במערכת הביטחון חששו מפריצת מהומות מצד ערביי ישראל במלחמת "חרבות ברזל", כפי שקרה במאי 2021 במהלך מבצע "שומר החומות". גם תושבי כפר קאסם שבאזור השרון, מצפון לראש העין, לקחו אז חלק פעיל במהומות, אולם הפעם העיר הערבית, כשאר יישובי המגזר, נותרה שקטה. ובדומה לשאר המגזר, התושבים לא מזדהים עם הזוועות שביצע חמאס.
"מבקש סליחה בשמי ובשם מדינת ישראל". הנשיא הרצוג בכפר קאסם (ארכיון) // לע״מ
יחד עם זאת העיר שקטה גם בכל הקשור למסחר ולעסקים. בימים כתיקונם יהודים רבים פוקדים את החנויות ואת בתי העסק המקומיים, והכלכלה העירונית פורחת. כעת יהודים לא מגיעים לכפר קאסם, אם בגלל חשש לביטחון האישי או בשל חוסר רצון לפרנס בעת הזו עסקים שמנוהלים בידי ערבים.
כתוצאה מכך עסקים רבים בעיר סגורים, ואלו שפתוחים סובלים ממיעוט לקוחות. אחד כזה הוא אבו עמיר, בעל "חומוס אלנאבולסי". אבו עמיר, שמכין את החומוס בעצמו, יושב כעת כמעט בחוסר מעש. החומוסייה שלו פתוחה, אבל לקוחות - בעיקר ישראלים - אין.
"היו לי המון קליינטים יהודים לפני המלחמה, עכשיו אין אף אחד, הם לא באים", הוא מספר. "מה שקורה לא טוב, לא ליהודים ולא לערבים. ב'שומר החומות' היה בלאגן, אבל עכשיו שקט, והלוואי שיהיה שקט כל הזמן. אף אחד לא רוצה צרות, אף אחד לא רוצה מלחמה. כולנו רוצים שלום, רוצים שיהיה שקט לכולם - מוסלמים, יהודים ונוצרים. לכולם".
ב"שומר החומות" ניכרה הזדהות פעילה של חלק מערביי ישראל עם חמאס. כעת נראה שמעשי הזוועה שביצע ארגון הטרור הרצחני זעזעו גם את האזרחים הערבים. "אנחנו מגנים את כל מה שקרה ב־7 באוקטובר, אנחנו נגד זה", מצהיר ראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר. "אלה לא ערכי האסלאם שלנו. זה אירוע קשה, והתמונות מדברות בעד עצמן. אנחנו בכפר קאסם, עיר שדוגלת בשוויון ובדו־קיום, הקמנו חמ"ל משותף במלחמה עם ראש העין ועם המועצה המקומית אורנית. אנחנו עושים סיורים ביחד.
"בשומר החומות היו חלקים בחברה הערבית שהזדהו עם חמאס, אבל אז לא היה מדובר בגודל הזוועה שהיתה ב־7 באוקטובר. הפעם יש גם חטופים. יש פה אירוע גדול. יש הבדל בין אז לבין האירוע הזה. אנחנו גם חושבים על היום שלמחרת. הדברים האלה פוגעים גם בכלכלה וגם במרקם החברתי".
"ביחד אפשר לעשות גן עדן"
בסיור בכפר קאסם אנחנו מוצאים פרלמנט של שישה גברים, שיושבים ומדברים על כוס קפה. אחד מהם הוא ד"ר עמאר נאג'י, רופא משפחה בפנסיה. "לי טוב מאוד עם היהודים, ואני לא מקבל את כל מה שקרה במתקפה של חמאס", הוא מסביר.
"אני רוצה לחיות עם היהודים, ושיהיה בינינו קשר טוב. שנחיה ביחד בטוב, שנעשה ביחד מדינה הכי חזקה בעולם. שומר החומות היה עולם אחר. עכשיו, תודה לאל, אנשים הפנימו שבלאגן לא עוזר, ושאולי צריך לחיות אחרת. אני מקווה שגם היהודים יגיעו למסקנה הזאת.
