"המחבלים רצו אחריי וכך הצלתי את החברה שלי"

סלע מעגן (23) מאבן יהודה הציל אחרי המסיבה ברעים את חייה של חברתו, רומי זרנקין (21) - שניהם שירתו כלוחמים ביחידה מובחרת של חיל הים. סלע הצליח להסיח את דעתם של חמישה מחבלים, נפצע קשה מאוד, נותח, וחייו ניצלו בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.

סלע השתחרר לפני שנתיים משירות ביחידה בדיוק כשרומי התגייסה. לפני שבועיים רומי היתה בחופשת שחרור והם נסעו אחרי ארוחת השבת למסיבה ברעים יחד עם חברים. הם רקדו ונהנו ולקראת הבוקר רומי אפילו הצליחה לתפוס תנומה קצרה.

כשהחלו המטחים הם רצו ונכנסו לרכב. "נסענו משם ורצינו לעצור ולהסתתר במיגוניות שהיו בדרך, אבל כולן היו מלאות באנשים", הוא נזכר. "היו איתנו החברים הכי טובים שלי מאבן יהודה: מתן אקשטיין, אדיר מסיקה ועילי נחמן, חברה טובה של רומי וחברה של אדיר.

כשהם כבר מצאו מיגונית ונכנסו אליה - הגיעו המחבלים. כולם כבר היו בפנים, ואני ומתן היינו אחרונים. פתאום אני רואה חמישה מחבלים לבושים בשחור ממש עלינו עם נשקים שלופים. מייד הבנתי שאנחנו לא יוצאים מכאן בחיים, כי הם עוד שנייה שוחטים את כולנו. החלטתי עם עצמי לעשות פעולת הסחה.

סלע: "התחלתי לרוץ כמו משוגע מול העיניים שלהם. הייתי חייב להציל את רומי ואת כל החברים שלי ושלה. מתן רץ אחריי. הם ירו עלינו כמו מטורפים וקיבלתי כדור בבטן ישר בהתחלה"

"התחלתי לרוץ כמו משוגע מול העיניים שלהם לצד השני. מתן רץ אחריי. המחבלים עזבו את המיגונית ורצו אחרינו. הם ירו עלינו כמו מטורפים. נתתי את הספרינט של החיים שלי וקיבלתי כדור בבטן ישר בהתחלה. לא נפלתי".

מייד אחרי זה סלע חטף עוד כדור - הפעם בגב. "גם מזה לא התמוטטתי", הוא אומר. "חמישה מחבלים רצים בעקבותיי. הכדורים שרקו לי מעל הראש, לידי, לא מבין איך לא הרגו אותי. לצערי העמוק מתן, החבר הכי טוב שלי נהרג".

סלע החליט לקפוץ על רכב נוסע ונכנס פנימה. "עכשיו כבר היו איזה 15 מחבלים שירו עלינו, ניפצו שמשות. הייתי שם עם עוד שלושה אנשים. חטפתי עוד שני כדורים. אחד מהם בצוואר, 5 מ"מ מהעורק הראשי. יצאתי מהרכב, כשהמנוע שבק מהירי, והצלחתי להסתתר בשטח".

סלע איבד המון דם. לפתע הבחין שהוא לא לבד. "ראיתי פתאום אדם נוסף שדימם בטירוף מהרגל. נאנקנו שם ביחד מכאבים. ידענו שאנחנו הולכים למות וניסינו לעודד אחד את השני כדי לשרוד".

הם שכבו במשך שש שעות, מדממים כמעט למוות. "אחרי כמה שעות הצלחתי לעשות לבחור הזה חוסם עורקים ברגל. הוא נתן לי את הטלפון והתקשרתי לאחותי. אמרתי לה איפה אני נמצא".

רומי מספרת שהיא היתה בטוחה שסלע מת בשעה שהיא והחברים שלהם הסתתרו במיגונית. "היינו שם שעות, ופתאום הגיע מחבל. שני החברים הגיבורים של סלע, אדיר ועילי, קפצו עליו מחוץ למיגונית אבל הוא הרג אותם. אנחנו התחבאנו טוב־טוב. היה פחד מוות. הכל אש ופיצוצים מסביבנו".

גם סלע היה בטוח שרומי מתה. אחרי שעות ארוכות הוא חולץ ונותח בסורוקה. לאחר מכן הוא הועבר לבית החולים בילינסון בפ"ת.

"סלע היה במצב מורכב מאוד", מספר ד"ר בשארה בסאן, מומחה כירורגיה כללית וכלי דם. "אחד הכדורים נתקע ממש צמוד לעורק הראשי בכתף, אך הוא יצא מהניתוח כמו גיבור אמיתי".

את רומי הוא פגש אחרי חמישה ימים. "סלע הציל לי את החיים", היא אומרת, "כך גם החברים שלו שנהרגו. עד עכשיו אני לא מבינה איך אנחנו בחיים בכלל. תמיד ידעתי שהוא גיבור ואמיץ. אנחנו עוד לא מעכלים את התופת הזאת שחווינו שם".

"איבדתי את החברים הכי טובים", הוא אומר בצער רב. "אני עצוב מאוד. לפחות יש לי את רומי בחיים".