לצאת. בזמן ששהתה במקום, היא שוחחה עם בנה אורי רביץ, שסיפר: "היא סיפרה שהיא בממ"ד לבד. סיפרתי לה שיש חדירת מחבלים בשדרות, ולקח לי זמן להבין שהיא אומרת 'יש גם פה'".
המחבלים שהגיעו לקיבוץ פרצו לביתה וחטפו אותה. כשאחד מילדיה הגיע לביתה, הוא מצא בית ריק, הפוך והרוס. הממ"ד בבית היה פתוח והמיטה שלה הייתה הפוכה. המשפחה קיבלה מידע כי ייתכן ואלמה נחטפה, ובהמשך הגיעה תמונה שאימתה זאת.
בנה סיפר: "אני מסתכל על התמונה ואני רואה את אמי בת ה- 84 יושבת על אופנוע, כשלידה שני חמושים ופניה מופנות מעט אחורה, אבל ברור לי לגמרי שזו היא. בבקשה תחזירו את אמא שלי הביתה. היא אישה מאוד יפה, גם מבחוץ וגם מבפנים. יש בה תמימות של מי שהקימה את הארץ הזאת".
אדריאן (אביבה) סיגל (62), כפר עזה
מחכים לחיבוק של סבתא: אדריאן סיגל נחטפה מכפר עזה יחד עם בן זוגה, קית' בן ה-64, שלמרה הצער נשאר שבוי בעזה. השניים התגוררו בקיבוץ יותר מ-40 שנים, אליו הגיעו לאחר שהתאהבו ביופיו ובו הקימו את משפחתם, בהם ארבעה ילדים.
בבוקר 7 באוקטובר שמעו בני המשפחה מאחד השכנים כי מחבלים הגיעו לביתו, והוא הצליח להבריח אותם. שיר, בתה של אדריאן, סיפרה כי הוריה הם אנשים שזקוקים לתרופות שלהם: "אני יודעת שההורים שלי לא אנשים שנלחמים, הם אנשים רגישים, והיה לי ברור שאם המחבלים נכנסו לביתם, הם ילכו איתם".
ממה שידוע למשפחת סיגל, המחבלים חטפו את בני הזוג לעזה ברכב המשפחתי. מאז, חמשת הנכדים שלהם מצפים לבואם. הבשורה הייתה לא פשוטה: "התיישבנו בסלון והחזקנו ידיים במעגל, ואחותי ניסתה להגיד להם איפה סבא וסבתא. זה היה שובר לב, ועד היום אין יום שהם לא שואלים איפה הם מתי הם יחזרו".
רון קריבוי (25), כרמיאל
לאחר התערבות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שוחרר גם חטוף בעל אזרחות רוסית, שהתווסף ל-13 הנשים והילדים שהופיעו ברשימה המקורית.
קריבוי נחטף ממסיבת "נובה" שהתקיימה בסמוך לקיבוץ רעים, שם עבד בצוות ההגברה. הוא חולם לעבוד בתחום הסאונד והמוזיקה.
בטור שאחותו יוליה כתבה ב"ישראל היום", היא אמרה כי תילחם למענו: "רוני, כמה אתה אוהב את החיים ולהפיץ אהבה ושמחה. את החיוך שלך רואים בכל תמונה. האנרגיות שלך מחזקות אותי גם בזמן הקשה הזה, כשאנחנו לא יודעים מה איתך".
