גם לבתי החולים במרכז הגיעו פצועים מהדרום, אבל יחסית מעט לעומת בתי החולים בדרום. לאיכילוב הגיעו מאז שבת 108 פצועים, כמחצית מהם חיילים, ונשארו עד עכשיו 60 מאושפזים 9 מהם באורח קשה. הסיפורים שנשמעו בין החדרים של בני המשפחה והפצועים הם חושפים את רגעי הגבורה בים המחדלים.
פיבי חמיאס מנתיבות שהתה למזלה במודיעין בשבת בבוקר. אחד מילדיה נפצע בכפר עזה אך הצליח להגיע לקבל טיפול. היא סיפרה כי "מהבוקר שמענו דיווחים קשים, ניסיתי ליצור עם הבן שלי ואז התברר שהוא התנדב לעזור בכפר עזה והוא נפצע. כאמא אני מודה לאל שאני כאן בבית החולים".
ששון מלכוב העובד ככוח עזר בחדר הניתוח באיכילוב שמע בשבת בבוקר כי בנו נפצע. הוא לא חיכה לרגע ויצא בנסיעה מהירה לסורוקה והחל לחפש אותו. "הסתובבתי במחלקות ממיטה למיטה ולא מצאתי אותו ואז הביאו אותו אחרי שעתיים. היה לו מזל גדול, לא רצו לעלות אותו לאמבולנס אבל בסוף העלו אותו עם פצועים קשה וכשהוא הגיע עם רסיסים ברגל לסורוקה והיה לחץ, הוא לא קיבל טיפול. דרשתי להעביר אותו לאיכילוב. מכיוון שלא היה אמבולנס פנוי, ביקשתי אישור ונסעתי איתו ברכב הפרטי שלי כשחמי יושב איתו מאחורה ותומך ברגל הפצוע. באיכילוב ניתחו אותו״.
יוסף רוז׳נסקי בן 67 מקרית שמונה שאיבד את רגלו בקיבוץ חולית, הגיע כמה ימים לפני כן עם אשתו לעזור לבתו עם ארבעת ילדיה. "בשבת בבוקר היינו צריכים לחזור הביתה. טיילתי בבוקר מוקדם ופתאום ראיתי הרבה פיצוצים חשבתי שזה תרגיל של צהל אבל היו עוד הרבה פיצוצים כמה דקות ואז המחבלים נכנסו", הוא מספר על תחילת רגעי האימה בקיבוץ.
"המחבלים הגיעו לבית של השכנה, ניסו להכנס ואני נכנסתי מהר לתוך הבית שלנו עם הבת שלי, אשתי והילדות. סגרנו את חדר הביטחון הם דפקו חזק בדלת וצעקו שנפתח ושיעזרו לנו אבל לא הסכמתי. הם זרקו רימון על הדלת ונוצר חור והם התחילו לירות דרכו. נפלתי ונפצעתי ואשתי והנכדה נפצעו גם רק אחרי שלוש שעות הגיעו והוציאו אותנו משם. אשתי עברה הניתוח באסף הרופא ולי היתה פגיעה קשה ברגל וקטעו לי אותו״, הוא נזכר.
אם של קצין משדרות שהיה בחופש סיפרה שהתחילו לדפוק הדלתות ולצעוק של כל מי שיש נשק שייצא היה לו אקדח הוא יצא להלחם במחבלים ואז הוא נפצע
רמי פלג מקיבוץ גדות אב של לוחם בסיירת אגוז שנפצע סיפר על המחדל הגדול. ״הבן שלי וחבריו מהיחידה המובחרת הוקפצו בשבוע שעבר מהר דב לחווארה ובשבת הוקפצו מחווארה לדרום היה להם רק נשק קל למחבלים היו רימונים ולחיילים אפילו את זה לא היה. חברים שלו נהרגו היה לו מזל גדול שרק נפצע מי שלחם שם הם גיבורים״
באיכילוב התפלאו שלא העבירו מבתי החולים העמוסים בדרום יותר פצועים. פרופסור רוני גמזו ציין שהם אנחנו גם פותחים את בית חולים החירום ונמשיך לפעול במצב שיגרה ״יש לנו מתנדבים רבים וגם למעלה ממאה מגוייסים ואנו ערוכים לקלוט מטופלים נוספים ונערכנו לכל התרחישים״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו