פרופ' תיאו דגי, נוירוכירורג בכיר בבית החולים הטוב בעולם - "מאיו קליניק" במינסוטה שבארה"ב - הגיע לנתח ולטפל בחיילים הפצועים מהמלחמה בעוטף במחלקה הנוירוכירורגית בשיבא. בימים אלו מטופלים בה פצועים רבים עם פגיעות ראש כתוצאה מירי, כמעט כולם חיילים.
השרה מירי רגב הגיעה לביקור בשיבא, אזרחים זעמו וקראו קריאות // השימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
הרופא הבכיר, תושב בוסטון, הוא יהודי וציוני, והוציא רישיון ארעי לעסוק ברפואה בישראל באופן מיוחד כדי לסייע במאמצי המלחמה. "הייתי פה בארץ ללידת הנכד שלי כשהמלחמה פרצה", מסביר פרופ' דגי בעברית. "השאלה הראשונה שלי היתה 'מה אפשר לעשות כדי לסייע?'. התקשרתי לרופא שאני מכיר ולעוד כמה רופאים, והתחלנו לנסות למצוא דרך שאעזור".
הוא נכנס למחלקה בשיבא, שם העומס רב במיוחד. "מטפלים כאן בכל חולה באופן נכון, אלגנטי, יפה והומניטרי מאוד", הוא אומר. "אני חושש שיהיו עוד פצועים, ואני פוחד שיהיו יותר חולים מאשר צוות. זה לא צפוי להיות קרב קצר - וכל יד יכולה לעזור. אני אעשה כל דבר שאתבקש לעשות".
אנחנו מודים לך על זה.
"אני לא מצפה לשום הכרת תודה - כולנו בזה יחד".
זו אינה הפעם הראשונה שפרופ' דגי מסייע במאמץ המלחמתי בישראל. הוא טיפל בפצועים כבר במלחמת לבנון ב־1982. "אז פותחו ברמב"ם פרוטוקולים לטיפול בנפגעי ראש שכל העולם למד מהם", הוא מגלה. "מתי לנתח ומתי לא, וכל המסקנות הללו שינו באופן משמעותי את הגישה לפצועי ראש בקרב. כל אחד יודע שאיכות השירות הרפואי פה יוצאת מהכלל".
ד"ר אביטל פרי, נוירוכירורגית בכירה בשיבא, מציינת שפרופ' דגי לא רק נלחם על חיי הפצועים הישראלים, אלא גם נגד אנטישמיות בקרב הקולגות שלו. "יש בנוירוכירורגיה בארה"ב זרמים אנטי־ציוניים ואנטי־ישראליים חזקים", היא אומרת. "פרופ' דגי ועוד כמה נוירוכירורגים יהודים היו חוד החנית והחומה הבצורה נגד אנטישמיות ונגד אנטי־ישראליות בעולם הנוירוכירורגיה. הוא תמיד תומך ומגבה. היום פגשתי אותו לראשונה, אף שעקבתי אחריו מאחורי הקלעים ואחרי האופן שהוא מקדם ותומך בנוירוכירורגיה הישראלית".
ד"ר פרי: "יש בנוירוכירורגיה בארה"ב זרמים אנטי־ציוניים חזקים. פרופ' דגי ועוד קומץ נוירוכירורגים יהודים היו חוד החנית והחומה הבצורה נגד אנטישמיות ונגד אנטי־ישראליות בעולם הנוירוכירורגיה"
באילו סוגי פציעות אתם נתקלים?
"אנחנו רואים בימים האחרונים בעיקר פציעות ראש חודרות ופגיעות ירי. לחיילים ולאנשי הביטחון יש קסדות, ורובם שורדים את הפגיעות האלו ויגיעו למצב תפקודי מצוין, ואנחנו אופטימיים מאוד. במיוחד עכשיו, אחרי שבוע, כשהם כבר עברו את הרע מכל. הם יזדקקו לטיפולים ולשיקום, ובדברים האלו חשוב הניסיון ארוך השנים".
במבצעים קודמים היו פחות פגיעות ראש?
"אז הקרבות לא היו כל כך קרובים. זה לא היה בהפתעה כזו. היה יחס נמוך משמעותית של מחבלים מול לוחמים. המטופלים שלנו הצילו יישובים שלמים במו ידיהם, אך הפגיעות הן קשות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו