ברהט רוצים איכות חיים כמו בעומר: "התושב בעיר רוצה שקט ודיור"

"אווירת הבחירות ברהט היא חגיגה דמוקרטית", אומר אתמול בשיחה עם "ישראל היום" אחמד אבו סוויס, עיתונאי ותושב העיר.

"בקמפיין הזה העיר נהייתה שקטה, ראש העיר לשעבר והמועמד לראשות העירייה טלאל אל קרינאווי איחד את המשפחות, אין לכלוכים וקטטות כמו שיש במגזר הערבי במערכת הבחירות. היה פה לא מזמן כנס בחירות, כולם מגיעים, יושבים אחד ליד השני ויש אווירה של חתונה באוויר ולא של התלהמות".

נדמה שבעיר רהט כולם מלוכדים סביב מטרה אחת – שקט, ללא ירי, ללא צעקות ואלימות. זאת הבקשה וזאת המטרה. אבל את תושבי העיר ניתן לדמות לכדור שתלוי על מטוטלת. גם כשהכדור רוצה לעוף קדימה לעבר הקדמה הוא מייד חוזר מכוח האינרציה אחורה, לעבר התרבות השבטית הנוהגת במגזר.

מצד אחד, התושבים מאמינים שצריך להשתחרר, ובעקבות כך נבחר ראש העיר הקודם פאיז אבו סהיבן. אך בגלל הסכסוכים והבעיות שצצו מחדש חזרו התושבים לבחירה החמולתית, כי קשה מאוד ללכת נגד המשפחה. כל פוליטיקאי מקומי יודע, כשרוצים שכל מרצפת על המדרכה תמצא חן בעיני "בעלי הקרקע"- קשה מאוד לפתח עיר.

מי שמצליח לשלב בין שני העולמות הוא אל קרינאווי, פוליטיקאי ממולח. אם ייבחר הוא יחגוג בדיוק 30 שנה לפעם הראשונה שנבחר לראשות העיר הערבית הגדולה בישראל. שש מפלגות חתמו איתו, כולל אנשים שבעצמם רצים לראשות העיר, בהם גם יוסף אבו ג'עפר, איש הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית ומי שעל פניו מנסה לדלג על ההיבט השבטי ועל הקונספציה הישנה. איש שמאמין במנהיגות צעירה, חינוך והשתלבות.

בעיות התושב

"התושב רוצה שירות, הוא רוצה יישוב נקי ומשגשג, הוא מסתכל על עומר ועל להבים ומבקש מראש הרשות הבדואי שהשכונה שלו תיראה ככה. רק שאנשים לא מבינים את ההבדלים בין סוציו־אקונומי 10 ל־1", מסביר אבו סהיבן. "60 שקלים ארנונה למ"ר בלהבים, לעומת 35 שקלים כאן".

התושבים רוצים מצד אחד מגורים, אבל לא מרוצים ממגרשים של 250 מ"ר, ודורשים 600-500 מ"ר, ועדיף צמוד קרקע. על בניין מגורים של 8-6 קומות אין מה לדבר. הם גם דורשים בתי ספר נקיים ונגישים – אבל תשלומי ההורים נמוכים. עם זאת, המצב משתפר, האבטלה קטנה עם השנים, והמפעלים שנבנים באזור התעשייה עידן הנגב מבטיחים עוד מקומות עבודה.

מהצד השני, כאופוזיציה לאל קרינאווי ניצב ראש העיר המכהן עטא אבו מדיעם. גם איתו חתמו כמה מהמועמדים שרצים בעצמם, ביניהם סמי אבו סהיבן מסיעת סואעד אלופאק. "עטא נחלש, טלאל עשה הסכמים עם המפלגות הגדולות בעיר, גם החשיבות של איחוד המשפחה שלו, אל קרינאווי, שיחקה כאן תפקיד", מסביר השייך חסן אבו עליון. "התושב בעיר רוצה שקט, דיור. כשאין קרקע - מתחילים הסכסוכים של החמולות שמובילים לאלימות ולירי. את זה ראש העיר הבא יצטרך לשנות".