לא צודק, לא שוויוני ומסוכן: קידום החוק שיפטור חרדים משירות יפגע אנושות בצה"ל

חוק הגיוס על סדר היום. המפלגות החרדיות דורשות חקיקה מלאה על פי מה שהוסכם ונחתם בהסכמים הקואליציונים. על פי גרסה מחמירה זו, כל חרדי (שלמד לפחות שנתיים בישיבה חרדית) ידחה את שירותו עד גיל שטרם נקבע (23-21) ולאחר מכן יהיה פטור לחלוטין משירות (וגם לא יצטרך ללמוד בישיבה). חוק משלים, חוק יסוד לימוד תורה, יעניק לתלמידי הישיבות זכויות שוות למשרתים בצה"ל. וכדי שכל זה לא יוטל בספק, דורשים החרדים לחוקק פסקת התגברות שתוודא שבג"ץ לא יתערב בחוקים אלה.

לכאורה, חוק הגיוס לא משנה את תמונת המצב לפיה החרדים לא שותפים, מזה שנים רבות, בהגנת המדינה. רבים גם טוענים שגודל מחזורי הגיוס יוצר עודף של בני 18 על הצורך של צה"ל ושלכן מראש אין בכלל צורך בחרדים. מספרית זה נכון, אבל אם יש עודף, למה שישוחררו דווקא החרדים? אי השיוויון הזה ממש צועק לשמים. הוא היה כזה גם בעבר, אבל עכשיו כשהכל התערער, וכשה"תיאבון" של החרדים רק מתגבר - הכעס והמחאה הולכים וגדלים. את המצב שהחילוניים המשרתים היו מוכנים לקבל בעבר, הם לא מוכנים לקבל יותר כיום. נושא חוק הגיוס, אם כך, אינו מהות העניין, וזה אפילו לא נוגע לשאלה אם החרדים ישרתו. זה נוגע לשאלה אם החילוניים יהיו מוכנים להמשיך ולשרת.

קידומו של חוק הגיוס (ואפילו ללא השלמת החקיקה) יוביל למהומה רבתי וייצור כאן טלטלה שלא הכרנו. המחאה תשטוף את הארץ וכאלה שעד כה ישבו על הגדר יצטרפו בעוצמה רבה, מה שקורה כיום ייראה כמשחק ילדים. חיילי מילואים רבים נוספים יצטרפו לאי ההתנדבות ואחרים עלולים גם לסרב, או ימצאו את הדרך או התירוץ לא להתייצב לתעסוקה מבצעית בשטחי יהודה ושומרון, או לאורך גבולות המדינה. אמהות ממגזרים שונים יפגינו כנגד העוולה שמביאה לכך שבניהם יסכנו את חייהם במבצע בג'נין בעוד אחרים מוגנים על ידי קירות הישיבה. מלש"בים יודיעו על אי התייצבות לשירות, ועתירות לבג"ץ ימלאו את בית המשפט. גל הארועים הנוכחי יהפוך לצונמי אדיר שישטוף את הארץ, וייפגע אנושות בצה"ל. כל הקורה היום הוא רק דוגמית ממה שיתרחש אם החוק יעבור.

במקביל לארועים אלה מבקשים צה"ל ומשרד הביטחון לבצע שני מהלכים שאינם קשורים כלל לחוק הגיוס. האחד, מודל/מתווה שירות חדש שבו בין השאר חיילים ישרתו תקופות קצרות מאורך השירות הקיים כיום, והלוחמים ונדרשים נוספים ישרתו יותר ויקבלו תגמול כספי גבוה והוגן. בנוסף, מבקש משרד הביטחון להוביל את חוק "יוקרת השירות" שיתגמל משמעותית את כלל המשרתים בצה"ל. הבעיה הגדולה ששני מהלכים אלו נקשרים בחוק הגיוס ולכאורה נוצרת תמונה שבתמורה לאי גיוס החרדים יקבלו המשרתים יותר. תמונה שכזו עלולה להצטייר אפילו כשוחד, ולכן חשוב להפריד בין הארועים.

יתרה מכך, חיבורו של חוק הגיוס, שהוא חוק פוליטי לגמרי, עם מתווה הגיוס וחוק יוקרת השירות מכניס את צה"ל מיידית לקלחת הפוליטית, דבר שגורם נזק עצום לצה"ל, שגם כך נלקח ב"שבי" הפוליטי השכם והערב בעל כורחו.

חוק הגיוס מונח לפתחו של משרד הביטחון. הוא זה שמגיש את החוק. הוא זה שבעבר הגיש גרסאות קודמות, ובידיו להגיש חוק גיוס בגרסה משתפת שבה כלל בני ה- 18 ישרתו פרק זמן כפי שייקבע בחוק, חלקם בשירות צבאי ואחרים (כולל חרדים וערבים) בשירות אזרחי. זה אולי לא יתאים על פניו למפלגות החרדיות, אבל אין דרך אחרת לצאת מהמשבר. החרדים יבינו שבסופו של יום, אם יירצו לשמור על עצמם הם זקוקים לחילונים ולדתיים לאומיים, שבין השאר, שומרים עליהם, ולכן עליהם להתפשר. הדבר בידי משרד הביטחון והעומד בראשו שאסור לו, וגם לא כדאי לו, למצמץ.

ד"ר אריאל היימן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ובעבר שימש כקצין המילואים הראשי