הבוס שלכם יודע לאן אתם נוסעים: קיבלת רכב מהעבודה? יתכן והמעסיק עוקב אחריך! לראשונה מפרסמת הרשות להגנת הפרטיות מסמך העושה סדר בנושא המעקב אחר עובדים ומפרט מה מותר ומה אסור למעסיק לעשות.
הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים מפרסמת מסמך גילוי דעת לציבור, אשר עושה בפעם הראשונה סדר בנושא מעקב אחר עובדים ומפרט מהן החובות שחלות על מעסיקים המבקשים לעקוב אחר מיקומם של העובדים שלהם.
המסמך, אשר הגיע לידי "ישראל היום", נכתב בעקבות פניות רבות שהתקבלו ברשות להגנת הפרטיות, מצד עובדים, אשר ברכבם מטעם העבודה הותקנו מערכות GPS המאפשרות למעסיק ולפקח ולבקר אחר השימוש שנעשה ברכב.
פרקטיקה של ניטור
גורם ברשות מסביר: "זיהינו כבר לפני זמן מה, בעקבות פניות שקיבלנו, כי קיימת תופעה בנוגע למעסיקים אשר מחייבים עובדים להתקין אפליקציה או מערכת איכון שעוקבת אחריהם פיזית, גם בפלאפונים ניידים וגם ברכבי העבודה. זו פרקטיקה שמאפשרת למעסיק לנטר את הנוכחות של העובד, אבל פוגעת באופן משמעותי בפרטיותו".
בשנים האחרונות, ככל שיותר ויותר אנשים החלו לעבוד מחוץ למשרד, הפכה הפרקטיקה של התקנת GPS ברכבי עבודה, ליותר ויותר נפוצה. לרוב היא נעשית על עובדים שעוסקים במכירות, שליחויות, התקנות, הסעות וכדומה.
אך לא רק. מערכת האיכון בעצם מאפשרת למעסיק לדעת כמעט הכל על העובד שלו. למשל, אם הוא הולך לבדיקה רפואית באמצע היום, אם הוא מתפלל בבית כנסת מסוים, או אם הוא נפגש לראיון עבודה אצל המתחרה.
למעשה, נתוני המיקום שנאספים מאפשרים למעסיקים להסיק מידע רגיש ביותר על קשריו החברתיים של אדם, מצבו הכלכלי, מצבו הבריאותי ואורח חייו. דמיינו מצב שבו עובדת מבקשת מהמעסיק שלה לצאת לבדיקה רפואית באמצע היום ונתוני המיקום שלה מעידים על כך כי היא נמצאת במרפאת פוריות. זהו מידע שהיא לא רצתה לחשוף בפני המעסיק שלה וחשיפתו פוגעת בפרטיותה.
חוות הדעת של הרשות משרטטת את הגבולות, כך שכל מעסיק ומועסק ידעו בדיוק מה מותר ומה אסור לעשות.
"הבנו שצריך לתת מענה לתופעה הזו כדי שעובד ידע שמעקב כזה יכול להיות חוקי רק אם הוא קשור למשימות הספציפיות שהעובד מבצע," מסביר הגורם. "כמו כן, אם העובד הסכים לך והמעקב לא נעשה מחוץ לשעות העבודה".
רק אם יש תכלית לגיטימית וחיונית
כדאי שתדעו, כי איסוף נתוני מיקום של עובד פוגע בפרטיותו ויכול להיעשות רק אם יש לה תכלית לגיטימית וחיונית למקום העבודה והיא חייבת להיות מידתית. גם במקרים שבהם הפעולה היא לגיטימית, על המעסיקים מוטלת החובה לוודא שאיסוף המידע לא נעשה לאחר שעות העבודה, מי עושה שימוש במידע, כיצד הוא נשמר, למשך כמה זמן וכדומה. כמו כן, השימוש במערכת שאוספת נתוני מיקום תיעשה, רק לאחר שנבדק שאין חלופה אחרת – למשל, אפליקציה בפלאפון המאפשרת לדווח על הגעה ויציאה ממקומות.
כמו כן, מציינת הרשות, כי המעסיק צריך להגדיר במפורש מה המטרה של איסוף המידע. כך למשל, במקרה של עבודה משרדית רגילה, קשה יהיה להצביע על אינטרס לגיטימי של המעסיק שיצדיק איסוף רציף של נתוני מיקום העובד.
כאמור, חל איסור לאסוף נתוני מיקום של עובד לאחר סיום שעות העבודה והכי חשוב, על המעסיק לקבל הסכמה ספציפית של העובד לכך שרכבו מאוכן, וליידע אותו בשקיפות מלאה לגבי המטרות והשימוש שייעשה במידע שנאסף. בנוסף, אם הסכמתם כי יותקן ברכביכם מכשיר איתוראן, אין זה אומר שכעת מותר למעסיק שלכם להשתמש בנתונים לצורך פיקוח על שעות העבודה שלכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו