בכל הנוגע לסוגיית האריתראים, יש לעשות הבחנה בין האירוע החמור והקשה שהיה מוקדם יותר היום (שבת), לבין בעיית האריתראים בכללה בשטחי מדינת ישראל. האירוע שקרה היום הינו אירוע חמור וקשה ביותר, אלא שהוא לא קשור למדינת ישראל כמדינה, והוא אירע בשל עניין פוליטי פנימי שלהם בין המתנגדים לתומכים בשלטון באריתריאה.
הפרות סדר אלימות של נתינים זרים מאריתראה // צילום: דוברות המשטרה
יש לציין כי בניגוד למה שפורסם, המשטרה כן נערכה לאירוע הזה. במקום התקיימו שתי מחאות, התומכים והמתנגדים. שני הצדדים ביקשו אישור מהמשטרה למחות וקיבלו אותו עם כל התנאים ככל מחאה אחרת.
ישנן מחאות שיש מודיעין מקדים להפרות סדר, והמשטרה לא מבטלת את האירוע אלא מסיתה או מפנה אותו למקום אחר ונערכת מחדש בהתאם. תפקידה של המשטרה הוא לאפשר כל אירוע וכל מחאה, כל עוד עומדים בתנאים המוקדמים שהמשטרה מציבה בפני המארגנים, וכך גם במקרה הזה - היו תנאים מוקדמים.
האירוע עצמו עוד לא הסתיים סופית. אני ממליץ להמתין לתחקיר של המשטרה שתבדוק את המודיעין המקדים וכן את הירי.
לגנוב כדי לשרוד
אני פיקדתי על מחוז תל אביב בגל הראשון של האריתראים שהגיעו באוטובוסים מהדרום. צה"ל תפס אותם לאחר שעברו את הגבול. הם עשו את הבדיקות, וכמו למילואימניקים, נתנו להם שוברים לאוטובוסים מבאר שבע לתל אביב, לגינת לוינסקי. כבר אז הם הבינו שעליהם להגיע לתל אביב, כי זה המקום היחידי שבו יצליחו לשרוד.
גם אז היה לא פשוט עבורם. מצד אחד אסור היה להעסיק אותם, ומצד שני המדינה לא נתנה להם תקציבים והם נותרו בלי כלום. אט אט החלו עסקיהם הפרטיים שהקימו לפרוח, חאמרות משלהם, מספרות, מכולות ועוד. גם הרשות המקומית נכנסה ועשתה הכל כדי להקל את חייהם, אם זה תשתיות וחינוך.
הפשיעה באותה תקופה עלתה והבנו כבר אז שכאשר אתה מציב אנשים בתל אביב, מיואשים, ללא פרנסה, הפשיעה זה האלטרנטיבה היחידה שלהם, לגנוב ולשדוד.
גם בתקופתי הם היו עושים מחאות, אבל לא בממדים האלה. ידענו על התומכים והמתנגדים אבל זה לא הגיע לכמות כזאת של פצועים כי היינו עוצרים את זה מבעוד מועד. הם גם מעולם לא באו ל"מלחמה" עם מקלות, ברזלים, אבנים וסלעים כמו שהם הגיעו היום. זה היה נראה שהם רצו לכבוש משהו. זו לא הייתה מחאה רגילה. אני מקווה שהמשטרה תשתמש במצלמות ותעצור את כל הפורעים ותמצה את הדין של כל מי שהשתמש באלימות.
מדינת ישראל לא תוכל תפתור את המתח בין שני הפלגים הללו. לגבי כל אותם מבקשי מקלט, שעד היום אין להם מעמד ולכן המדינה צריכה לראות איך פותרים את הבעיה, לכאן או לכאן, צריך או לתת להם מעמד ולפזר אותם בכל הארץ, כך שלא יהיו מרוכזים במקום אחד, או למצוא להם פתרונות ע"י סיוע של גורמים בינלאומיים.
האירוע היום הוא תמרור אדום למדינת ישראל שצריכה למצוא פתרון מהיר לסוגיה לפני שתתפוצץ לה בפנים. צריך להבין שזה לא שהבעיה תיפתר בטווח שנראה לעין. כעת הם באו עם ברזלים ומקלות, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר , אנחנו לא יודעים אם הם לא יבואו עם אקדחים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו