הרבש"צים שהתריעו במשך שנים על חוסר באמצעי לחימה זועמים: "הפקירו את כיתות הכוננות"

חודש מאז פרוץ הלחימה, ולמרות שהועברה לצה"ל רשימה מסודרת, שום רכיב ביטחוני לא סופק • יו"ר איגוד הרבש"צים, איתי הופמן, תקף: "כל שר ביטחון שישב בקריה בשש השנים האחרונות מודע לבעיה - כולם אשמים" • משרד הביטחון: "בימים אלה אנו פועלים לגיבוש מערך הגנה חזק, שיכלול בן היתר עיבוי משמעותי של כיתות הכוננות בישובים והאמצעים שיועמדו לרשותן"

מחאת הרבש"צים בשרונה. צילום: הסתדרות לאומית

הרבש"צים וחברי הכיתת הכוננות בדרום היו הראשונים להגיב נגד מתקפת החמאס בשבת השחורה, והיו גם הראשונים להיהרג. שמונה רבש"צים ושלושים חברי כיתת כוננות נהרגו באותה השבת. אלא שזעקתם של אלה שנמצאים בחזית ורואים את האיום באופן תמידי מול העיניים, היתה כאן כבר עוד קודם למלחמה.

איתי הופמן, יו"ר ארגון הרבש"צים: " שנים התרענו ודברנו עם משרד הביטחון ודחו אותנו" // ההסתדרות הלאומית

כעת מתברר שגם עכשיו, חודש אחרי שהמלחמה החלה, ולמרות שהועברה לצה"ל רשימה מסודרת של חוסרים, עדיין חסר ציוד רב. היום נחשף כי בחודש שעבר הגישו הרבש"צים דרישה לאספקת 600 נשקים ארוכים, 2600 קסדות ומעל 3000 אפודים קרמיים. עד היום שום רכיב ביטחוני לא סופק.

"כולם אשמים"

"כל שר הביטחון שישב בקריה בשש השנים האחרונות מודע לבעיה. כולם אשמים וכולם שקרנים", אומר בכאב איתי הופמן, יו"ר ארגון הרבש"צים בהסתדרות הלאומית.

"בשבועות האחרונים ההסתדרות הלאומית נהייתה יבואנית של נשק וציוד צבאי ואנחנו שולחים אותם לכיתות הכוננות. לא סיפקו מלבד נשק שום ציוד מתאים. נתנו אפודים קרמיים פגי תוקף".

בית שנפגע בהתקפת החמאס, קיבוץ בארי, צילום: איי.אף.פי.

על פי הנהלים של צה"ל התחמושת של כיתת הכוננות אמורה להיות סגורה ורק בתחילת האירוע הם אמורים למלא את המחסניות. האבסורד הגדול הוא שבחלק מהיישובים בעוטף חברי כיתת הכוננות רצו לנשקייה לקחת נשקים, כי לא היו להם בבית.

בקיבוץ סופה היו שישה נשקים בנשקייה, שניים מהם התבררו כתקולים והקיבוץ נשאר עם ארבעה כלי נשק שישמרו עליו. גם מכשירי קשר לא היו לחברי כיתות הכוננות.

גם ביישובי הצפון המצב קשה. המתנדבים שהצטרפו לכיתות הכוננות לא קיבלו ציוד מלבד נשק. תקני מספר המתנדבים בכיתות הכוננות גדל בכ-50%, אבל תושבי הצפון מסבירים כי זה לא מספיק.

שינוי התפיסה: חזרה להגנה אזרחית

"תאר לך מה היה קורה לו בבארי היו 100-200 כלי נשק. האירוע היה נראה אחרת. צמודי הגדר צריכים להיות חמושים ברמה גבוהה, ככה שכל מי שירצה יהיה חמוש. זה אומר מאות כלי נשק ביישוב, וכיתות כוננות מאובזרות בנשק מתקדם. אחרת לא ניתן יהיה לעצור מתקפה כמו ב-7 באוקטובר", אמר אחד התושבים.

חייל עומד בסמוך לבית שנהרס בקיבוץ בארי, צילום: אי.פי.איי.

"הפקירו את כיתות הכוננות. התייחסו אליהן בחימוש נוסח שנות ה-70 לעצור חוליה של שלושה מחבלים. אבל מי שנותן פיתרון ראשון צריך להיות מוכן לכך. והמשמעות היא שינוי התפיסה. וחזרה להגנה אזרחית".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון מוקיר את חברי כיתות הכוננות ואת גבורתם. החזרת הביטחון, תחושת הביטחון ואמון התושבים היא משימה מרכזית של צה"ל ומשרד הביטחון".

"בימים אלה אנו פועלים לגיבוש מערך הגנה חזק, שיכלול בן היתר עיבוי משמעותי של כיתות הכוננות בישובים והאמצעים שיועמדו לרשותן. העבודה בשלבים מתקדמים ויישום המרכיבים הראשונים בה יחל בטווח הזמן הקרוב. סוגיית הרבשצים נבחנת גם היא כחלק מהעבודה. המלצות ראשונות יוצגו בתוך כחודש לשר הביטחון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר