מידות טובות, לפני הכל | נטעאל בנדל, משפט
השנים הן תמיד שונות, אך לא תמיד יפות. כמו שאמר השבוע נכון רה"מ בנימין נתניהו, "הקב"ה לא תמיד מגן". מקורות ישראל הכירו בכך שהוא גם פוגע, "קַנּוֹא וְנוֹקֵם". אבל הם בעיקר הכירו באחריות האדם לעצמו. שמעשיו יקבעו את גורלו, הפיזי והרוחני. חז"ל קבעו כי אפילו ההלכה - "לא בשמיים היא", אלא נקבעת על ידי האדם. הרמב"ם כתב "לא בגסי הרוח היא מצויה", היא לא תיקבע על ידיהם.
כך גם הוכרע כי ההלכה תיקבע לפי בית הלל ולא לפי בית שמאי, לא מפני שטענו טוב יותר, לא מפני שהצדק או האמת היו עימם, אלא "מפני שנוחים ועלובים היו ומקדימים דברי בית שמאי לדבריהם". כך הוכרעה אחת המחלוקות הגדולות בתולדות ישראל - לא לפי דעות טובות, אלא לפי מידות טובות. ההיסטוריה לא תזכור אף אחד מאיתנו - כנאמר בתפילת "ונתנה תוקף", חיי האדם הם "כצל עובר וכאבק פורח" – אך היא תושפע מאיתנו, מהכרעתנו באיזה צד בחיינו בחרנו להיות: גסי הרוח מעוררי המדון ודוחי הפשרות, או הנוחים שמוכנים לעיתים להיות עלובים ותמיד־תמיד מקדימים את דברי החלוקים עלינו לפני דברינו שלנו.
הימים הם ימי מחלוקת משפטית־חוקתית עזה, והם יימשכו גם אל השנה הבאה. כשחרב המקדש וחרבה מדינת ישראל של אז, רבי עקיבא הגדול הרים ראש וצחק. לחבריו הוא הסביר: היכן שאתם רואים עכשיו שועלים, אני צופה לראות ילדים משחקים.
ערב הדיון הגורלי בעליון - אלפים הפגינו בירושלים נגד הרפורמה (ארכיון) // יוני ריקנר
עד לניצחון הדמוקרטיה | דוד ברון, עולם
אם לשפוט לפי הרשימה המתעדכנת בוויקיפדיה, 32 סכסוכים מזוינים מתרחשים בעולם בשעה שאתם קוראים שורות אלה. 15 מהם נחשבים מלחמות (עד 9,999 הרוגים בשדה הקרב בשנה הנוכחית או החולפת), שישה הם בגדר מלחמות גדולות עם לפחות 10,000 הרוגים. מתוך המלחמות הגדולות האלה, שחלקן קונפליקטים ותיקים, בולטת מכולן המלחמה שכפתה רוסיה על אוקראינה. לא רק בגלל מספר ההרוגים העצום, ולא רק בגלל מיקומה ביבשת שלא ידעה מלחמה בסדר גודל כזה מאז מלחמת העולם השנייה, אלא בעיקר בשל משמעותה לעתיד העולם כולו.
ניצחון אוקראיני ושחרור רוב השטחים שכבשה רוסיה במישרין (מאז 2022) או בעקיפין (מאז 2014) - ועולם הדמוקרטיות המערביות יאשרר את עוצמתו, וחשוב מכך: יוכיח שהתוקפנות אינה משתלמת. מנגד, הקפאת הקונפליקט או גרוע מכך - ורוסיה ושותפותיה יפיקו את הלקחים. ניצחון של קייב, בסיוע המערב, ועוד במלחמה בעלת פרופיל כה גבוה, יהיה חשוב במיוחד לנוכח הנסיגה העקבית ברמת הדמוקרטיה בעולם כולו.
לפי מדד V-Dem, רק 14 מדינות היו בשנת 2022 במגמת דמוקרטיזציה (לעומת 43 ב־2002), בעוד 42 מדינות היו במגמת הפיכה לדיקטטורות (לעומת 13 ב־2002). הוכחת העוצמה של הדמוקרטיות תוכל אולי לסייע להיפוך המגמה ובעקיפין לתרום לפיחות במלחמות בעולם, שכן הדמוקרטיות נוטות פחות ליזום מלחמות ועוד פחות מכך להילחם ביניהן. נטבול תפוח בדבש ונתפלל לטוב.
כטב"מים מקרטון בשירות צבא אוקראינה // 7News, רשתות חברתיות
"היכן שאתם רואים עכשיו שועלים, אני צופה לראות ילדים משחקים"
להתלכד מחדש | לילך שובל, ביטחון
ערב שנת תשפ"ד, מערכת הביטחון הישראלית נמצאת במצב מורכב ובעייתי מאוד, שספק אם ידעה כמותו מעודה. מצד אחד, הסבירות לעימות רב־זירתי עלתה, איראן קרובה יותר מאי־פעם לפצצת גרעין, חיזבאללה יוזם תקריות גבול מתוך ביטחון עצמי מופרז, ובמערכת הביטחון מתמודדים עם כ־200 התרעות לפיגועים מיהודה ושומרון מדי יום. מצד שני, מערכת הביטחון נגררה בעל כורחה לקרע העמוק במדינה, וראשי מערכת הביטחון נאלצים להשקיע לא מעט קשב בניסיון לשמור על כשירות הצבא ולמנוע פגיעה אנושה בלכידות היחידות השונות.
אף אחד לא יודע מה יילד יום, אך בצמרת מערכת הביטחון שוררת תמימות דעים שהמצב הביטחוני השנה טוב פחות מזה של השנה שעברה. לפיכך לצה"ל אין פריבילגיה להוריד את הרגל מדוושת הגז להכנות לעימות אפשרי בכל הזירות כדי לעסוק בעניינים פנימיים. ערב ראש השנה החדשה אאחל למדינה כולה, ולמערכת הביטחון בפרט, הגעה לפשרה מוסכמת בנוגע לרפורמה המשפטית בהקדם האפשרי, בין היתר כדי לאפשר לצה"ל לחזור להתאמן כנדרש ולעסוק בהכנות למלחמה הבאה. למערכת הביטחון ייקח זמן לאסוף את השברים וללכד מחדש את היחידות, אך לנוכח המציאות המאתגרת אין ברירה אלא להתחיל בכך בהקדם האפשרי.
דרושה: שפיות | ניר וולף, טלוויזיה
"אלה ישחיתו לנו את הנוער וידרדרו אותו לתרבות רעה", הוא משפט ששגור בפי שמרנים מסוגים שונים. אמירה כזו, לדוגמה, יוחסה ליעקב שניידר (אביו של יוסי שריד), כסיבה לכך שכמנכ"ל משרד החינוך והתרבות ב־1965 סירב לאשר לביטלס להופיע במדינה הצעירה. לאורך ההיסטוריה הצמידו את האמירה הזו לסרטים ולסדרות, ללהקות שונות או למשחקי מחשב. אף פעם לא אמרו את זה על שידורי חדשות. אבל העולם כל כך דפוק, משום שאת ההשחתה האמיתית עושים דווקא הצקצקנים הגדולים. זאת אומרת, תוכניות הניוז ומשרדי האקטואליה שהשתלטו על לוח השידורים של ארבעת ערוצי הברודקאסט, ושתוכני השידורים האלימים שלהם אחראים באופן ישיר להקצנה בחברה הישראלית.
לכן, לפני שהדרדור יסתיים בהתנגשות חזיתית בקיר, היינו רוצים לראות בשנה החדשה יותר שפיות בטלוויזיה. בלי גל פתוח שמדווח כלום לאורך שעות, בלי הדהוד סרטוני סנאף של דריסות, רציחות וקטטות; ללא ראיונות מסביב לשעון עם פוליטיקאים, בלי שופרות ומהנדסי תודעה שמעודדים שנאה ומעצימים חרדות. תנו לנו יותר טלוויזיה של אסקפיזם, ותראו איך כולם נהיים עצבניים פחות.
"לחלום תמיד אפשר, בעיקר כי זה בחינם"
שנרכוש חו"ל גם בארץ | צביה בלום, צרכנות
נראה שישראל של שנת תשפ"ד תהיה בדיוק כמו ישראל של תשפ"ג, רק יקרה יותר (ופקוקה יותר, ועם יותר אנשים ששומרים מגבות על כיסא בבריכת המלון כבר מ־5 לפנות בוקר). אבל לחלום תמיד אפשר, בעיקר כי זה בחינם. בשנה האידיאלית שלנו יבוטל המע"מ על קנייה מחו"ל מעל 75 דולר. כי באמת, כל כך יקר לקנות בארץ. במחיר של בגד אחד נוכל לקנות שלושה בשיין (אחד עם ריח מוזר שילך לפח, אחד קטן עם שרוול פרום והשלישי נראה טוב, אבל מבד של וילון אמבטיה).
בחו"ל גם יש מגוון מידות הרבה יותר גדול מבארץ, כי 42 היא לא באמת מידת פלאס סייז. היינו רוצים שבשנה הבאה נפסיק לצפות בסרטוני השוואות מחירים של אותם מוצרים בארץ ובחו"ל - ולחטוף הלם עמוק מהפער, כי כבר לא יהיה כזה. חבילת עוגיות ממותגת עולה בחו"ל דולר וחצי? בום! גם אצלנו. בפנטזיה שלנו רשתות מחו"ל מגיעות לארץ - במחירים של חו"ל. וזולות. ספורה, אנחנו אוהבים אותך, אבל את יקרה בטירוף. וולמארט? אנחנו מחכים בכליון עיניים.
להקדים רפואה | מיטל יסעור בית-אור, בריאות
פעם היינו מקבלים "שנות טובות" בדואר, אבל מי שיבדוק את הדואר של שר הבריאות בימים אלו ימצא בו מכתבי התרעה שהולכים ונערמים ממנהלי בתי החולים, אשר מזהירים מ"תהום תקציבית" ומתריעים שייאלצו לקצץ בכוח אדם וברכש ציוד רפואי. מבחינת הציבור, המשמעות הקשה היא התארכות ההמתנה בחדרי המיון והתורים לניתוחים - שארוכים דיים כבר כיום.
ארבעת מנהלי קופות החולים שישבו בשבוע שעבר בפאנל בכנס "איכות ברפואה", התריעו על תופעה שכל מי שניסה לקבוע תור לבדיקה או לרופא מומחה שם לב אליה: התארכות תורים לא הגיונית - מצב שרק צפוי להחמיר, על רקע שינוי במתכונת לימודי הרפואה בחו"ל ("רפורמת יציב") שתוביל למחסור גדול עוד יותר ברופאים. זאת, כאשר ברקע מרחף איום הרילוקיישן - התעניינות של אלפי רופאות ורופאים במעבר לעבודה בחו"ל בשל הרפורמה המשפטית. זהו אמנם צעד אינדיבידואלי שאין לגביו נתונים מדויקים, אך גם הוא עלול להחריף את המחסור ברופאים בישראל.
מצד אחד, במערכת הבריאות מקווים לשנה רגועה ללא מגיפות. מצד שני, התקציבים שהועברו למערכת בתקופת הקורונה לחיזוק בתי החולים וקופות החולים חסרים ונדרשים מאוד. מכתביהם של המנהלים לראש הממשלה ולשר הבריאות נותרו ללא מענה, והציבור עלול למצוא את עצמו ללא מענה רפואי. האיחול המסורתי "שנת בריאות" לא יספיק השנה. כדי שמערכת הבריאות תוכל לתפקד היא צריכה תוספת תקציב של 10-5 מיליארד שקלים, שתאפשר לה לטפל בכולנו עם תורים סבירים ועם הסרת איום הרילוקיישן שקוטף מישראל רופאים טובים וצעירים.
"הממשלה הנוכחית, על אף הבטחותיה בתקופת הבחירות, לא משקיעה מספיק מאמצים כדי שבשנה הבאה תרד ישראל בדירוג המדינות היקרות ב־OECD"
לרדת בדירוג יוקר המחיה | סוניה גורודיסקי, כלכלה
לאחרונה דורגה ישראל במקום הראשון והלא מחמיא ביוקר המחיה בקרב המדינות המפותחות. מצד אחד, סוגיית יוקר המחיה לא חדשה בישראל והיא לא יורדת מסדר היום כבר שנים רבות. מנגד, שום ממשלה לא באמת הציבה את הנושא בראש סדר העדיפויות שלה.
גם הממשלה הנוכחית, על אף הבטחותיה בתקופת הבחירות, לא משקיעה מספיק מאמצים כדי שבשנה הבאה תרד ישראל בדירוג המדינות היקרות ב־OECD. אחרת אין דרך להסביר מדוע מיום הקמתה לפני שמונה חודשים כינסה הממשלה רק פעם אחת את ועדת הריכוזיות, וגם קבינט השרים למאבק ביוקר המחיה כונס פעמים ספורות וללא החלטות דרמטיות. גם בחוק ההסדרים אין בשורה אמיתית בנושא יוקר המחיה, ואם לא די בכך - משבר הדיור, שנחשב לרכיב הקריטי בסוגיית יוקר המחיה, לא באמת מטופל, ולפי דעות מומחים רבים, מחירי הדירות ישובו לעלות בטווח הארוך עקב המחסור בהיצע.
אני מאחלת שבשנה הבאה תעסוק הממשלה שלנו יותר בנושא שבאמת חשוב לציבור כולו - הורדת יוקר המחיה, ויפה שעה אחת קודם. המשימה מורכבת, מאתגרת ועלולה לארוך זמן רב, אך כשמקבלי ההחלטות יציבו אותה לעצמם כמטרת על, הכל אפשרי. ראו מה עשו כחלון ברפורמת הסלולר וכץ ברפורמת השמיים הפתוחים. זה לא בשמיים.
נתניהו על יוקר המחיה: "נפתח את השוק לכל המוצרים, מה שטוב לאירופה טוב לישראל" // חיים צח, לע"מ
שבאמת נשקיע בחינוך | נועם (דבול) דביר, חינוך
רק לאחרונה נפתחה שנת הלימודים, במערכת חינוך של יותר מ־2.5 מיליון תלמידים ושל הרבה מאוד פערים לצמצם יחד איתם - בקריאה, בכתיבה, בחשבון, באנגלית, במיומנויות מחשב ועוד. תקציב החינוך עומד על 80 מיליארד שקלים - ועדיין מדינת ישראל לא מציבה את מערכת החינוך בראש מעייניה.
אתם מכירים את זה מבית הספר של הילד, הנכד, האחיין - אין בכיתות מספיק עובדי הוראה איכותיים, יש אדישות לעיצומים בתיכונים ולתלמידים שלא זוכים לצאת לטיול שנתי, יש מחסור במסגרות לתלמידי החינוך המיוחד, וכמעט בלתי אפשרי לטפל באלימות או בילדים עם בעיות רגשיות.
הלוואי שזו תהיה שנה שבה הגלגל יתהפך - ושלמי שמקבל את ההחלטות יהיה אכפת. שכל תלמיד יוכל לפרוח, לקבל שיעורי תגבור ותשומת לב מהמורה. לא צריך עוד תוכנית גרנדיוזית שמשגעת את בתי הספר. צריך עבודה מעמיקה, יסודית, לטווח ארוך, שתשנה את מערכת החינוך במדינת ישראל.
"שהמוסדות יתאימו את עצמם לעידן הסטורי, מבלי להתפשר על האיכות - ושהתוכן יהיה אמיץ, מעניין ובועט"
משיב הרוח | עידו שרים, תרבות
גם בגיל 31, ברוב הפעמים שאני צופה במופעי תרבות, הגיל הממוצע באולם יורד בזכותי. נכון, זה לא המצב באירועי פופ כאלה ואחרים, ובוודאי לא בהופעות של אמנים שמתפוצצים בטיקטוק או בפסטיבלים מדוברים. השילוב בין הבחירות האמנותיות במוסדות השונים, שמסתמכים על הקהל הוותיק, לבין חוסר העניין בקרב לא מעט אנשים ועלות הכרטיסים הגבוהה (מאוד), לא עושה חסד עם עולם התרבות - וככל שעובר הזמן, כך מעמדו כגורם משפיע ורלוונטי לעיצוב רוח החברה הולך ודועך. אז למה לי תרבות עכשיו?
כי תרבות היא צורת הביטוי הנעלית ביותר. כי בעולם שמקדש את החומר, חשובה לנו הרוח. כי כולנו יוצרים משהו בעולם. וכמה כיף זה להתמסר ליצירה שעולה לבמה, ולהתנתק לכמה רגעים מהשגרה לטובת טיול בעולם שאדם אחר ברא. הלוואי שבשנה הבאה נשקיע בחינוך לתרבות. שדרך חוויות תרבותיות נלמד לקבל ולהכיל דעות שונות, שנוכל להיחשף לסיפורים של אחרים ושנצליח לסגל יכולות של הקשבה והתבוננות. וגם פאן, כמובן. שהמוסדות יתאימו את עצמם לעידן הסטורי, מבלי להתפשר על האיכות. שתהיה נגישות (גיאוגרפית וכלכלית) לאוכלוסיות חדשות שלא פוקדות היום את האולמות, ושהתוכן יהיה אמיץ, מעניין ובועט. הכפיים בדרך.
עד לירח ובחזרה | דניאלה גינזבורג, טכנולוגיה
עם סיומה של השנה הנוכחית, הגיע הזמן להפנות מבט קדימה אל הדברים המרגשים והחדשים שהיינו רוצים לראות בעולם הטכנולוגיה. נפתח בתקווה לראות את ישראל מצטרפת ל"מועדון הירח" לצד מעצמות כמו ארה"ב, סין והודו, ומצליחה להנחית בהצלחה את "בראשית 2", בתוכנית שבמסגרתה ישוגר לירח בשנת 2024 מערך של שלוש חלליות – מקפת (אורביטר) ושתי נחתות. הנחתות צפויות לבצע נחיתה בשני אתרים שונים של הירח כדי לבצע ניסויים מדעיים שונים.
נמשיך ברצון לראות את שוק ההייטק הישראלי מתאושש וחוזר לאיתנו לאחר תקופה ארוכה של טלטלות, חוסר ודאות וירידה במספר החברות שנפתחות בארץ. אנחנו מאמינים בקהילת ההייטק המקומית, ומקווים לראות בשנה הבאה השקעות גדולות יותר בסטארטאפים ובטכנולוגיות מקומיות. ונסיים בתקווה שאילון מאסק של טוויטר ומארק צוקרברג של מטא יפתרו את האיבה הקיימת ביניהם כמו אנשים בוגרים, ויוותרו על תוכניותיהם לערוך קרב איגרוף. על הדרך, נרצה לראות אותם וענקי טכנולוגיה נוספים פועלים יותר לפיתוח טכנולוגיות ירוקות אשר, לשם שינוי, יעזרו לכדור הארץ ולאנושות כולה.
