הציבור צריך להכיר את גיבורי המלחמה היומיומית

המקרה המטלטל אתמול בדיר אל־אסד, שבו לוחם האש עדנאן אסעד ז"ל נספה במהלך ניסיונו לחלץ צעיר שנפל לבור ולוחם נוסף נפצע באורח אנוש, מהווה עבורנו תזכורת כואבת לגבורתם של הכבאים במדינת ישראל, המצילים חיים מדי יום - כמעט מבלי שהציבור יודע על פועלם.

לצערי, בישראל לוחמי האש לא זוכים לכבוד המגיע להם על אומץ ליבם, לעיתים אף להפך - הנטייה היא לזלזל בעבודתם הקשה והמסוכנת.

בדומה לשוטרים ולאנשי כוחות הביטחון, האוחזים ברובה או באקדח ושומרים על ביטחוננו, כך לוחמי האש אוחזים בזרנוק המים ובכלי החילוץ ומחרפים נפשם בכל יום בחזית אחרת. החזית שבה פועלים לוחמי האש היא הבית שלנו, היערות, המעליות, הכבישים ועוד.

בימים אלה, כשרובנו בחופשת הקיץ, הם עומדים על משמרתם ומגיעים למקומות המסוכנים ביותר: נאבקים בשריפות ענק, מחלצים לכודים מתאונות קשות, ממעליות, מבניינים ומרכבים בוערים. עושים ככל יכולתם, ואף מחרפים את נפשם, בניסיון להציל חיים.

במשך שנים ליוויתי את לוחמי האש הגיבורים שלנו, המקצוענים, הפועלים ללא חת. נחשפתי לעבודת הקודש שהם עושים על מנת להציל חיים, תוך שהם מסכנים את חייהם. אצלם כל יום, כל משמרת - היא מלחמה.

לאחר אסון השריפה בכרמל, שבו נספו 44 קורבנות - וביניהם בעלי, תנ"צ ליאור בוקר ז"ל - ובתפקידי כיו"ר ועדת המשנה לכבאות והצלה בכנסת ישראל, שמעתי מלוחמי האש על הקשיים להמשיך בשגרת חייהם לאחר אסונות גדולים שבהם פעלו: על הנזקים הבריאותיים כתוצאה משאיפת עשן, ועל הפגיעה הנפשית הקשה שעימה הם נאלצים להתמודד, בעקבות המראות הקשים של גופות מפויחות של ילדים, נשים וגברים שלא עלה בידם להציל.

מאז אסון הכרמל חל שינוי עצום במערך הלוגיסטי של רשות הכבאות וההצלה במדינת ישראל, וכעת יש צורך לעסוק בשינוי התדמית של לוחמי האש הגיבורים שלנו. שדבר גבורתם השקטה והמקצועית, שממנה הם לעיתים לא שבים, ייוודע לציבור.

יהי זכרו של עדנאן אסעד ברוך.