תת-אלוף במילואים אודי זהר, זוכה פרס ביטחון ישראל וטייס קרב ותיק בחיל האוויר, נפטר בגיל 67 בביתו ביישוב גילון שבגליל התחתון.
זהר שירת כטייס וכמפקד בכיר בחיל האוויר. לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כמנכ"ל הראשון של רשות התעופה האזרחית. מ-2012 ועד פטירתו כיהן כמנכ"ל חברת התעופה כים ניר.
חתן פרס ביטחון ישראל
זהר נולד בירושלים ולמד בפנימייה החקלאית-טכנולוגית יד-נתן בגליל המערבי. הוא התגייס לצה"ל ולאחר שסיים קורס טיס שירת בטייסת העמק בבסיס רמת דוד, ובמבצע ליטני לקח חלק בתקיפת מטרות בדרום לבנון. בהמשך, שימש כמדריך בבית הספר לטיסה וחבר בצוות האווירובטי של חיל האוויר. עם הצטרפותו לטייסת 133 עבר הסבה למטוסי F-15 איגל והשתתף במלחמת לבנון הראשונה.
לאחר מספר תפקידים נוספים, זהר מונה לראש תחום אמצעים מיוחדים במטכ"ל, תפקיד שאותו ביצע בדרגת תת-אלוף. את שירות הקבע שלו סיים ב-2004, כאשר שנה קודם קיבל את פרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח מערכת מסווגת.
זהר היה נשוי לבינה, אב לארבעה ילדים וסב ל-10 נכדים. בתו, סגן מיכל זהר ז"ל, שירתה כקצינה בחיל השלישות ונהרגה ב-2010 באירוע דריסה שבוצע על ידי נהג משאית יהודי סמוך לתחנת הרכבת בעכו. מיכל היתה בת 20 כשנהרגה ואביה נטמן סמוך לה בבית העלמין במשגב.
"מודל לחיקוי ודמות להערצה"
מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, ספד לזהר: "רבים כמוני זכו לחוות לוחם ומפקד שהוא מודל לחיקוי ודמות להערצה. שזרת בחיל האוויר ובאנשיו את חוטי ה-DNA שלך, חוטים מעצבים בזכות אישיותך המיוחדת, המשלבת דרישות גבוהות ורוחב לב. נוח בשלום ודע שבזכותך החיל מבוסס על אנשים מיוחדים וערכיים המונעים מנתינה טוטאלית למען מדינתנו".
יו"ר המחנה הממלכתי והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ סיפר: "ההכרות הקצרה שלי עם אודי הספיקה לי להבין עד כמה הוא היה פטריוט ואוהב המדינה. עד כמה היה חכם, נחוש ומוכשר, גם בשנותיו האחרונות. דווקא בעת הזו, של שבר פנימי, זיכרונות מאנשים כמו אודי, שלחמו כדי שנוכל לחיות פה, נותנים לנו, לצד הצער העמוק, את ההסבר הטוב ביותר על מה יש להילחם. אודי, שלחם בקור רוח בגבולות המדינה ומעבר להם, היה קולו של דור הנאבקים על המדינה, קול שצריך להדהד בכולנו היום. יהי זכרו ברוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו