בבוקר שמחת תורה התעוררה חדוה לרעש נוראי של טילים שנופלים בעיר, לצד יריות, צרורות מקלעים ורימונים שמושלכים לכל עבר ואף קריאת "אללה אכבר" בערבית. חדוה, ששהתה בחג בבית חמותה נכנסה לממ"ד כשהיא בחודש תשיעי, יחד עם כל האחיינים ובני המשפחה המורחבת ששהו בבית. במשך שעות ארוכות מאד, הם נאלצו לשמור על שקט מוחלט והאפלה גמורה. "נתנו לילדים כל הזמן סוכריות כדי שיהיו בשקט, תלינו שמיכות על החלונות. כדי שלא יראו שום אור בחוץ. במוצאי החג הצלחנו להרים טלפון קצר מאד למשפחה מקרית גת ולעדכן אותם שאנחנו בסדר".
אילה שהתה גם היא בבית חמותה בקרית גת בשמחת תורה, הבית ספג פגיעה ישירה של טיל, המשפחה ניצלה היות ושהו בממ"ד. "ניצלנו ממש במס ! הטיל פגע בבית ואם לא היינו בתוך הממ"ד, לא הייתי פה ! במהלך כל יום החג הייתי בטוחה שלא נשאר אף אחד מהמשפחה שלנו בשדרות, חשבתי שכולם כבר אינם. הרגע בו קיבלנו מהם שיחת טלפון קצרה ומקוטעת במוצאי החג, היה הקלה מטורפת!". בנה של אילה מאושפז בפגיה הממוגנת כולה, היות ונולד בשבוע מוקדם להריון - שבוע 35. צוות הפגייה מטפל בו במקצועיות ובמסירות ומאפשר למשפחה לשהות לצידו.
שלושה ימים לאחר מכן, התפנתה כל המשפחה משדרות ומקרית גת למלון דניאל בהרצליה ושם הם מתגוררים כעת. אילה וחדוה הגיעו לבי"ח לניאדו בנתניה ללידה בחדרי הלידה הממוגנים ומתארות תחושת בטחון "פה אנחנו לא מרגישות את המלחמה, מרגישות פה בטוחות, הצוות עוטף אותנו מעל ומעבר. חשוב לנו להעביר לכולם מסר אחד פשוט ואמיתי עם ישראל חי".
