"אזרחים מברזל": החלטה גורלית של משפחה אחת בשדרות - הצילה עשרות בני אדם

במהלך השבת השחורה בשמחת תורה אלחנן ויצמן (41), מנהל תלמוד תורה 'בני יוסף' בשדרות ומתנדב בגרעין 'רעות שדרות' בעיר, הגן על רחוב המכבים, הרחוב שבו הוא מתגורר, כחלק מתפקידו כחבר בכיתת הכוננות העירונית.

בזמן שהוא מסתובב ברחובות העיר שבה שהו מאות מחבלים, אשתו נטע, יחד עם שבעת ילדיהם בגילאי חצי שנה ועד 18, הכניסו לממ"ד שבביתם עשרות תושבים בהם 20 קבוצת חיילים מהבסיס הסמוך שרכבם רוסס ביריות, שכנה ובנותיה ו-20 בנות שירות שהתגוררו בקרבת מקום.

בהמשך השבוע אלחנן פינה ברכבו מאות תושבים מחוץ לעיר בזמן שהמחבלים עדיין מסתובבים בהמוניהם ברחובות, ואף דאג כחלק מהתנדבותו בעמותת 'רעות' ההתנדבות לחלק חבילות מזון, תרופות וסיוע לתושבים שנשארו בבתים.

בנוגע לתהייה שעלתה באוזני כל מי ששמע על הסיפור כיצד הצליחה המשפחה לדחוס עשרות אנשים בממ"ד ביתי הוא אומר: "אנחנו משפחה גדולה ב"ה של תשע נפשות. בנס גדול, לאחר שנים ארוכות שבהן נדחסנו בממ"ד קטנטן של 3 על שני מטרים בלבד, החלטנו לפני חצי שנה לקחת הלוואה של 120 אלף שקלים והפכנו חדר נוסף בבית לממ"ד, כי אי אפשר היה להמשיך לחיות 9 נפשות בממ"ד אחד קטן.

בדיעבד, ההחלטה הזו הצילה אותנו ועוד עשרות תושבים נוספים, כי כל המשפחה הייתה בממ"ד אחד וכל האורחים בממ"ד השני. אגב, לצערנו, עד כה לא קיבלנו החזר ההשקעה למרות שהגשנו אין ספור בקשות".

"יום שבת, שמחת תורה ואנחנו מתחילים לשמוע אזעקות, אנחנו מתורגלים ורצים לממ"ד", הוא משחזר את רגעי הבלהות. אלחנן מספר שעל אף שישנן עשרות מגוניות שמפוזרות ברחבי העיר שנפתחות באופן אוטומטי במהלך אזעקה, הפעם הן לא כולן נפתחו כשבנוסף לכך התושבים חששו שמדובר במלכודות מוות שיש בהן מחבלים.

"אחרי מספר דקות אנחנו כבר מתחילים לשמוע צרורות של יריות ובאותו רגע הבנו שהפעם מדובר באירוע אחר. אני בכיתת הכוננות של העיר, הכנסתי את כולם לממ"ד שלנו בבית, הדלקתי את הנייד ויצאתי מהבית".

אלחנן מוסיף: "התחלתי ללכת ואחרי כמה דקות הגיע לעברי ג'יפ עם חיילים שמרוסס כולו, אחד החיילים סיפר לי בהלם שעשרות מחבלים נכנסו ברגע למוצב שבו שהו והחלו לרסס את החברים שלהם. הכנסתי אותם לממ"ד אצלי בבית וקודם כל נתתי להם טלפון, שיודיעו להורים שלהם שהם בריאים ושלמים.

לקחתי את הנשק ויצאתי בחזרה לרחוב, באותו זמן פגשתי גם את בנות השירות שגרות לידנו שהיו בפאניקה והובלתי גם אותן אלינו לממ"ד בבית ודאגנו שיתקשרו להורים. ברגע שהדלקנו את הטלפונים, הבנו שזה לא משהו מקומי בשדרות, אלא בכל אזור הדרום. אני עומד בכניסה לבית שלי, עם כדור בקנה שאם יגיעו מחבלים, אני אנסה להבריח אותם. אני מתחיל לקבל הודעות על היתקלויות עם מחבלים ומבין שזה בכל רגע יכול להגיע גם אלינו". בהמשך היום הצטרפה אליהם לממ"ד גם שכנתם הצמודה ובנותיה.

לאחר יממה במהלכה שהו עשרות החיילים והתושבים בממ"ד המשפחתי, אלחנן הבין שישנם עדיין מאות מחבלים ולא ניתן לצאת מהעיר.

רק לאחר שכוחות הביטחון וצה"ל סיימו לחסל את מרבית החוליות, החל פינוי מסודר תחת בליווי של רכבי צבא של תושבי העיר כשמשפחתו של אלחנן מתפנה לאחיו בקרית גת. "פתחנו קבוצת וואטסאפ של ליווי משפחות מחוץ לעיר וכתבנו בה סיסמת פינוי, כי אנשים ממש פחדו ולא ידעו האם לפתוח את הדלת או לא. שנכנסו לפנות את האנשים לבתים, אפשר היה לראות שהם סגרו את הדלתות עם כל דבר שהיה להם בבית, מקררים, ארונות, כל דבר שישמור אליהם".

במשך ארבעה ימים סייע אלחנן בפינוי של מאות רבות של משפחות ואנשים מבוגרים לנקודות הפינוי מחוץ לעיר. "היה פחד שיש עדין מחבלים שמסתובבים בעיר ובמסגרת ההתנדבות שלי בכיתת הכוננות ובעמותה עזרנו לתושבים. היו אנשים שבמשך יומיים וחצי היו כלואים בממ"דים בביתם ללא חשמל, מים ואוכל, ובמסגרת העמותה חלקנו ארגזים של אוכל לאנשים שלא רצו להתפנות ורכשנו תרופות לאנשים", הוא מספר.

אלחנן מוסיף: "בזמן שביצענו את אחד הפינויים קיבלנו הודעה בקבוצה שצוות ימ"מ נתקל בחוליה שממוקמת בסמיכות אלינו וביקשו מכולם להסתגר בבתים. עשיתי אחורה פנה, הסתגרנו בבית במשך מספר שעות עד שקבלנו הודעה שהוסר החשש ואפשר לצאת מהבתים".

נשמע כמו תסריט דמיוני. המשפחה מתגוננת על חייה, ואתה במקביל מסתובב בין מאות מחבלים.
"תסריט שלא ברא השטן. המשפחה יודעת שכאשר משהו קורה או שיש אזעקת צבע אדום, אבא ישר רץ החוצה והם נכנסים לממ"ד. במוצאי שבת למשל, נפל קאסם על אחד הבתים הסמוכים לנו וכל הבית עלה באש. ישר לאחר הנפילה רצתי החוצה לבדוק אם יש מישהו בבית, צעקתי, צעקתי ואף אחד לא ענה. שכנה יצאה מביתה ואמרה שגרים שם שני מבוגרים שכנראה נמצאים בממ"ד, פרצנו את הדלת והוצאנו אותם מהממ"ד והבאנו אותם אלי הביתה ולצערי זה עדיין לא נגמר".

עמותת רעות שדרות היא קהילה של מאות משפחות שפרוסה בכל רחבי העיר שדרות ופועלת עם ולמען הקהילה והעיר במגוון תחומים קהילתיים. בימים אלה התגייסה הקהילה לסייע ולעזור לתושבי שדרות הרבים שרובם עזבו את העיר ולתושבים שהחליטו להישאר. חברי העמותה מסייעים בכל מה שניתן, מגייסים ציוד צבאי ואזרחי, אורזים חבילות למשפחות, רוכשים ציוד בסיסי, רוכשים תרופות ועוטפים בחום את התושבים והמשפחות.