הבחירות המקומיות באשדוד: מדברים על אחווה - בשטח מלחמה

פרויקט "בארץ בחירה": אשדוד, כיום, יכולה ללמד אותנו איך תיראה ישראל בשנת 2060. יש בה שליש חרדים, מספר די דומה של יוצאי בריה"מ לשעבר וקבוצות חילוניות ומסורתיות שלא תמיד מסתדרות יחדיו. המתח בין החילונים לדתיים הוא הנושא העיקרי במערכת הבחירות הנוכחית. כל אחד משבעת המועמדים לראשות העירייה, נכון לעכשיו, מנסה לפזר מסרים של שלום ואחווה בין כולם, בשעה שבשטח מלחמה ומשבר.

"אשדוד מייצגת את עם ישראל כולו", אמר בשבוע שעבר המועמד ד"ר אלי לחמני כדוגמה חיה לטענה שלעיל. "חיים בה כל השבטים, כל המגזרים והקבוצות המרכיבות את העם הנפלא שלנו".

ראש העיר המכהן, ד"ר יחיאל לסרי (הליכוד), הצליח להביא למראית עין של איחוד בין התושבים, אך עם הזמן הקהל החילוני פחות התחבר לריקוד הצמוד שלו עם החרדים, וחלקם הפנו לו גב. ד"ר לחמני ניצל את האווירה הציבורית נגד לסרי - וכבר היה פחות סימפטי. "רבים מהתושבים מרגישים שיש מגזרים הזוכים להעדפה משמעותית בשל כוחם האלקטורלי", רמז.

גם האישה היחידה מבין המועמדים, הלן גלבר, שותפה לביקורת. "יש השתלטות על שטחי ציבור ובניית כוללים במקומות שאמורים להיבנות בהם גני ילדים", היא אומרת ל"ישראל היום". "הבעיה היא שהמפלגות החרדיות מייצרות לחץ על ראש העיר ומשיגות הטבות על חשבון אוכלוסיות אחרות בעיר, ובעזרת כוח פוליטי מנסות להציב עובדות בשטח".

שני המתמודדים, שאמנם שותפים בדעותיהם, לא מסוגלים לחבור יחד לכדי מכפיל כוח כנגד הצד השני. כבר ב־2018 האיחוד בינם לא צלח, ושניהם הפסידו.

"אשדוד מנוהלת היום בידי החרדים, ש"ס ואליטה אשכנזית", אומר א', תושב העיר. "הצעירים לא יוצאים להצביע, רבים עוזבים את העיר, והציבור החרדי, שמשפיע בהמוניו בקלפי, גם קובע בסוף את המדיניות. בתי כנסת צצים פה כפטריות אחרי הגשם. אשדוד הולכת ונהיית דומה לבית שמש. יש פה אזורים מגודרים, שאם תנסה לעבור בהם בשבת תחטוף אבנים. זה גורם לי לחשש לגבי העתיד, ואני שוקל לעזוב את העיר אף שאני גר באזור חילוני".

הבעיות בעיר רבות

הצלע החילונית השלישית היא שמעון כצנלסון. הסלוגן שלו הוא "אשדוד צריכה בולדוזר". בטח לא תופתעו לשמוע שהוא רץ מטעם ישראל ביתנו. כצנלסון, סגן ראש העיר, מפעיל זה שלושה שבועות אוטובוס שעובר ממתחם ביג דרך שכונות העיר, מבלי להיכנס לרבעים החרדיים, אל עבר חופי הים. התחנה האחרונה שלו היא אזור התעשייה.

שחקן נוסף של "המחנה הליברלי" באשדוד, אף הוא משמש סגן ראש העיר, הוא אלי נכט - שדאג להציג את חזונו לאשדוד "חופשית" על כל במה אפשרית. מדובר באיש חריף לשון, דובר רוסית, שדואג בכל פוסט שלו גם לפנות בשפה זאת לתומכיו. הוא זוכה לתמיכה של ראש המחנה הממלכתי, בני גנץ.

ברק סרי, המוכר מאולפני הטלוויזיה ומקורב לח"כ אריה דרעי, רץ בתחילה בתמיכתה של ש"ס אך נחלש בסקרים - מה שגרם לספרדים לנטוש אותו ולהריץ לתפקיד את ממלא מקום ראש העיר, אבי אמסלם. כעת הוא מועמד עצמאי. מנגד, אגודת ישראל תומכת בראש העיר לסרי.

אף שלשוטים ניתנה הנבואה, ד"ר לסרי הוא המועמד בעל הסיכוי הגדול ביותר. לסרי (65), יליד מרוקו, רופא בהשכלתו וחבר כנסת לשעבר, זקוק לתמיכה של 40% מהמצביעים. לנוכח ריבוי המועמדים, ספק אם יגיע ליעד בסיבוב הראשון - אך בסיבוב השני סיכוייו משתפרים פלאים.

ועדיין, הבעיות בעיר רבות. החינוך הוזנח, לפי נתוני הלמ"ס אשדוד היא העיר בעלת ההגירה השלילית השנייה בישראל אחרי ירושלים, מחירי הדיור רק מטפסים והבנייה לא מתקדמת בקצב הנדרש. אין ספק שלראש העיר הבא, לא משנה מי הוא יהיה, מצפה המון עבודה.