תביעת ענק נגד מחצבה פלשתינית ביו"ש: "גורמת לזיהום חמור ומסכנת חיים"

הפורום לישראל ירוקה ותושבים מכפר תפוח הגישו תביעת ענק בבית המשפט המחוזי בלוד, על סך 17 מיליון שקלים, נגד מחצבת ג'מעין, בסמוך לכפר ג'מעין הפלשתיני ולכפר תפוח הישראלי, בטענה כי לאורך שנים היא פעלה ללא האישורים הנדרשים ובניגוד לחוק, וזיהמה את הסביבה באופן משמעותי. התביעה הייצוגית הוגשה בשם 35 אלף בני אדם, בהם עשרת אלפים תושבים בכפר ג'מעין ו-2,000 תושבים בכפר תפוח, לצד 25 אלף עוברי אורח מיישובים מרוחקים יותר שחולפים בצירים הסמוכים בשבע השנים האחרונות ושנפגעו, לטענת התובעים, מאוויר מזוהם.

תופעת המחצבות באזור מוכרות היטב לארגונים ולרשויות באזור, בהם בין היתר מועצת יש"ע, שמנהלים נגדם מלחמת חורמה בשנים האחרונות. המחצבות פועלות פעמים רבות בצורה בלתי חוקית, תוך הרס הסביבה והפצת זיהום אוויר קשה. נגד מחצבת ג'מעין הוגשה בעבר עתירה בבג"ץ, אך זו נדחתה. לטענת בעלי המחצבה, היא נסגרה לפני כשנתיים, אך במסגרת התביעה נחשף מסמך רשמי של המנהל האזרחי שבו נכתב בפירוש שנכון לאמצע 2022 היא פועלת. "הפעילות בשטח אינה חוקית. מגרסה פועלת ללא רישיון גריסה ויוצרת מפגע אבק חמור ביותר. מבוצעות פעולות חציבה בשטחי סי ללא כל רישיון מטעם המפקח על המכרות".

שורה של ליקויים

בתביעה, שהוגשה על ידי עו"ד מיכאל דבורין, עולה שורה של ליקויים שלטענת התובעים מסכנים את חייהם של תושבי האזור, ושהתרחשו בשנים האחרונות. על פי בדיקת ניתור אוויר שהוזמנה ושנערכה לפני מספר שנים, עם תחילת עבודת המחצבה מתחיל זיהום האוויר לעלות והוא ממשיך להתגבר ככל שהפעילות מתקדמת. רכיבי זיהום אלה נישאים על ידי משב הרוח השכיח שכיוונו צפון-מערב ודרום-מזרח, היישר לעבר בתי הישוב תפוח, המרוחק 500 מטר בלבד ממתקני הגריסה. על פי הבדיקה, שנערכה במשך חודשיים, עולה כי זיהום האוויר באזור תפוח עומד על 143%, בעוד ממערכת הניתור של המשרד להגנת הסביבה בעיר אריאל הסמוכה, אין חריגה משמעותית בזיהום האוויר. הבדל זה מוכיח, טוענים התובעים, לזיהום מצד המחצבה.

במשך חודשים עקבו אנשי הפורום לישראל ירוקה אחרי פעילות המחצבה. בשיא הפעילות, הם אומרים, הוציאה המחצבה עשרות משאיות מדי יום. לא ברורה מידת הפיקוח על המשאיות ועל תכולתם. כמו כן, קובלים התובעים באמצעות דו"ח של מומחה סביבתי, פעילות המחצבה גרמה לנזק אקולוגי רחב היקף. "החציבה יצרה מחשופי סלע אנכיים לעומק עשרות מטרים, כמעט עד לקירות הבתים, באופן שאינו מאפשר כל שיקום נופי, כנדרש בחוק וכמקובל במחצבות במדינת ישראל", ציין דניאל מורגנשטרן, מומחה סביבתי שכתב דו"ח שצורף לתביעה. הוא כותב עוד כי הפעילות הבלתי מבוקרת גורמת לזיהום מוגבר למי התהום במקום, ממקורות המים הגדולים והחשובים של מדינת ישראל.

פיצוי לתושבי האיזור

התובעים דורשים לתקן את הליקויים, וכן לפצות את תושבי האזור. הנזקים שנגרמו לתושבים, הם טוענים, כוללים גם חשש לבריאותם ולתופעות לוואי קשות, וכן לעוגמת נפש רבה ותחושת חרדה כתוצאה מכך. "במשך שנים ארוכות אנחנו מתריעים בפני גורמי סביבה, המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה על הפעילות המזהמת של המחצבה והפגיעה הקשה בחי ובצומח ולהרס שאיננו בר תיקון לשדרת ההר המרכזית של ישראל", אמר עו"ד יוסף אקרמן מהפורום לישראל הירוקה. "אנו בטוחים שבית המשפט יעשה כל שביכולתו לתת סעד לתושבים ולעצור את הפעילות המזהמת".

עבד אל באסם, בעלי חברת ב.א.י.ו הנתבעת, מסר בתגובה: "מדובר בקשקוש. אנו עובדים לפי הכללים, וכמעט אפס אבק יוצא משם. האנשים האלו, שמישהו משלם להם כסף כדי לעשות לאנשים צרות, מחפשים את הקטנים כמונו. הם תבעו אותנו בבג"ץ והפסידו במשפט. לפני שש שנים השבנו על זיהום האוויר והאישורים למגרסה מהמנהל האזרחי. המחצבה אינה עובדת כבר שנתיים".