"החזק הוא מי שקובע. אנחנו החלשים - ואתם החזקים. אתם, בני הדודים שלנו, יכולים לעשות פה את המדינה הכי טובה בעולם, הכל תלוי בכם. אם תפנימו את הטוב, אז זו ארץ דבש וחלב, ואם לא תפנימו - תפסידו. תאמינו לי שהערבים רוצים לחיות איתכם. תראו את אירופה, כמה מלחמות היו ביניהם עד שהפנימו שזו לא הדרך. לך לאירופה היום - זה גן עדן. אנחנו יכולים לעשות אותו דבר גם כאן".
בבוטיק ביגוד ונעליים "יסמין" מצאנו את הבעלים, יסמין, יושבת לבדה, מחכה ללקוחות שלא מגיעים. "אנחנו מגנים את מה שקרה ב־7 באוקטובר", היא אומרת, "לא מזדהים עם מה שחמאס עשה. אנחנו נגד הריגת נשים וילדים, ונגד כל מעשה פשע. זה כואב גם לנו. לא חשוב מאיזה דת או גזע - אנחנו נגד זה.
"אנחנו רוצים לחיות, זה מה שאנחנו רוצים עכשיו. וגם שתיפסק המלחמה. אנחנו נגד מלחמות. בשומר החומות היה משהו אחר, עכשיו אנשים מבינים יותר את המצב ומקווים לימים טובים יותר". על הבוטיק שלה היא אומרת: "אנחנו נפגענו, כל העסקים בעיר נפגעו. יהודים פחות באים כרגע. לפני המלחמה הגיעו ועכשיו לא.
"אנחנו עיר שמוקפת בערים יהודיות, חיים ביחד הרבה שנים, שכנים טובים, יחס טוב. מקווים שיהיה יותר טוב, ואני מאמינה שנחזור לחיים ושיהודים יחזרו לפה. יש גם הרבה ערבים שלא עובדים בגלל המלחמה ואין להם כסף לקנות דברים. המלחמה לא טובה לאף אחד".
"גם פרמדיק מאיכסאל נרצח"
עמאר סליח, אח בבית החולים אסותא באשדוד, יושב בבית קפה ומעשן נרגילה לפני שהוא נוסע למשמרת. "מה שקרה בשבת השחורה זה קשה מאוד", הוא אומר. "קרה משהו הפוך ממה שציפו לו. אני רואה שאנחנו דווקא מאוד מאוחדים עם השכנים שלנו - יהודים וערבים. אנחנו ערביי ישראל, אנחנו פלשתינים, אנחנו חלק מכל הסכסוך הזה. אני אשקר אם אגיד שזה לא קשור אלינו. אנחנו כולנו העם הפלשתיני, אבל מה שקרה הוא מאוד לא ערכי, לא משקף בכלל את דת האסלאם.
"באותו בוקר התעוררנו כמו כולם וראינו את הזוועות. אנחנו לא תומכים בזה ולא חלק מזה. זה חד־משמעי. אנחנו מגנים את זה בכל תוקף. לא היה טבח רק של יהודים, אלא של כל האזרחים. ראינו שגם פרמדיק מאיכסאל נרצח במתקפה".
המלחמה פגעה לסליח בעבודתו. "אני מרגיש שהיחס אלי בעבודה השתנה. זה קשה. יש חולים שלא רוצים שערבים יטפלו בהם. גם אנשי צוות פתאום מסתכלים עליך אחרת. אני לא אגיד שקל לשמוע מקולגות 'אין אמונה בערבים', או 'כל הערבים אותו דבר'. היו תגובות קשות נגד ערבים.
"אני מבין שחושבים כרגע מהבטן ולא מהראש, ואני מנסה להרגיע ולהסביר. אני מקווה שזה יעבור. צריך להבין שאנחנו חיים פה, ואתם חיים פה. אני לא יכול ללכת למקום אחר, ואתם לא יכולים ללכת למקום אחר. זה מה שיש. טרנספר לא יקרה. אני שומע קריאות לטרנספר ו'כהנא צדק', אבל זה לא יקרה. אנחנו פה ואתם פה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו