מחדל אתרי המורשת: אין חקיקה, אין הגדרת אתרים חדשים ואין הסדרה

דו"ח חמור של מכון המחקר של הכנסת (מ.מ.מ) שהוזמן על ידי השדולה לשימור אתרי מורשת ונכסי מורשת לאומיים בכנסת, חושף כי כבר קרוב ל־30 שנה לא הוגדרו אתרי מורשת לאומיים חדשים, שמוגנים מתוקף החוק, וחלק מהאתרים שהוגדרו כאתרי מורשת לאומיים - נטושים ואינם מתוחזקים כראוי.

בין השנים 1974 ל־1994 הוכרזו 18 אתרים לאומיים, אך על פי הדו"ח "חלק מאתרים אלו נטושים וחלקם מנוהלים ומתוחזקים כראוי". במהלך השנים אושרו תוכניות מפורטות של עשרות אתרים לאומיים, אך אלו לא הוכרזו. במשרד להגנת הסביבה התקיימו בעבר מספר תהליכים שנועדו להסדיר את התחומים שבאחריותם, אך אלו לא אושרו רשמית.

לא נמצאים בחקיקה

חרף העובדה כי ישנם אתרים לאומיים חשובים ביותר, המושג "אתרי מורשת לאומיים" לא מופיע בחקיקה ואין לו הגדרה רשמית. למרות שחוק הגנים הלאומיים מסדיר את האתרים הלאומיים כ"מקום בעל חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות היישוב היהודי בישראל", אין בו קריטריונים ברורים, אין גוף סטטוטורי שאחראי לאתרים הלאומיים ואין התייחסות לאופן התקצוב הממשלתי על אתרים אלו.

התוצאה היא אנדרלמוסיה. על פי הדו"ח, מאות מיליוני שקלים הושקעו באתרי מורשת במהלך השנים האחרונות, בהתאם לתנאים שמשרד המורשת קבע ובהתאם להצעות שמתקבלות במענה לקולות קוראים, אך אין רשימה מוסדרת של אתרי מורשת לאומיים הראויים לשימור. "למעט 18 האתרים הלאומיים המוכרזים, אין רשימה רשמית של אתרים הראויים לשימור כאתרי מורשת לאומיים", נקבע בדו"ח.

עוד מצאו במכון המחקר של הכנסת כי "בעבר נעשו כמה ניסיונות ליצור ביוזמה ממשלתית תוכניות שימור מקיפות שיכללו אתרים רבים בעלי חשיבות היסטורית ותרבותית, אך ניסיונות אלו לא צלחו". גם הוראות בנוגע לאתרים לאומיים שנקבעו בחוק הגנים הלאומיים יושמו רק בחלקם. "נראה כי חלק מהוראות אלו לא יושמו – הסדרת השמירה, אחזקת האתר והסדרת תשלום בכניסה לדוגמה".

אין חולק כי הממשלה השקיעה מאות מיליוני שקלים על מנת לתחזק ולשפץ אתרים חשובים בהיסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל, וישנן רשויות, כדוגמת רשות הטבע והגנים, שפועלות רבות על מנת לשמר את ההיסטוריה, אך מהדו"ח עולה בבירור כי אין יד מכוונת שמסדירה את הנושא באופן מלא, דבר שעלול לגרום לאתרים שונים ליפול בין הכיסאות ולהיזנח למרות חשיבותם.

"זה השורשים שלנו"

"לאור היעדר הכרזה על אתרים לאומיים נוספים, מתוקף החוק, מאז שנת 1994, נשאלת השאלה האם הממשלה שקלה לשנות את אופן ההסדרה בנושא, או להתאים אותו להחלטות ולפעילויות ממשלתיות נוספות המתקיימות בתחום השימור של אתרים בעלי חשיבות לאומית וההעצמה של נכסי מורשת?", כתבו במכון המחקר של הכנסת.

יו"ר השדולה לשימור אתרי מורשת, ח"כ חילי טרופר, כינס אתמול דיון בנושא בכנסת שבו השתתפו נציגי הארגונים והרשויות השונות שעוסקות בנושא, וקרא להסדרת העניין בחקיקה. "אתרי המורשת הם השורשים שלנו, הם החיבור העמוק שלנו ליהדות, לציונות ולישראליות. אנו מחויבים לאתרי המורשת ואנו שליחים של הגופים השונים כאן בכנסת. מתוך המחקר עולים נתונים שמחייבים עשייה וקידום של תחום המורשת, הן בחקיקה, הן בתקצוב והן בחינוך. ישנם תקציבים אשר מושקעים בפיתוח ושימור של אתרי מורשת אך העבודה רחוקה מלהסתיים. זו האחריות של כולנו להנחיל את הערכים הללו לדור הצעיר".

שומרים על המורשת בבירה

יותר מ־100 מיליון שקלים יושקעו על ידי משרד המורשת בפיתוח, שימור והצלה של תשתיות המורשת בירושלים, לצד חיזוק המורשת סביב האתרים ההיסטוריים של העיר ויצירת מרחבי מורשת חדשניים.

16 מיליון שקלים יושקעו בחפירות של רשות העתיקות במתחם הגן הלאומי עיר דוד. סך התקציב הכולל שיועבר לפרויקט עומד על 40 מיליון שקלים שנאגמו על ידי המשרד.

כמו כן יקודם פיתוח אגן העיר העתיקה כמרכז מורשת רחב, בהשקעה של 70 מיליון שקלים, יחד עם משרד ירושלים ומסורת. במסגרת תוכנית חומש לאגן העיר העתיקה יבוצעו עבודות תשתית להנגשת אתרי המורשת באזור.

עשרה מיליון שקלים יושקעו בהמשך פיתוח מרכז המורשת בכותל המערבי. 20 מיליון שקלים יתוקצבו באמצעות תוכנית החומש לתשתיות מורשת לאתרים שונים ברובע היהודי. כמו כן יוקם מסלול מורשת חדש במשכנות שאננים ותחנות הרוח, שישלב אלמנטים טכנולוגיים בהצגת המידע.

"ביום חגה של ירושלים בירתנו הנצחית, אנו מביאים בשורה גדולה למורשת הלאומית המשתקפת בעיר ירושלים לאורך אלפי שנים. המשך עבודות חשיפת ירושלים הקדומה, פיתוח פארק התנ"ך בו קיימים ממצאים ארכאולוגים מתקופת בית ראשון ויצירת מרחב מורשת ממשכנות שאננים לרחביה", מציין שר המורשת עמיחי אליהו.