תגובות סוערות לרפורמת כלי הנשק: "ככל שיש יותר נגישות, כך הסכנה לפגיעה בחפים מפשע עולה"

"יעשה נזק בלתי הפיך למאבק באלימות, מדובר במהלך שעלול להגביר את הסיכון לאלפי נשים בישראל שחיות במעגל האלימות," כך נמסר היום (שלישי) מיו"ר נעמת חגית פאר, וממנכ"לית שדולת הנשים הדס דניאלי ילין, לאחר חשיפת "ישראל היום".

בעקבות פרסום פרטי המתווה של השר בן גביר, לפיו יתאפשר לכל בעל תעודת לוחם, לחיילי ישיבות ההסדר ולמתנדבי מד"א להוציא רישיון לשאת כלי ירייה ללא צורך בתבחין נוסף, ותביא, על פי הערכת המשרד לביטחון לאומי, לכך שיהיו עוד כ-30 אלף אזרחים שיישאו כלי נשק פרטיים, יו"ר נעמת מזהירה מהמהלך.

״איך בדיוק הצפת הרחובות בעוד עשרות אלפי כלי נשק, תוך הקלה במתן האישורים הדרושים תפחית את האלימות ותגביר את המשילות?" אומר פאר. "התכנית הזאת עלולה לייצר כאוס גדול אף יותר. מדובר במהלך שעלול להגביר את הסיכון לאלפי נשים בישראל שחיות במעגל האלימות. אנו קוראות לראש הממשלה ולקבינט שלא לקבל החלטה נמהרת לפני שהסוגיה הזאת מקבלת מענה ולפני שישמעו את עמדת גורמי המקצוע".

עוד מוסיפה פאר כי "יש למצוא פתרון שלוקח בחשבון את ההגנה על אותן נשים. התכנית לא רק שלא תשפר את הביטחון האישי של אזרחי ואזרחיות ישראל, אלא עלולה לעלות בחיי אדם, ובחיי נשים בפרט״.

"יש גורמים שזה באחריותם"

גם מנכ"לית שדולת הנשים, הדס דניאלי ילין, מגיבה לרפורמה להקלה ברישיונות לכלי נשק של השר בן גביר, ועוקצת את ההחלטה לעכב את חוק ה"אמצעי פיקוח אלקטרוני".

"הפתרון לאלימות המשתוללת בישראל אינה הצפת המדינה בעוד ועוד כלי נשק, שיביאו לעוד ועוד אלימות, אלא בחיזוק משטרת ישראל וכוחות הביטחון, שהם הגורמים האחראים," אומרת דניאלי ילין. "ככל שיש יותר נגישות לכלי נשק בבתים, כך הסכנה לפגיעה בחפים מפשע עולה. השר לא לוקח בחשבון את האלימות שחוות נשים בביתן - הוא לא רק מעכב את חוק הפיקוח האלקטרוני שאמור לספק שכבת הגנה נוספת לנשים מאוימות, אלא גם מוסיף על האיומים באמצעות הכנסת עוד ועוד כלי נשק לבתים".

דניאלי ילין מוסיפה: "הרפורמה הזו היא נזק בלתי הפיך למאבק באלימות במדינת ישראל, את הנזק הנגרם במצב זה ניתן לראות בארה"ב, שם כלי הנשק הרבים שמצויים בידי אזרחים משמשים לרצח חפים מפשע".

"עלייה מהירה בפשיעה חמושה"

מייסדת-שותפה ורכזת קואליציית האקדח על שולחן המטבח לצמצום כלי ירייה במרחב האזרחי, רלה מזלי מגיבה על הרפורמה ואומרת: "התכנית לאכלוס המרחב הציבורי בעוד עשרות אלפי אזרחים נושאי נשק מתעלמת ביודעין מהמציאות המדממת, מכחישה את העובדות בשטח ורודפת אחר כותרות ראשיות על חשבון הפגיעה בביטחון האישי של האזרחים והאזרחיות במדינה".

עוד אומרת מזלי: "הטענה של השר שכלי ירייה אזרחיים עצרו פיגועים רבים נעדרת כל ביסוס עובדתי, ומעוררת תמיהה רבה לגבי יכולתה ונכונותה של המשטרה לקחת אחריות על ביטחון הפנים. נשאלת השאלה מדוע השר – לאחר כל הצהרותיו כי יחולל שינוי בתפישת הביטחון – צריך את עזרתם של אנשים שאינם מוכשרים דיים להשתמש בנשק".

"על רקע הרחבת החימוש האזרחי בשנים האחרונות, כבר היום ניכרת בישראל עלייה מהירה בפשיעה חמושה," מסכמת מזלי. "מנתונים שקיבלנו ממשטרת ישראל עולה שחלה עלייה של כ-40% במספר מקרי הרצח השנתי בנשק חם, בין 2019-2021 – 50% בחברה היהודית ו-36% בקרב אזרחי ישראל הערבים. בתוך כך חלה במספר הנשים שנורו למוות באותן שנים, כשליש מהן נורו על ידי גברים שהחזיקו נשק ברישיון".

המטרה: למנוע מקרי רצח

ד״ר יעל פרואקטור, העוסקת בקידום שוויון מגדרי ופעילה חברתית, מגיבה על החלטת השר בן גביר לאפשר נשיאת נשק בסיטונות ואומרת כי חשוב לזכור שעל פי הנתונים, כשליש מהנשים שנרצחו בשנת 2021 נרצחו על ידי גברים שנשאו נשק ברישיון.

"בישראל, למעלה מ-120 אלף איש הם בעלי רישיון לנשק. בין השנים 2017-2021 רובן המוחלט של הבקשות, כ-87%, נדחה בשל אי עמידה בתבחינים הקבועים בחוק. יש לשקול בכובד ראש את הגמשת הקריטריונים לקבלת רישיון נשק ואת השלכותיהם על ביטחונן של הנשים ושל החברה כולה".

ד"ר פרואקטור מוסיפה כי "לפני הקלה בדרישות הסף להחזקת רישיון נשק פרטי, יש לתת מענה לכשלים המערכתיים של עדכון האגף על מחזיק נשק. המטרה, בסופו של דבר, היא למנוע סחף אדיר של מקרי רצח ואלימות במשפחה ובחברה הכללית, מעבר למה שכבר קיים היום".

"שמחים על ההחלטה"

בתוך כך, ישנם כאלה התומכים ברפורמה של השר. לדברי עו״ד נתי רום, המתמחה בדין הפלילי ומייצג מבקשי רישיונות נשק, הוא שמח על ההחלטה לאפשר לעוד אזרחים להתחמש ולאפשר ביטחון אזרחי.

"אנחנו רואים שהרבה מהפיגועים נעצרים על ידי אזרחים חמושים, ולעומת זאת מעט מאד עבירות נשק עם נשקים ברישיון," אומר עו"ד רום. "לצד זאת צריך לקבוע נוהל שאזרחים שהשתמשו בנשקם להגנה עצמית לא ימצאו את עצמם על ספסל הנאשמים".

גם עו"ד ניר יסלוביץ, המתמחה במשפט פלילי ובינלאומי תומך בהחלטה. ״מדובר בבשורה חיובית,״ הוא אומר ומוסיף: ״רוב מוחלט של מקרי הרצח הינו מנשקים מוברחים או גנובים שאינם ברישיון, ואם אזרחי ישראל זקוקים לנשקים ברישיון על מנת להרגיש בטוחים אין סיבה שלא לאפשר זאת בכפוף לקביעת תנאי ברור שנשק יינתן למי ששימש כלוחם ונעדר כל עבר פלילי. אקדחים ברחובות עלולים להיות מסוכנים, אך במדינה כמו בישראל הם דווקא מקנים ביטחון״.

אייל בסרגליק, המתמחה בדין הפלילי והמנהלי, אומר: "רפורמת בן גביר רצויה ביותר לאור המצב הביטחוני הקשה. כך זמני התגובה יקוצרו, תהיה יותר נוכחות ביטחונית ברחובות וניתן יהיה להגיב ביתר קלות נוכח המצב הביטחוני המתדרדר. אנחנו לא בימות שגרה ולכן מדינת ישראל אינה יכולה לשקוט על השמרים ולהשאיר את תבחיני הנשק כפי שהיו בעבר. לכן לטעמי ראוי לאשר את הרפורמה".

לכך הצטרפו גם דבריו של ראש מועצת עומר, תא"ל פיני בדש, שתומך במתן אפשרות לאזרחים שמיומנים בכך לשאת נשק: ״אני בעד שכל לוחם שעבר את כל תהליכי הבדיקה הנדרשים יוכל לשאת נשק במטרה לתת תגובה מהירה בזמן אמת, נשיאת כלי יריה פרטי יכולה למנוע פיגועים קשים והיא קריטית במיוחד עבור מי שגר במקומות רגישים. אני מסתובב 24/7 עם אקדח".

הוא הוסיף כי לאחר האירועים לפני שנתיים התחדד הצורך בכך: "לאחר שומר חומות הרבה תושבי עומר פנו אלי כדי לקבל רשיון לשאת נשק. אנשים רבים, שהיו לוחמים, בקשתם לא אושרה, הייתה תחושה של חוסר ביטחון לנסוע על כבישים בדרום".

מחקר קובע: אזרחים חמושים תורמים לבלימת תקיפה

במשרד לביטחון לאומי הסתמכו על מחקר בנושא "אזרחים חמושים כמרכיב במדיניות ביטחון הפנים" שערך צוות מחקר באוניברסיטת בר אילן, בהובלת פרופ' שלמה שפירא. צוות מחקר זה עוסק במחקרים בנושאי בטחון הפנים, חקיקה, רישוי ופיקוח כלי יריה, ומחקרים השוואתיים מול מדינות אחרות.

לפי המחקר, לאורך עשרות שנים הרישיונות ניתנו לשני סוגים של אזרחים: אלה הנמצאים ברמת סיכון גבוהה מכלל הציבור, לדוגמה כאלה שגרים או עובדים באזורי סיכון, ואזרחים בעלי יכולת ביטחונית, כמו אנשי צבא ואנשים בעלי רקע ביטחוני.

המחקר בדק עד כמה יעיל חימוש של אזרחים בפיגועי טרור הוא ממשי, ומצאו כי ישנם ארבעה מרכיבים חשובים בסוגי פעילות בזמן פיגוע: הגנה עצמית והגנה על אחרים, בידוד הזירה ומניעת הסלמה, בלימת פיגועי התאבדות, סיוע לכוחות הביטחון.

ב-70% מהמקרים שנבדקו, אזרחים חמושים תרמו תרומה מרכזית לבלימת התקיפה, כשהמרכיבים העיקריים שבלטו הם רמת האימון של האזרח ונכונותו לקחת סיכונים עבור כלל הציבור.