גם אם לא חוזרים לגוש קטיף - המינימום הנדרש הוא לבקש מחילה מהעקורים

לרשימה הארוכה של בקשות סליחה ומחילה שמדינת ישראל תצטרך לבקש בסוף המלחמה הזאת מאזרחיה אני מבקש לצרף בקשת סליחה מציבור שמעט נשכח כאן: מגורשי גוש קטיף, צאצאיהם ומשפחותיהם. חלק מהם משתתפים בימים אלה בלחימה בדרום, מגיעים אל חורבות יישוביהם, וליבם יוצא אל חבל הארץ שהמדינה שלהם הרסה. מעטים כבר עונדים שוב את הסרטים הכתומים.

ההיתכנות של חזרה ליישובי קטיף וצפון הרצועה אמנם שואפת כרגע לאפס, אבל המינימום שמתבקש מאיתנו, מכל מי שזוכר את ההיסטוריה הלא רחוקה הזאת והיה מעורב בה, הוא לבקש מהם סליחה.

סליחה מ"חוזי השחורות"

בבקשת הסליחה הזאת מחויב כל מי שהיו לו יד ורגל בעקירה ההיא. כל מי שיזם, תמך, ביצע וסייע לעקור בכוח מבתיהם 10,000 איש, בגוש קטיף ובצפון השומרון, ברשעות, וללא סיבה או תכלית אמיתית. בסליחה מחויבים מקבלי ההחלטות דאז. שרון כבר אינו איתנו, אבל אנשי "פורום החווה" שלו ובניו, שעודם כאן, ובנימין נתניהו וציפי לבני ושאול מופז.

בסליחה מחויבים שופטי בג"ץ שלא טרחו לבוא לגוש והסתפקו במומחי הביטחון מטעם המדינה, "מכיוון שזו עמדתו של בית המשפט מאז הקמתו"; שפסקו כפי שפסקו, מפני שהניחו אוטומטית שתוכניות מסוג זה "משפרות את המצב הביטחוני", שכן "הפינוי מפחית את רצונם של הפלשתינים לפגוע באוכלוסייה ישראלית".

ובבקשת סליחה מחויבת גם התקשורת, שאתרגה את אריאל שרון ואפשרה לו להפוך חבל ארץ חקלאי פורח, ועולם שלם של קהילות, ישיבות, בתי כנסת ומוסדות חינוך מפוארים, לעיי חורבות. וגם צמרת צה"ל והשב"כ, שלא צעקה קבל עם ועולם את מה שלחשה בחדרי־חדרים. בקשת סליחה מגיעה גם ל"חוזי השחורות", שהוכתמו כהזויים ומתנגדי שלום, מכיוון שהתריעו כי הטילים מעזה יגיעו לשדרות ולאשקלון ולאשדוד ולב"ש.

הוגי ההתנתקות ותומכיה מחויבים לבקש סליחה, גם מכיוון שהבטיחו "להיכנס בהם" אחרי הקסאם הראשון, אבל בסופו של דבר הסתפקו בלקונן על האילוצים המוסריים והבינלאומיים שמונעים מהם לעשות זאת, ובמשך שנים הפקירו את הדרום, עד הטבח הפלשתינאצי ב־7 באוקטובר.

סליחה על כך שנשאו את שם הדמוקרטיה לשווא, וסייעו לשרון להונות את מתפקדי הליכוד ולהפר את הבטחתו לכבד את הכרעתם, ברגע שהתברר שדעתם אינה תואמת את דעתו. מחילה מהאלפים ששילמו מחיר גבוה בגוף, בנפש ובממון על האטימות והרשעות והיהירות שלכם. סליחה מעקורי הגוש, אצילי הנפש, שלא גזלו אדמה מאיש, שהפכו לחגורת הביטחון של הדרום וספגו בגופם וברכושם בשנותיהם האחרונות בגוש יותר מ־6,000 קסאמים ופצמ"רים, והפריחו חולות שוממים בשליחות מדינת ישראל.

בקשו סליחה מאלה שנשבעו "לנצח באהבה"; שהאמינו וזרעו עד הרגע האחרון; שלא הרימו יד על החיילים; שהמשיכו להתגייס לצה"ל ולשלם את המחיר הכבד מכל גם אחרי גירושם מבתיהם, מכיוון שהבינו כי המדינה - הבית הלאומי של העם היהודי - גם בגבולות טריטוריאליים מצומצמים, גדולה יותר מכל ממשלה טועה ומבולבלת. סליחה מהם - זה המינימום שמתבקש.