הקמפיין שמשתולל בחוצות ישראל כבר תשעה חודשים נועד להשיג שתי תוצאות עיקריות: הראשונה, תוהו ובוהו שלטוני, אנדרלמוסיה, חוסר משילות; ומעל לכל המטרה השנייה: דה־לגיטימציה של ממשלת ישראל על ידי פעילות ממוקדת להתפרקות של מוסדות מרכזיים, ערכים, עקרונות, ביטחון וכלכלה.
פעילי מחאה הקרינו כתובות מחאה על אתרים בולטים בסן פרנסיסקו לקראת הגעתו של נתניהו // UnXeptable
המחאה הפיקה את תמונת רה"מ נתניהו על האי אלקטרז. שום כוח אנטי־ישראלי בעולם לא היה חולם לבצע מופע הסתה כזה
דווקא כשהמאבק האנטי־ישראלי הזה חוצה את האוקיינוס ונפרס כהפקה מתוזמרת בארה"ב, הדברים נראים ברורים יותר. ה־BDS מנהל נגד ישראל זה שנים מסע תקשורתי פוליטי־אידיאולוגי של דה־לגיטימציה, ולנגד עינינו המחאה עוברת למסע שכולו דה־לגיטימציה לישראל. הם הפיקו באמצעות מימון וחברות פרסום את המופע הוויזואלי של הקרנת תמונת ראש הממשלה נתניהו על האי אלקטרז. שום ארגון ישראלי ושום כוח אנטי־ישראלי בעולם לא היה חולם לבצע מופע הסתה כזה הלקוח באמת מעולמות "1984" של אורוול - עולמות של משטרים רודניים. המוחים העלו שילוט נגד ראש הממשלה על בניין האו"ם בנוסח "אל תאמינו לו".
תעמולה אפקטיבית
BDS מנהל תעמולה אפקטיבית שישראל מדינת אפרטהייד. מנגד, אנשי רחוב קפלן מנהלים תעמולה שישראל היא דיקטטורה. הם טוענים שישראל גזענית והמתנחלים הם טרוריסטים. תנועת החרם המקומית מעבירה מסרים שישראל היא מדינת "העליונות היהודית" בדרך למדינת הלכה. היא מכריזה כי ישראל היא מפירה מהותית ותמידית של זכויות האדם.
קיצוני מחאת קפלן זועקים שממשלת הימין מאיימת על זכויות האדם והמיעוטים בתוך ישראל. אבו מאזן, ראש הרשות הפלשתינית, מאשים את היהודים בשואה בגלל הפרקטיקות המסחריות שלהם והלוואות בריבית קצוצה. אנשי המחאה רומזים בכל הזדמנות שביבי הוא היטלר וששלטון הימין בדרך לנאציזם. מנהיג ההפיכה אהוד ברק האשים את נשיא המדינה הרצוג שהוא צ'מברליין כאשר דובר על משא ומתן לפשרה בחקיקה – לאמור, הוא בעד כניעה להיטלר.
כל המסרים התעמולתיים האלה הם התכתבות דו־צדדית בין הפלשתינים לישראלים הפטריוטיים של קפלן ונהר הירקון. התוצאה של כך היא אזורי הכחשת השואה. האם צריך להזכיר את האמירה המתנצלת של הפסיונריה מרחוב קפלן, שקמה ברסלר?
כך שנתניהו אמר אמת כשטען שהקמפיין שמנהלים אנשי המחאה מסייע לאש"ף, ל־BDS ולאיראן. האיראנים לא יכלו לחלום על סיוע כמו שהם מקבלים מהמחאה הישראלית בעיתוי הנוכחי. רה"מ לא הלך הכי רחוק שאפשר היה ללכת. הוא לא ציין את אחת השיטות הידועות במלחמה הפוליטית והתעמולתית והיא תורת "השקר הגדול" - ככל שהשקר גדול יותר, כך יאמינו לו יותר.
תגובותיהם הפבלוביות של בני גנץ ויאיר לפיד לדברי נתניהו ערב מסעו לארה"ב מעוררות רחמים. הן מלמדות על בורות וחוסר הבנה שלוחמה פוליטית כמו זו שמנוהלת מקפלן ומדירות פאר בקומות הגבוהות היא מלחמה לכל דבר. ניתן להשיג באמצעותה במערכה נגד ישראל הרבה יותר מאשר במלחמה שבה מרוקנים מחסניות.
ומעל לכל, בגלל הקמפיין הבזוי באמריקה הממד התמוה והמוזר של המחאה נחשף בצורה יותר חריפה: אנשי המאבק מתייחסים למדינת ישראל כאילו זו ארץ זרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו