רננה מאיר, בתה של דפנה מאיר ז"ל שנרצחה בעתניאל: "אם היה מדובר בעסקה מלאה הייתי נושמת עמוק בעניין שחרור המחבלים"

"אני מקווה שהקבינט הביטחוני יכנס גם את המשפחות השכולות, כדי לקבל את אישורן לשחרר מחבלים בשביל עסקה חלקית". כך כותבת רננה מאיר, בתה של דפנה מאיר שנרצחה בפתח ביתה בעתניאל בשנת 2016 בעיצומו של גל הטרור הפלסטיני שאירע באותה תקופה, והפכה לאחד מסמלי קורבנות גל טרור זה.

"אני אקצר את התהליך כי שמעתי שיש בעיה והאולמות קטנים מדי: אני לא מאשרת. אם היה מדובר בעסקה מלאה הייתי נושמת עמוק בעניין שחרור המחבלים. למרות שכל אחד מהם יכול להיות הרוצח של המשפחה שלי או שלכם.

"אבל אני לא יכולה לשכוח את האבא שהבן החייל שלו חטוף בעזה, ואמר שהוא יכול רק לחלום לקבל את הבן שלו חזרה בעסקה חלקית. כי ברור שחיילים יחכו לסוף, אם בכלל יהיה כזה. זה לא פייר. זה יוצר קרע אדיר בין המשפחות ומול המשפחות השכולות.

"אף פעם לא חשבתי שהשכול שלנו הוא פרטי. אף אחד לא רצח את אמא שלי כי היא מיוחדת ולאף אחד לא היה עניין איתה. רצחו אותה כי היא אישה יהודיה ולא כי היא דפנה מאיר. שכל אדם במדינת ישראל ישב וידמיין היום את המשפחות השכולות שהשכול הגיע ויגיע אליהן, ויזכור שהסיפור הזה הוא לא רק פרטי, שכל תגובה שלכם בנושא תהיה בהתאם לזה שיש מדינה שלמה כאן, שחוותה את הטרור מקרוב מאז ומתמיד".

הלב צורח מהאפשרות שהרוצח שלנו ישתחרר

"אין לי ציפייה שאף משפחה חס וחלילה תסכים להוריד עסקה חלקית מהפרק. למרות שזה קול של כמה וכמה מהמשפחות כמו אמא של אבינתן אור. הציפייה שלי היא ממקבלי ההחלטות. אף אחד לא היה רוצה להתחלף איתם. אף אחד לא היה מצביע נגד האפשרות שמישהו יחזור הביתה.

"כבר אמרתי פה שבאופן אישי, הייתי משחררת את כולם תמורת כולם. כן גם את הרוצח "שלנו". הכל כדי שמשפחה אחרת תהיה שלמה. אבל הלב צורח מהאפשרות הרעה הזאת. שהרוצח שלנו יצא לחופשי. איפה טיפת האכפתיות האחרונה? איפה? שבו ותדמיינו שהרוצח של המשפחה שלך, זה שעשו מאמץ כדי לתפוס אותו, זה שהשקעת כסף ומשאבים כדי לתבוע אותו, זה שגמר לך על החיים - יצא עכשיו מהכלא.

"יעל זאבי אחותו של בניה שראל הי"ד שנפל בזמן הפסקת האש עם חמאס בשנת 2016 כתבה גם היא "את המחבלים המשוחררים ישחררו ליו"ש, למקום שבו בניה שראל גדל". יותר מ30% מהנופלים הם מההתנחלויות. וככה מדינת ישראל משיבה להם כגמולם, פעם אחרי פעם אחרי פעם.

"לקראת העסקה העצובה מאוד המסתמנת עם חמאס. זמן מתאים לספר את סיפור הקרב האחרון של אחי בניה שראל הי"ד. בניה נפל במהלך הפסקת אש ביום האחרון של מבצע צוק איתן בדרום הרצועה. לפי התחקיר (מה שהצבא שיתף איתנו) בניה והכח שלו שהיו בעזה בזמן הפסקת האש, זיהו דמות חשודה על גג המבנה המסומן בתמונה בעיגול כתום. בניה ביקש אישור לירות בו אולם בגלל הפסקת האש הוא סורב. אז, נפתחה עליהם אש מאותו מחבל ובניה נהרג מאש מקלעים.

תחשבו שוב על העסקה הזאת, אם היא כוללת 6 שעות ביום בלי מזל"טים זה בעצם אומר שאנחנו מפקירים את החיילים שלנו! זאת לא דרך טובה להחזיר את החטופים הביתה".