12.5% מהרשויות בלבד מינו יועץ לענייני אזרחים ותיקים, 39% לא ייצגו באופן הולם בעלי מוגבלות

42% מהאזרחים הוותיקים לא מודעים כלל שהרשויות המקומיות מספקות להם שירות כלשהו • 63% בוחרים שלא להשתתף בפעילויות הפנאי שמספקות הרשויות מחוסר עניין • 78% מהרשויות במרכז מעסיקות עובדים סוציאליים המטפלים רק בתחום המוגבלויות, לעומת 15% בפריפריה

אזרחים ותיקים (למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: גדעון מרקוביץ

בישראל חיים כמיליון ושש מאות אזרחים ותיקים המהווים כ-12% מהאוכלוסייה. לפי תחזית הלמ"ס, עד שנת 2055, האזרחים הוותיקים יהוו כ-15% מהאוכלוסייה. משרד מבקר המדינה ערך בחודשים מאי עד נובמבר 22, ביקורת בתשע רשויות מקומיות – אלעד, אשקלון, מעלות תרשיחא, נס ציונה, נצרת, ערד, קרית ביאליק ושדות דן, וכן ביקורת השלמה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, כדי לבדוק כיצד מטפלות הרשויות המקומיות באזרחים הוותיקים שבתחומן.

בנוסף יזם משרד המבקר סקר באינטרנט, שבו השתתפו 524 אזרחים ותיקים מכלל הרשויות המקומיות בישראל וערך ראיונות עם 90 אזרחים ותיקים ששהו במרכזי היום והמועדונים שברשויות שנבדקו. הביקורת והסקר העלו ממצאים עצובים.

12.5% מהרשויות בישראל (32 מתוך 258) לא מינו יועץ לענייני אזרחים ותיקים, ב-55% מאלה שכן מינו, התפקיד הוטל על מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או על מנהל היחידה לאזרחים ותיקים והוא אינו מקבל תגמול או תמורה נוספים. מספר המטופלים הממוצע לעובד סוציאלי ביחידות לאזרחים ותיקים ברשויות המקומיות שנבדקו נע בין 326 ל-444. שיעור התפוסה היומית הממוצעת במרכזי היום בשלוש מהרשויות המקומיות שנבדקו עמד על 60%. בנוסף, רק 60% מהאזרחים הוותיקים שהשתתפו בסקר מכירים שירות אחד או יותר מהשירותים שמספקת הרשות המקומית, ו-42% ציינו כי אינם מכירים את פעילויות הפנאי שמספקות הרשויות המקומיות.

המבקר מצביע על כך שברשויות המקומיות שנבדקו אין מידע מלא ומעודכן על פרטיהם של כלל האזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן, זאת למרות שבחלק מהרשויות שיעור האזרחים הוותיקים נע בין 13% ל-19% מכלל האוכלוסייה. הוא ממליץ לתקן את הליקוי הזה על מנת לייעל את ערוצי הקשר ולסייע להם בעת הצורך. עוד עלה כי בחלק מהרשויות שנבדקו אין תוכנית אב להזדקנות האוכלוסייה ושש מהרשויות שנבדקו לא ניצלו את מלוא התקציב שהקצה להן משרד הרווחה בתחילת 2021 לצורך הטיפול באזרחים הוותיקים. כאמור, מספר המטופלים לעו"ס ברשות המקומית הוא גבוה מאוד, כך לפי הביקורת והמבקר ממליץ למשרד הרווחה לקבוע מה המספר המרבי של האזרחים הוותיקים המטופלים למשרד עובד סוציאלי, ולרשויות הוא ממליץ להגדיל את כוח האדם בהתאם.

עוד עולה מהביקורת כי מספר המשתתפים הממוצע בחודש במרכזי היום ובמועדונים ברשויות שנבדקו, נמוך ביחס למספר האזרחים הוותיקים המטופלים במחלקות הרווחה ונע בין 9% ל-30%. מהסקר עלה כי 63% בוחרים שלא להשתתף בפעילויות הפנאי שמספקות הרשויות המקומיות מחוסר עניין. בנוסף עולה מהדו"ח כי המידע אינו נגיש מספיק ו-84% מהמשתתפים בסקר העידו כי הרשות לא פונה אליהם מיוזמתה.

17% בעלי מוגבלויות

בישראל חיים כמיליון ושש מאות אנשים עם מוגבלות המהווים 17% מכלל האוכלוסייה. מבקר המדינה בדק בחודשים אפריל עד דצמבר 2022, תשע רשויות במרכז ובפריפריה, ובחן את הפערים במתן השירותים ובנוסף, ערך שאלון בקרב 71 רשויות מקומיות. מהד"ח עולה כי ישנם פערים בין המרכז לפריפריה. בין היתר עלה כי 39% מהרשויות המקומיות לא עמדו באופן מלא ביעדי ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהן.

עמידה ביעד משמעותה, לפחות 5% מעובדי הרשות הם עם מוגבלות משמעותית. עוד עלה כי 90% מהרשויות המקומיות שולחות פעוטות בני חצי שנה עד שלוש שנים, למעון יום שיקומי ברשות מקומית סמוכה ויש מביניהם שנוסעים מידי יום עד 70 ק"מ למסגרת. רק 23% מהרשויות המקומיות שהשיבו על השאלון דיווחו כי הן מסוגלות לספק את כל השירותים לתושביהן עם המוגבלות וכמו כן יכולתן של הרשויות שבפריפריה להעניק לתושבים עם המוגבלות את השירותים שהם זקוקים להם נמוכה מזו של הרשויות במרכז. כך למשל, בנוגע למימוש שירות פנאי מסוג נופשונים המיועדים לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, 79% מאלה שמימשו שירות זה היו אנשים עם מוגבלות במחוז המרכז, ירושלים ותל אביב. בפריפריה רק 21% מימשו שירות זה.

העובדים הסוציאליים קורסים תחת העומס. בביקורת עלה כי פי 7 הוא הפער בין ממוצע התקנים המאוישים של עובדים סוציאליים בתחום המוגבלויות ברשויות במרכז הארץ לעומת הממוצע ברשויות בפריפריה. כלומר, 78% מהרשויות במרכז מעסיקות עו"סים המטפלים רק בתחום המוגבלויות לעומת 15% רשויות בפריפריה.

עו"סים אלה מטפלים באנשים עם מוגבלויות בנוסף על טיפול בתחומים אחרים. עוד עלה בביקורת כי מאז הקמת מנהל המוגבלויות לא התאים משרד הרווחה את הוראות תקנון עבודה סוציאלית לתפיסה החדשה של המשרד ולפיה, תיעשה התאמה של המענים הניתנים לאנשים עם מוגבלות על בסיס תפקודו של האדם, צרכיו ורצונותיו, ולא על פי האבחנה הרפואית של סוג המוגבלות.

היעדר ההתאמה הזו, מקשה על האדם עם המוגבלות ובני משפחתו ומגביר את הנטל הביורוקרטי המוטל עליהם באיתור ובקבלת שירות מותאם. המבקר גם מותח ביקורת על כך שבמרבית הרשויות שנבדקו, אין מדיניות ברורה המבוססת על תכנון מוקדם ועל תוכניות עבודה, אין יעדים ואין גורם רשותי מתכלל אשר מופקד על ריכוז הטיפול באנשים עם מוגבלות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר