"נפלת על קדושת הארץ": סמ"ר יונדב לוינשטיין מובא למנוחות

לוחם סיירת גבעתי סמ"ר יונדב רז לוינשטיין, שנהרג בקרבות בצפון רצועת עזה מובא בשעה זו (ראשון) למנוחות בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, בהשתתפות מאות בני אדם. לוינשטיין התגורר במעלה אדומים והוא בן 23 בנופלו.

ליאורה, אמו של יונדב, ספדה לבנה בבכי: ״אתה הבן הצעיר, אהוב נפשי. נשארת למלא את כל לבי וכך תישאר תמיד. היית עצמאי וחכם, חזק וחרוץ. תמיד עם החיוך הכי חם והלב הכי גדול. לפני שלוש שנים כאשר אבא היה על ערש דווי הוא אמר כמה הוא גאה בך. עבדת בעיר דוד שם מצאת את בחירת לבך הדר. זכית להתחתן לפני חודשיים. זוג יפה תואר משלימים אחד את השנייה בהרמוניה אלוהית. היית גאה לשרת בצה״ל, נפלת על קדושת השם והארץ. נאהב אותך לנצח״.

אל״מ גיא ביטון ספד ליונדב ואמר: ״מתחילת הדרך הייתה לך מוטיבציה גבוהה. היית לחבריך לצוות כאח גדול. תמיד ידעת להגיד את המילה הנכונה. איש צדק, אמת ומנהיג. לפני כחודשיים נישאת לבחירת לבך הדר. היית לוחם מקצועי ומיומן. נלחמת באומץ לב עם חבריך. ב-7 באוקטובר התייצבת ללחימה. לחמת בניר עוז מול מאות מחבלים הצלת עשרות אזרחים. אתמול נפגעת באש מחבלים ונפלת. יונדב, הויקינג של הסיירת. אני מבטיח לך שנחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל. הדר היקרה, תמשיכי את חלומו של יונדב להקים בית יהודי ערכי בארץ הקודש. אין נחמה במילים אל מול היגון והשכול שפקד אתכם. הנחמה היחידה היא שנביס את אויבינו. יונדב, תחסר לנו מאוד. אני מצדיע לך״.

אביאל, אחיו של יונדב, ספד בקול שבור: ״אחי היקר, שמשון גיבור שכמוך. היינו שישה אחים, עכשיו חמישה. היית אמור לסיים את השירות ולהתחיל את החיים. אישיות מאירה, שקטה ונעימה שלך. לא אשכח את החוויות המשותפות שלנו. כמה אושר נתת לנו כאשר הבאת לנו את הדר הנפלאה. כמה אני אוהב אותך אחי ורוצה אותך כאן איתי״.

לנתן, אחיו של יונדב: ״צר לי עליך אחי יונדב. איך נפלו גיבורים? אחי הקטן, שהיית ענק באישיותך ובמימדיך. אין ספר שלא קראת ואין כלי נגינה שלא ידעת לנגן עליו. אין שביל בארץ שלא טיילת בו. היית בולט בכל מקום בו היית. כמה אבא היה גאה בך. אתם בטח יושבים למעלה ולומדים משהו. הוא גאה בך. היית סלע בחיים שלי, ידעתי שאני יכול לסמוך עליך. איך איבדנו אותך? היית אמור להשתחרר מהצבא בעוד חודש. כבר תיכננת את הטיול עם הדר בכל העולם. הכרת כל פרט בהיסטוריה של העם שלנו. נלחמת כדי להגיע להיות לוחם בסיירת גבעתי. אתה חלק מהמלחמה על עתיד ארצנו. המלחמה הזו צריכה להיות האחרונה. המחיר כבד מדי. אני קורא לראש הממשלה ושר הביטחון: שלא תעזו לעצור ולהתקפל, שלא תכניסו מילימטר של דלק לעזה עד שכל חמאס-דאע״ש ייצאו מהחורים שלהם. עכשיו העת לעשות. לא בחרנו במלחמה הזו. המלחמה נכפתה עלינו וצריך לסיים אותה אחת ולתמיד. שילמנו את המחיר. עכשיו צריך לסיים את זה עבור הנופלים והדורות הבאים. אם אתם לא מסוגלים לסיים את המשימה תפנו את מקומכם. יונדי, תשמור עלינו מלמעלה. תשמור על כל עם ישראל. אני מתגעגע אליך בטירוף. מעריץ ואוהב אותך לנצח״.

ישי, בן הדוד, ספד בבכי: ״אני לא מכיר את עצמי בלעדיך. צמחנו יחד שלב אחרי שלב. בכל מקום שהגעתי התגאיתי בך, התאום הויקינג שלי. אני חייב להיפרד ולקבור חלק מחיי. כמה חכם היית בכל מובן. איזה לב. אח שלי גיבור, לא יכולתי לדמיין שיקרה לך משהו. אני כל כך גאה בך. היינו יחד בשמחת תורה לפני שהחשיכה נפלה על עמנו האהוב. אתה הולך בשיא חייך. אני לא מעכל ולא מדמיין מציאות בלעדיך. אני סומך על הקב״ה שאנחנו בדרך לאור חדש. הם התעסקו עם העם הלא נכון. מנצחים מלחמות עם לב שבור. יונדי, שלח לנו כוחות מלמעלה. תודה על חיים יפים לצדך. החוסר שלך שורף לי בכל הגוף. יונדי אחי היקר, בפעם האחרונה ולנצח: אני אוהב אותך״.

הדר, אלמנתו של יונדב, ספדה לאהובה בבכי קורע לב: ״יפה שלי, אני אוהבת לכתוב לך מכתבים. עכשיו אני צריכה לכתוב מכתב אהבה לאהוב שלי שאיננו יותר. בשבוע האחרון לא היית זמין אבל הקפדתי לכתוב לך, אהבת חיי, חיים שלי, מאמי, נסיך. אני צריכה אותך כאן בארץ. חיים שלי, אני איתך שלוש שנים היפות ביותר בחיי. אהבת אותי והאמנת בי יותר מעצמי. אתה הזכייה שלי בחיים. זה היה קצר. היום אנחנו חוגגים חודשיים לנישואים שלנו ואני קוברת אותך באדמה. נשמה מיוחדת כל כך, היית חכם, תמיד ידעת הכל על הכל. כמה אהבת את הארץ הזו. אתה גיבור של כולנו. תמיד ידעת להרגיע ולהגיד מילים טובות. זו הייתה זכות להיות איתך״.