"הפרוטקשן - טרור לאומי, נפצה בהתאם": השר ניר ברקת על תוכניתו למאבק בפשיעה

"לתת מענה מהזווית הכלכלית": סוגיות הפשיעה האלימה, איבוד המשילות והפגיעה בביטחון האישי קשורות בקשר הדוק בגורמים כלכליים. השר כלכלה ניר ברקת פרש בפני יהודה שלזינגר בריאיון מיוחד לרגל כנס המשילות והביטחון האישי של "ישראל היום" והשומר החדש את הפעולות שמבצע משרדו בעניין.

"בואו קודם כל נגדיר את הנושא של הפרוטקשן. פרוטקשן זה מכת מדינה. פרוטקשן, אני מגדיר - כטרור לאומי. זה שקול לטרור. דבר ראשון, להגדיר את הנושא של הפרוטקשן כטרור. עכשיו, ברגע שאתה מגדיר את זה כטרור, מדינת ישראל יודעת לשפות אנשים שנפגעים מטרור", אומר השר ברקת בפתח הראיון.

ממה שאתה שומע בשטח, איך נראית התופעה הזאת?

"אתמול הייתי במגזר הבדואי, בצפון. חנכנו שדרוג שעשינו לאחד מאזורי תעשייה בכפר זרזיר. דיברתי עם ראשי הרשויות, חברים נאמנים למדינת ישראל. אתה מדבר על חבר ששירתו איתי ב-890. ראשי רשויות, מפחדים פחד מוות על חייהם. פחד מוות על החיים שלהם ושל הילדים שלהם. אתה תראה תופעה שחלקם לא רוצה לרוץ יותר. אומרים, בשביל מה לי לרוץ? אני יודע ממה הים עליי, לא מקבלים מענה. ואני לא יודע לתת מה שהם מבקשים ממני כנבחר ציבור". 

השר מציג תוכנית שמבוססת על כמה מעגלים של התמודדות. "המענה הראשון, להגדיר את זה כטרור. ואז אוטומטית יש כמה חלופות שהמדינה יודעת לשפות את האנשים. ואז הם לא מפחדים. הם מוכנים לפתוח עוד פעם את העסק. הם מוכנים לפתוח פעם שלישית אם יידרש להתעקש, להישאר. הדבר השני זה הגנה היקפית. אנחנו עכשיו לוקחים דוגמה. אני מכיר את זה מעטרות שהייתי ראש עיר ירושלים. אתה לוקח אזור תעשייה גדול שהוא מועד לפורענות, נותן לו הגנה היקפית. 

המענה השלישי, מניסיוני כראש עיר ירושלים, ההגנה הכי טובה זה התקפה. כשלנו היו אירועי טרור בירושלים בהיקפים גדולים, ישבנו עם השב"כ, עם המשטרה, ויצרנו צוותי אכיפה אזרחיים - מס הכנסה, ביטוח לאומי, ארנונה, הוצאה לפועל - עובדים כולם ביחד. יודעים מי הם אנשים שמייצרים בעיות - והולכים על הראש שלהם, על הבית שלהם, על העסק שלהם".

בישיבה בשבוע שעבר של הקבינט המורחב לטיפול בפשיעה במגזר דיברו על כך שיודעים שיש 150 אנשים שאם אתה מוציא להם צו מעצר מנהלי, גמרת את האירוע של הפרוטקשן - שמותיהם ידועים, הכל ידוע. למה לא עושים את זה עד עכשיו?

"אני בעד. זו מלחמה בטרור. זו מלחמה בטרור. וצריך לתת למשטרה כלים של מלחמה בטרור. וצריך להאיץ את החקיקות. כולל כל הכלים שיתנו למשטרה לנצח את המלחמה הזאת. אנחנו כרגע לא מנצחים את המלחמה. הכלים שצריך לתת להם זה כלי מלחמה. כמובן, הכל על פי החוק ועל פי הכלים שמותר. ולהאיץ את כל התהליכים של חקיקה, כי זו מלחמה".

תגיד כשר כלכלה, מה הנזק של פשיעה כזאת?

"אני מעריך שמדובר על מאות מיליוני שקלים בשנה. זה רק הנזק הישיר. הנזק העקיף, מהעובדה שאנשים מפחדים לפתוח עסקים בצפון, מהעובדה שהצמיחה נעצרת - זה מיליארדי שקלים פגיעה בכלכלת ישראל, אם לא מעבר לכך, ולא בשמיים לטפל בזה. ההשקעות שנדרשות לעשות, גם מבחינת משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד הביטחון פנים, זה ההשקעות הטובות ביותר".

החזית השישית

סוגיה נוספת שמטרידה את ברקת היא האפשרות לעימותים אלימים בערים המעורבות בעת הסלמה ביטחונית. "עכשיו, אני אגיד לך עוד דבר. אני רואה תרחיש ייחוס מאוד מאוד מורכב, שאני קורא לו התרחיש הקצה. שאנחנו בקרוב, לצערנו הרב, יכולים להיות מותקפים משש חזיתות, מהצפון מחיזבאללה, חזית באזה, טילים ארוכי טווח מאיראק, מסוריה, חזית גדולה ביהודה ושומרון.

"אני אדגיש את הנושא השישי, שש חזיתות. מה שהיה לנו בשומר חומות, זה רק פרומו למה שיכול להיות לנו עם האוכלוסייה הערבית, בחלק מהערים המעורבות, ובכל מיני מקומות ברחבי ישראל. מספיק, לצערי הרב, שחמישה אחוז מהאוכלוסייה הערבית תהיה אגרסיבית כלפינו, זה מאה אלף אנשים. ואנחנו צריכים להתארגן לתרחיש שכל החזיתות יופעלו ביחד. בתרחיש כזה, חסר לנו כוח אדם בהיקפים אדירים, דווקא בשטח. בערים, בצירים, בפעילות, וכשאנשים מדברים על התרחיש של בגינו צריך משמר לאומי, אני טוען שזה לא מספיק. המשמר הלאומי שמדברים עליו היום הוא לא מספיק. צריך גם משמר מקומי, ברשויות המקומיות, לרתום אותם, לגייס אנשים שהם היו לוחמים, אבל הם כבר לא בשירות פעיל".

את הפתרון הוא רואה במודלים מקומיים של התנדבות: "הקונספט של השומר החדש, שבא לעיר ונערך להגנה, ובשוטף יודע לרתום אנשים ולתכנן תוכניות, זה בול הפתרון שאנחנו צריכים להרחיב לכל המדינה. אני אומר שמדינת ישראל צריכה להבין שבתרחישי הייחוס הקצה, בתרחישי הייחוס הבעייתיים במיוחד, שאני רואה, אני מקווה שלא יהיה, אבל אנחנו צריכים להתארגן לתרחישי הייחוס הכי קשים של תקיפה מקביל בכל המקומות".

בעוד רוחות המלחמה מנשבות בצפון, ברקת מבקש להדגיש את החשיבות בהרתעה: "אני רוצה לדבר על עוד פער אחד משמעותי, או אמירה מאוד מאוד ברורה, וזה שאני חושב שהאיראנים צריכים להבין שאם בלילה הם פותחים פה מתקפה, בטהרן, לא ממליצים להם לישון טוב בלילה. והסיבה היא מאוד פשוטה. אנחנו יודעים שהם מופעלים, החיזבאללה מופעל על ידי איראן, אז האיראנים צריכים לדעת שאחרי שנטפל בחיזבאללה בלבנון, אנחנו נטפל באיראן ובטהרן.

טילים מחיזבאללה – זה בעצם טילים מטהראן, נבוא איתכם חשבון, וזאת תהיה מכה קשה מאד. לשם אנחנו צריכים ללכת ולחתור, ואולי זה יצליח להרתיע אותם".

מילה אחת בכל זאת על יוקר המחייה, בשבוע שעבר פורסמו נתונים, שיקר פה אפילו יותר משוויץ. איך הגענו למצב הזה?

"אני אגיד לך, המדינה עשרות בשנים עובדת בקונספציה שגויה. כאן היום יש לך, אסור להביא מוצרים מאירופה, אלא אם כן עובדים בתקן הישראלי. ואז המונופולים מנצלים את החגיגה, ומעלים מחירים כי הם יכולים, כי אף אחד לא יכול להביא סחורה אחרת. הטיפולים במלחמה במונופולים, זה פתיחה מלאה של השווקים. החקיקה בנושא נויה משלושה אלמנטים. זה לוקח שנה לארגן. אני מאמין שנסיים את המהלך עד סוף השנה".