האירוע האלים של מבקשי המקלט מאריתריאה הוא חלק מהיסטוריה של עימותים בתוך ישראל, בין מתנגדי המשטר הדיקטטורי של אסיאס אפוורקי, לבין תומכיו. ב־2018, ביום העצמאות האריתראי, פרצה קטטה ליד התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, בין נתינים זרים מאריתריאה. במהלך העימות וכתוצאה מיידוי אבנים, נופץ חלון אוטובוס שהיה במקום ונפצעו ארבעה בני אדם.
בשנת 2013 פרצה תגרה אלימה בין מאות עובדים זרים מאריתריאה בכנרת, שם נערך כנס בהשתתפות השגריר בישראל. והיריעה קצרה מלהכיל את כלל האירועים.
בכיסאות ובאבנים: תיעוד מהתפרעויות יוצאי אריתריאה בתל אביב
השיא נשבר היום, בפסטיבל של שגרירות אריתריאה בישראל שתוכנן להתקיים באולם ברחוב יד חרוצים שבדרום תל אביב. יותר מ־170 פצועים, ונדליזם ברחובות והשחתת רכוש של אזרחים תמימים.
האריתראים שהגיעו לישראל באים ממדינה שמבצעת גיוס כפוי לצבא לתקופה בלתי מוגבלת, כליאה, עינויים ואונס. חובתנו המוסרית לקבל בזרועות פתוחות את הפליטים ואת מבקשי המקלט. על פי הערכות, חיים בישראל כ-18 אלף אריתראים: חלקם נרדפי המשטר של ארצם, חלקם מהגרי עבודה וחלקם ברחו מעוני ורעב. הם לחלוטין כבר חלק בלי נפרד מהמרקם בדרום תל אביב, ולמען האמת גם מגוונים את רחובות העיר: בחנויות, באוכל ובבגדים המיוחדים. הילדים מדברים עברית מצוין ומקבלים כאן שירותי בריאות וחינוך.
אך מרגע שפתחנו עבורם את השער והכנסנו אותם הנה, גם אם חלקינו לא מרוצים מנוכחותם כאן, מרגע שהם פה, במקום מבטחים - חובתם להתנהג כאורחים ולהכיר תודה.
ברגע שמבקשי המקלט מפרים קודים של התנהגות מקובלת של אורח, אנחנו מוכרחים לנהוג איתם ביד קשה. לשבור חלונות ראווה של עסקים של אזרחים תמימים זה לא "סתם" חסימה באיילון. לפצוע עשרות שוטרים מיידוי אבנים וקרשים זה לא מתקבל על הדעת. ועוד לא דיברנו על העומס על בתי החולים - לפחות 170 פצועים שפונו בזמן קצר. לכן, על הרשויות לעשות כל שלאל ידן על מנת להעניש את הפורעים ולמנוע מקרים כאלו בעתיד.
זה לא מגיע ממקום של פטרונות. אנחנו מדינה עם מספיק קונפליקטים, וביתר שאת בשנה האחרונה - יש לנו את ההפגנות שלנו בכל שבוע, ולפעמים יותר מפעם בשבוע. זה די והותר. אל תביאו אלינו את המלחמות שלכם, יש לנו מספיק משלנו.
