"היית אור בתוך אפלה גדולה": רס"ן שילה הר אבן, שנפל בקרב על נחל עוז, הובא למנוחות

"תמיד הוא אמר - אם כבר למות זה רק למען המדינה": בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים נערכה הבוקר (שישי) הלווייתו של רס"ן שילה הר אבן, תושב ענתות שבבנימין, אשר נפל בקרב מול מחבלים בנחל עוז.

שילה בן ה-25, התגייס לסיירת אגוז ושירת בתפקידי פיקוד בסיירת, עד שלפני שלושה חודשים, אז קיבל את הפיקוד על הפלוגה המבצעית בגדוד 13 של גולני כאשר תחת אחריותו גזרת נחל עוז המאתגרת.

בשבת האחרונה הוא נשאר עם חייליו בבסיס וכשהחלה המתקפה הרצחנית בדרום הוביל את החיילים שלו לנחל עוז, והגן בחירוף נפש על הישובים נחל עוז וסעד. שילה היה הראשון להסתער בקרב מול מאות המחבלים וגם כשנפצע, סירב להתפנות ולהפקיר את החיילים שלו ואת האזרחים והמשיך, בהחלטה הרואית, להילחם במחבלים, גם כשכבר הבין כי לא יצא מהקרב בחיים. הקרב נמשך שעות, במהלכו, הצליחו שילה ופקודיו לחסל עשרות מחבלים, אך הפלוגה, שהייתה מעטים מול רבים מידי, נפגעה אנושות. ביניהם גם שילה. הוא המשיך להילחם, עד שהוכרע ונפל.  

בהלוויה הספידה אותו תמר, בת זוגו, בעצמה מ"פ בצבא, אשר אמרה: "המחשבה הראשונה היא ששילה נכח בדיוק במקום ובזמן שהוא היה אמור להיות, כי זה האדם שהוא. תמיד הוא אמר לי, אם כבר למות זה רק למען המדינה. לכן השאלה למה דווקא הוא, לא מעסיקה אותי. המחשבה השניה היא שברגע שהמלחמה החלה, אני לא רואה שום דרך אחרת ששילה היה חי בעולם הזה, בידיעה שהוא חי ופקודיו הרוגים, חטופים או פצועים וקיבוץ נחל עוז שתחת אחריותו, נכבש. הוא היה חי מת. אז פשוט לא הייתה אופציה אחרת".

תמר סיפרה על האהוב שהיה גם החבר הכי טוב שלה - הבן, האח, הנכד והמפקד הנערץ. "עבורי הוא היה הבן זוג הכי טוב בעולם. תכננו להתארס השנה, להתחתן בשנה הבאה, להקים משפחה ביחד במדינת ישראל שאותה אנחנו כל כך אוהבים. הוא היה ויישאר האור בחיי", סיפרה תמר.

"רוב השיחות שלנו היו על צבא, פיקוד ופוליטיקה. הוא התעקש שהוא הולך להיות ראש ממשלה אז התחלתי לאסוף לו קהל מצביעים שהבטיחו שיצביעו לו בקלפי בעוד עשר שנים. כל מי שמכיר את שילה יודע שאם הוא היה בחיים, הוא באמת היה ראש הממשלה", היא הוסיפה. בקול חנוק הבטיחה לו, "לעולם לא אשכח אותך. אמשיך לחיות ולשרת, ללמוד ולהתחתן, כי זה מה שהיית רוצה. במותך ציווית לכל כך הרבה אנשים חיים ועם ישראל יקום מהאסון שפקד אותנו ואנחנו נחיה ונעשה את כל הדברים שאהבת. החיים ימשיכו בזכותך ובצלך".

הוריו של שילה, אינגריד ובני, ספדו לו: "ליבנו נקרע מתוכנו. הכאב, הצער והאובדן קשים מנשוא ואין להם מילים. האופן בו נפלת, גם האופן בו חיית, תמיד מוביל, תמיד מנהיג, תמיד מקצוען, עשוי ללא חת, בעלת תפיסת עולם מגובשת ומנומקת. נותן ונותן ללא גבול, והכל עם תבונה, שמחת חיים, לב רחב, אהבת הארץ, תמיד הגיבור. אנו נשבעים לך, שבזמנים הקשים הנכונים לנו, בהם נצטרך להתמודד מידי יום שעה ודקה עם מותך, עם החידלון והריק והצער, אתה תהיה לנו אור בתוך האפלה הגדולה, כמו שהיית בחייך. נלך לאורך, נהיה העדים שלך ונעשה כמיטב יכולתנו להמשיך ולהיות ראויים לך, כי אהבת אותנו כל כך, כי במותך ציוויתי לנו את החיים ואין לנו זכות להתייאש".

שילה השאיר אחריו זוג הורים, בני ואינגריד, ושני אחים, נבו ואיתם. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ן.