עד יום שבת שעבר, הבעיות של מאי אסרף בת ה-24 היו רגילות למדי. היא עברה לעיר הגדולה, מצאה עבודה אדמינסטרטיבית במסעדה בעיר, וכמו כולנו - חשבה בעיקר על שכר הדירה. אבל שהתחילו הקולות והתמונות מפרעות החמאס בעוטף, ונודע לאסראף שבני משפחה נחטפו לעזה,חיה השתנו מקצה לקצה. "התהפכו לי החיים" משתפת מאי כשדמעות חונקות את גרונה.
"נלחמים על הבית, נלחמים על הבנות שלנו"
אסראף מתעוררת לעשרות טלפונים מצד משפחתה שבעוטף, ובאותם דקות מדאיגות, בקיבוץ ניר עוז כבר מבינים שמתחיל פה אירוע בסדר גודל אחר. "רוצחים מאות אנשים, כל מי שגדלתי איתו" הדוד של אסראף, רביד כץ מקבל החלטה ויוצא להגן על הקיבוץ. "הוא יצא להגן הבית שלו, הקיבוץ כולו, מאותו רגע אנחנו מאבדים איתו קשר" לאורך האירוע כולו אסאף בשיחה עם הדודה של דורון, ובהקלטה מצמררת זועקת כץ, "מאי יש מחבלים בבית, הם עם סכינים הם צורחים הם הורסים, אני פה עם הבנות, אני לא יודעת מה לעשות". הקשר עם המשפחה נותק והסימן הבא שיקבלו מגיע מהטלגרם " דודה שלי עם אמא שלה ושתי הבנותייה הקטנות, מובלות על עגלה ומאות מחבלים מסביבן".
שואה שניה
בנות משפחה של אסארף בנות לשורדת שואה שנפטרה לפני מספר חודשים, "פתאום אני מרגישה כל כך ברת מזל שהיא לא חוותה את הזוועה הזאת" משתפת אסארף בחיוך מהול בעצב. כעת עוסקת אסארף בהסברה עולמית ופעולות להשבת יקירייה, "אני רוצה לקרוא לעולם ובפרט לממשלת גרמניה להתגייס עבור המלחמה הזאת כי זאת לא מלחמה רק שלנו, זאת מלחמה גם שלהן, יש עכשיו אזרחי גרמניה שנחטפו לרצועת עזה". השיחה מתרחשת מיד אחרי פגישה של מאי עם שגריר גרמניה בישראל.
שמות החטופים: דורון כץ נשואה ליוני אשר, הבת של אפרת כץ, אמא של רז ואביב אשר, אחות של רביד כץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו