אירית צביאלי אפרת, מנכ"לית מכון אדלר, הגיעה לאולפן ישראל היום לשיחה עם שיר זיו על הסתגלות לשגרת מלחמה והתמודדות עם הטראומה הלאומית, והעניקה תשובות לשאלות על ניהול חיי היום יום שלנו בזמן המשבר.
"אנחנו עם ואזרחים מאוד סתגלנים, ואנחנו מהר מאוד אנחנו מתאפסים על עצמנו, כמו הצבא שלנו", מספרת צביאלי אפרת. "התנדבות, קטיף, עזרה לחקלאים ושינוע מחזירים לנו תחושת חוזק ומסוגלות. התחלנו ממקום חלש ואנחנו עכשיו מתחזקים."
"אנחנו בטראומה, אנחנו לא בפוסט טראומה, זה עדיין קורה, הזוועות נחשפות כל הזמן" בריאיון ל"ישראל היום" מתארת צביאלי אפרת את הנעשה בקבוצות תמיכה להורים שהקים המכון.
"יש פה ריצה למרחקים ארוכים, ואנחנו צריכים להחזיר את היתדות לחיים שלנו כמה שיותר מהר", היא מסבירה,"המציאות כופה עלינו חוסר וודאות. אין לנו שום אפשרות לתכנן מה יקרה עוד שבוע. יש לנו הזדמנות פז ללמד את עצמנו להתמודד עם חוסר וודאות, והדרך היא ללכת בצעדים קטנים, בפעימות קטנות. מה שנכון להיום, מה שנכון למחר".
את ממליצה לחשוף בפני ילדים את המצב?
"ההמלצה שלנו היא לספר את האמת בגובה של הילד, אבל לא כל דבר צריך להגיד בשם האמת".
ומה אנחנו עושים עם ההתמכרות של הילדים למסכים? זה מאוד נוח להורים שהילדים יהיו שם, ובשקט.
"כל משפחה צריכה להבין כמה היא יכולה להגמיש את הגבולות שלה. גמישות זה שם המשחק".
ומה עושים עם סדר יום והרגלי שינה שהשתבשו?
"אם הילד ישן 12 שעות ביום, מה השינה באה לפתור? או מה האכילה הרגשית באה לפתור? זה לא הזמן לפתור את כל בעיות העבר האקוטיות, אבל כן צריך לשים לב".
עוד התייחסה לשאלות בנושא אינטראקציות חברתיות בימי מלחמה, בשאלה האם הורים צריכים להתעקש מול ילדיהם על הליכה לבית הספר ואיך ללמוד בזום. "התפקיד שלנו כמבוגרים זה להמשיך לשאול, ולהמשיך להציע. ולא להתחיל כל מיני התחשבנויות."
צביאלי אפרת התייחסה לפוסט המרגש של העיתונאי אלמוג בוקר, שהודה שהוא נעזר בטיפול פסיכולוגי בימים אלו והפציר בציבור לבקש ולקבל עזרה.
"חלק מבניית החוסן, זה היכולת להושיט יד לעזרה. בין אם זה לבקש עזרה ובין אם זה לתת עזרה", אומרת מנכ"לית מכון אדלר. "זו הזדמנות לכל אדם לפנות לבקש עזרה, כל אחד ומה שמתאים לו וגם צריך חמלה כלפי עצמנו. זו תקופה איומה וכולם על הקצה".
