את הביטוי "קורבנות השלום" נוטים לייחס לפיגועים שבאו בעקבות הסכמי אוסלו, שנחתמו לפני 30 שנה, אבל האמת היא ששורש הביטוי הגיע דווקא מראש הממשלה ואיש הימין מנחם בגין.
בישיבת ממשלה בחודש מארס 1982, אחרי שספג קריאות מחברי כנסת שמחו על הוויתורים שנעשו בעקבות הסכם השלום עם מצרים, הוא הסתובב למבקריו ואמר: "אנחנו נלחמים על שלום. אשרינו שזכינו לכך. כן, יש קשיים בשלום, יש. יש קורבנות למען השלום. כולם עדיפים מקורבנות המלחמה".
עצרת מפלגת העבודה לזכר יצחק רבין // צילום: יוני ריקנר
בכתבה שתפורסם בסוף השבוע במוסף "ישראל השבוע", נחזור לקורבנות שהגיעו אחרי חתימת הסכמי אוסלו. בני משפחותיהם עד היום לא אוהבים את החיבור שניסו לעשות. "'קורבנות השלום' - לא האמנתי בזה לשנייה, וזה לדעתי היה יותר ממטופש", אמרה לכתבה בתיה בחר, שבנה ערן נרצח בפיגוע באוקטובר 1993, פחות מחודש אחרי חתימת ההסכם. "זה היה מרושע להשתמש במילים האלה ומכוון למטרה לטעת תקווה שהציבור יחשוב שמדובר בדבר טוב ששווה בשבילו לספוג קורבנות, כמו שבמלחמות היינו צריכים קורבנות כדי להגיע להישגים. זו היתה הונאה עצומה ורשע".
בשנות ה־90 אלה היו הג'יהאד האסלאמי וחמאס שביצעו מגה־פיגועים כדי להבטיח ששום התקדמות מדינית לא תחול אחרי ההסכמים. ראש הממשלה יצחק רבין, אמר אז שהוא לא מתכוון להפסיק את המשא ומתן עם הפלשתינים, ושאין לתת פרס לאויבי השלום על פעילותם הרצחנית, אבל הלחץ הלך וגבר מפיגוע לפיגוע. נשיא המדינה, עזר ויצמן, יצא לעיתונות אחרי הפיגוע בקו 5 בתל אביב ואמר שאת מחבלי חמאס צריך לקרוע ולתלוש.
"אני צריך להיות כאן"
"באחד הפיגועים היינו ערב נסיעה לגרמניה, והנשיא אמר 'תודיעו שאני דוחה את הגעתי, כי ברגעים האלה אני צריך להיות כאן ולא בשום מקום אחר'", מספר בכתבה תא"ל (מיל') שמעון חפץ, שהיה מזכירו הצבאי של הנשיא ויצמן. "פגשנו את ערפאת כמה פעמים כדי להגיד לו 'תתחיל לתפוס את המושכות בידיים. לא יכול להיות שחתמנו על הסכמים ואתה לא מתאמץ לשפר את המצב. אתה חייב לפעול'. אני זוכר שויצמן אמר לו משהו בסגנון 'אני יותר פלשתיני ממך. אני נולדתי כאן (בתל אביב), ואתה לא (קהיר)'".
בכתבה שוחחנו עם אנשים שנפצעו בפיגועים, ושאלנו מה עבר עליהם מאז ומה התובנות שלהם היום. "האירוע חידד אצלי כמה דברים", מספר יגאל דייג (54), שנפצע בפיגוע בקו 20 בר"ג ביולי 1995. "לא אחרי דקה או שנה, אבל בפרספקטיבה של תקופה זה הוריד לי את מסך התמימות. אני לא שוחר מלחמה, אבל להבנתי מי שמדבר על שלום מדבר מתמימות, ואז היו המון תמימות ורצון לראות את העולם בצבעים יפים. הבנתי שהמציאות לא יפה כמו שמנסים לציירה".
הכתבה המלאה - ביום שישי במוסף המיוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו