"תחושת אופטימיות": כך נראתה המתנת חברי ניר עוז לשחרור אהוביהם

רבים מחברי הקיבוץ ארזו מזוודות ונסעו מהמלון בים המלח אל מרכז הארץ, כדי להיות קרובים יותר לבני משפחתם ששוחררו • סילבי קוניו, ש-8 מבני משפחתה נחטפו, בהם שתיים מנכדותיה: "מחכים לכולם" • תמר גורן, שבתה שני נחטפה מביתה: "היא אמנם לא עומדת בקריטריונים של מי שאמור להשתחרר, אבל מתישהו היא תחזור"

ההמתנה לחטופים בבית המלון שבו נמצאים המפונים באילת // צילום: רן שאולי

תושבי ניר עוז, שאיבדו רבע מחבריהם ב-7 באוקטובר וש-75 מחבריו נחשבים חטופים, המתינו בדריכות מאז הבוקר (שישי) לשובם של 12 מחברי הקיבוץ, סבתות, אימהות וילדים המוחזקים בשבי חמאס.

במלון ישרוטל ים סוף שבאילת, אליו פונו מאז חולצו מהקיבוץ בשבת השחורה, הרגישו באוויר את המתח, את התקווה – וגם את האכזבה בקרב החברים שטרם ידעו בבוקר אם יקיריהם ישוחררו בעסקת החילופים. רבים מחברי הקיבוץ ארזו מזוודות ונסעו למרכז הארץ, כדי להיות קרובים יותר לבני המשפחה ששוחררו.

תמר (מימין) ושירה גורן, צילום: יהודה בן יתח

גם בני משפחת אדר, שהסבתא, יפה בת ה-84, נחטפה בידי חמאס והשתחררה בפעימה הראשונה, ארזו ויצאו בדרכם לבסיס פלמחים. השמחה הגדולה על שחרורה תהיה מהולה בעצב, שכן הנכד של יפה, תמיר אדר בן ה-38, שנחטף גם הוא – נשאר בשבי.

מאז שעות הבוקר, סילביה קוניו הסתובבה ברחבי המלון בציפייה דרוכה לשחרור החטופים. היא ובעלה לואיס מחכים לעדכון בנוגע ל-8 בני משפחתם, הקרובה והמורחבת, שנחטפו: שני בניה, דוד בן ה-33 ואריאל בן ה-26, אשתו של דוד שרון קוניו-אלוני, וגם שתי נכדותיה, אמה ויולי בנות ה-3. גם ארבל יהוד, החברה של הבן אריאל, שבויה בידי חמאס, וכך גם הגיסה של הבן דוד דניאל אלוני, ובתה אמיליה.

"אני מחכה לכל בני המשפחה. אף אחד לא דיבר איתנו, אי אפשר לבטוח באף אחד. יש לי 7 נכדים, אבל רק 5 מהם פה איתי", סיפרה בעצב מהול בתקווה.

סילבי ולואיס קוניו, ש-8 מבני משפחתם נחטפו לעזה, צילום: יהודה בן יתח

תמר גורן, אמה של שני גורן בת ה-29, שנחטפה מביתה בקיבוץ, סיפרה על תחושותיה: "יש תחושת אופטימיות, יש לי תקווה שמשהו טוב קורה סוף-סוף. כולי תקווה שבאמת כולם יחזרו. הבת שלי אמנם לא בקריטריונים של מי שאמור להיות משוחרר מהשבי, אבל מתי שהוא היא תגיע, היא תחזור".

היא סיפרה על שני: "היא הבת הקטנה במשפחה. היא בת 29, אישה שמחה ואהובה. אני לא יכולה להיות אופטימית במה שעובר עליה בשבי ואני מנסה שלא לחשוב על זה. אני רק מחכה שהיא תחזור".

שירה, אחותה הגדולה של שני, סיפרה על הבוקר שבו נחטפה: "היא הייתה לבד בדירתה. היא נעלה את הממ"ד והייתה מאוד לחוצה. בשעות הבוקר, אחרי שהתברר שמחבלים חדרו לקיבוץ, היא הייתה בטלפון עם נופר, בת זוגו של אחינו, ותרגלה נשימות בטלפון. אחרי שעתיים בטלפון איתה, נופר שמעה שזרקו משהו על הממ"ד, אבל לא היה פיצוץ. שניות אחרי זה המחבלים פרצו את הממ"ד והוציאו אותה מהדירה. הטלפון נשאר פתוח, אבל לא שמעו את שני, אלא רק דיבורים בשפה הערבית. אנחנו יודעים שהיא נחטפה בחיים כי הייתה עדות ראייה של תושבת הקיבוץ, וגם ראינו ב-7 באוקטובר סרטון שחמאס פרסמו שבו רואים אותה בריאה ללא סימני דם עלייה. כעת אנחנו מחכים לרגע שבו היא תשוחרר".

אנשים במעבר רפיח, היום, צילום: רויטרס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר