בדיקת "ישראל היום": מה עשתה הממשלה למען הגברת המשילות?

כשהאיומים שנשקפים לחייהם של אזרחי ישראל הם מעזה, מג'נין או מלבנון – ישראל מצליחה לאורך השנים לתת מענה הגנתי מספק מהאוויר וביבשה, לרדוף מחבלים עד מוות ולייצר מאזן הרתעה (שדרוש לו כמובן תחזוק שוטף).

דווקא למעצמה ביטחונית ששורדת, ויש יאמרו משגשגת, בסביבה עוינת כמו המזרח התיכון, האתגרים מבית קשים הרבה יותר. אירועי שומר החומות היו קריאת השכמה מהדהדת ואז נולדה תנועת ה"משילות" - שם נרדף לקריאה לשיקום ביטחון הפנים הרופף במדינת ישראל.

הפרוטקשן הוכנס לחוק, כעת ניתן לצאת למתקפה

העלאת הנושא אל ראש סדר המודעות הלאומית גרם לראשונה לסיקור מאסיבי של אירועי הפרוטקשן שמהם סובלים תושבי הפריפריה בנגב ובצפון. כניסת רע"מ לממשלה הקודמת העלתה למודעות את הסבל היומיומי הנגרם לחברה הערבית מהפשיעה במגזר שתוצאותיה - עשרות רבות של הרוגים בכל שנה. שיקום הביטחון האישי של אזרחי ישראל הפך להיות הנושא הבוער לטיפול, לא פחות מאתגרי יוקר המחיה או ההייטק. לראיה – מפלגת עוצמה יהודית של איתמר בן גביר שגשגה בבחירות גם באזורי "שמאל" מובהקים בקרב חקלאים בצפון ובדרום בציפייה שיצליח היכן שנכשלו לפניו.

למרות שהמלאכה עוד רבה, מיום הקמתה פועלות הממשלה והקואליציה בשלושה אפיקים: האחד - חיזוק המשטרה בתקנים ובתקציבים במטרה לייצר נוכחות מוגברת בשטח, השני - חקיקה תומכת אכיפה, והשלישי - קידום החלטות להשבת הסדר בנגב בוועדת השרים להסדרת ההתיישבות בפזורה הבדואית.

באפיק החקיקה - אך השבוע אושר בכנסת חוק הפרוטקשן, הצעת חוק אשר קודמה במשך שנים על ידי ארגוני החברה האזרחית כמו רגבים, השומר החדש ונשיאות המגזר העסקי, שמייצגים בעלי עסקים רבים שנפגעו מהתופעה. בכנסת הזו החוק הועבר על ידי יצחק קרויזר ואלמוג כהן מעוצמה יהודית, בתמיכה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה. מחזה נדיר בימים אלו.

החוק מגדיר בפעם הראשונה את עבירת הפרוטקשן בספר החוקים הישראלי והוא קובע עונש מאסר מינימלי מגובי דמי הפרוטקשן וכן מאפשר חילוט כספים שהושגו באמצעות סחיטה ודמי חסות גם ללא הרשעה פלילית. על פי הצעת החוק, יוגדר עונש מאסר חובה מינימלי ואפשרות למאסר של שנים רבות על עבירת פרוטקשן. אם עד כה רק איום ישיר של סחיטה היה נחשב איום, לאחר העברת החוק די בקבלת כספים עבור שירות שאינו הולם את התמורה בכדי להרשיע בעבירת הפרוטקשן. מדובר בהישג משמעותי לקואליציה ובכלי חקיקתי שתולים בו תקוות רבות, לצד הרחבת אכיפה ושיטור – כדי להסיג לאחור את עברייני הפרוטקשן שמטילים אימתם על חקלאים ובעלי עסקים.

המשילות בנגב: הרחבת אכיפה ומיגור הפוליגמיה

סרטונים של נהיגה פרועה, פגיעה בעמודי התאורה וחסימת הכבישים בימי שומר החומות וכן תופעת הבנייה הבלתי חוקית - כל אלה הפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת החיים של תושבי הנגב, שהפך למעין חצר אחורית של מדינת ישראל.

במשך שנים העלימו ממשלות ישראל השונות את עיניהן מהנגב או ניסו להסדיר בחוסר הצלחה את הפזורה שרק הלכה והתרחבה. הממשלה הנוכחית מבקשת להצליח היכן שנכשלו לפניה.

לצד החקיקה בכנסת, מקדמת ועדת השרים לענייני החברה הבדואית שורה של החלטות ממשלה שנועדו להשיב את המשילות בנגב - החל בהסדרת הפזורה הבדואית החולשת על שטחים נרחבים בנגב ללא דין, דרך הרחבת הכלים למאבק בתופעת הפוליגמיה וכלה בהרחבת האכיפה בנגב.

השר עמיחי שיקלי האמון על החברה הבדואית בנגב, הביא לשתי הישיבות האחרונות שורה של החלטות משמעותיות שסוקרו מעל דפי עיתון זה בהרחבה – החל מהקצאת כספים לטובת הסברה נגד הפוליגמיה, דרך ההחלטה שאושרה השבוע לבלום את חלוקת הקרקעות לפי בית־אם במסגרת מאמצי הסדרת ההתיישבות הבדואית ומעבר לחלוקה לפי בית־אב, הקצאת 14 תקנים חדשים במשטרה לטובת מאבק בתופעה וכן הקמת צוות בביטוח הלאומי שבוחן את נושא הקצבאות כדי להביא המלצות לשלילת המוטיב "המעודד" פוליגמיה בקצבאות הממשלתיות.

בנוסף, השיק שיקלי תוכנית חדשה להסדרת ההתיישבות בנגב שאמורה להצעיד לעצמאות כלכלית את רהט ואת חורה וכן לכנס את הפזורה בביר הדאג' ואת זו שבהר חברון לשטחים מוגדרים.

עוד בתוכנית, הרחבת אכיפה כדי להכניע גורמים עברייניים שמונעים את התכנסות הבדואים אל תוך היישובים. למעשה, כיום מושאלים שוטרי יחידת יואב שהוקמה לצורך טיפול בפשיעה בנגב למשימות שונות באזור המרכז, בעיקר לטובת הפגנות, וזאת בשל המחסור בכוח שיטור.

משיכת הכוחות מהנגב לאזורים אחרים גורמת בהכרח להפקרת האזור ומשימותיו החשובות לטובת צרכים אחרים של המערכת.

בסביבת השר בן גביר מבינים כי ללא מערכת שיטור תומכת - תתקשה הממשלה להשלים את משימותיה באזור ולכן עוסקים ללא הרף בהשמת שוטרים חדשים בתוך המערכת.

יותר תקנים לשוטרים ויותר שכר למשרתים

מאבקיו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לשיקום המשטרה נחלו הצלחה עוד בשלב התקציב, אך כעת נעשים מאמצים לגיוס מאות שוטרים לתקנים חסרים וזאת באמצעות העלאת שכר השוטרים (שעלה כבר ב־1,000 ש' בתחילת החודש בחלק מהדרגות). שיפור התנאים והשכר, טוענים בסביבת השר, אמור למלא את שורות המשטרה בכוח אדם נוסף. כאשר יהיו די שוטרים למשימות ניתן יהיה להרגיש גם בביטחון האישי הגובר בנגב, בגליל, במגזר הערבי ואף במרכז הארץ.

גם המשמר הלאומי יצא לדרך במסגרת החלטת ממשלה מחודש אפריל האחרון. הוועדה שנועדה לדון בהקמת המשמר התכנסה כבר יותר מחמש פעמים כדי להגדיר את מטרות הגוף והיא צפויה להגיש המלצותיה בחודש הקרוב. בעוד בן גביר דוחף להקמת המשמר בהקדם, העבודה הנדרשת להעשות קודם לכן עוברת גם בחקיקה במידה שהיחידה החדשה לא תוכפף למשטרה וכן בגיוס השוטרים, שכאמור נמצאים בחוסר כבר ביחידות הקיימות.