לראשונה נחשפים נתונים בהשמת ילדים בסיכון - והם מטרידים. מדו"ח מבקר המדינה עולה כי המדיניות שהתווה משרד הרווחה והביטחון החברתי, הקובעת כי יש לפעול למציאת בית קבוע לילדים בסיכון – לא מיושמת כראוי.
המבקר קובע כי משרד הרווחה אינו מקיים את המרכיבים הבסיסיים של הטיפול בילדים שהוצאו מבתיהם בשל הזנחה חמורה או מצבי סיכון. בנוסף, עולה מהדו"ח כי המשרד אינו מנהל את תהליך הוצאת הילדים בסיכון על בסיס מידע מהימן, ואינו מקיים פיקוח ובקרה על הנעשה.
כך למשל, למרות מדיניות בית קבוע של המשרד, 89 אחוזים מהילדים שהוצאו מבתיהם שוהים שנים רבות במסגרות זמניות - ברוב המקרים אלה פנימיות - כאשר 11 אחוזים מהם שוהים למשך יותר משמונה שנים במסגרות הזמניות.
בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הרווחה, ניתן להשאיר ילד בסיכון במסגרת זמנית עד ארבע שנים בלבד. החוק גם קובע כי ניתן להשאיר ילד באומנת חירום עד שלושה חודשים בלבד. בפועל, ילדים רבים נשארים ללא בית קבוע חצי שנה ויותר.
כאמור, לראשונה נחשפים הנתונים של מספר הילדים הנמצאים באומנה, בפנימיות ובאימוץ. המבקר ערך את הביקורת בתקופה בין ינואר 2022 לנובמבר 2022. בתקופה זו בדק משרדו את טיפול המדינה בילדים בסיכון שהוצאו מביתם.
אחוז נמוך מהילדים חוזר לבתיהם
הביקורת בדקה בין היתר את המדיניות של משרד הרווחה בנושא, אופן הטיפול בילדים שהוצאו מהבית, ילדים שטופלו באומנה ובפנימיות בבגרותם, הטיפול בהורים שילדיהם הוצאו מהבית ויישום מדיניות משרד הרווחה בקרוב אוכלוסיות ייחודיות.
במשרד המבקר מסבירים כי הביקורת בוצעה בין היתר באמצעות ניתוח מקיף של נתוני השמות ילידי 2003-2021 במסגרות חוץ ביתיות ועיבודם לנתונים על 44,065 ילדים, שאלות שהופץ בקרוב עובדות סוציאליות ב־56 רשויות מקומיות שנבחרו באקראי, מדגם מייצג של תיקי ילדים ששהו באומנה בשנים 2016-2021, מדגם אקראי בקרב 459 אימהות לילדים שהוצאו מביתם בשנת 2017, וניתוח הנתונים האלה על כלל ילידי 1991-2002.
המטרה הייתה להשוות בין אופן התבגרותם והשתלבותם בחברה של ילדים בסיכון שהוצאו מבתיהם לבין ילדים באוכלוסייה הכללית.
מהממצאים עולה תמונה עגומה. בישראל, יותר ילדים בסיכון מושמים בפנימיות ופחות באומנה, ועוד פחות מכך נשלחים לאימוץ. אחוז נמוך מהילדים חוזר לבתיהם.
השמה באומנה נמוכה ממדינות אחרות
ישראל נמצאת מאחור בכל הקשור לשיעור השמות באומנה (27 אחוזים) לעומת מדינות באירופה, ארה"ב ואוסטרליה – שם השיעור עומד על 57 אחוזים. לעומת זאת, ישראל נמצאת במקום גבוה לעומת מדינות אלה בשיעור ההשמה בפנימיות – 73 אחוזים בממוצע לעומת 39 אחוזים במדינות אחרות.
ההשפעה של ההשמה החוץ ביתי על מדדי חיים תקינים בבגרותם של ילדים אלה נבחנה ונותחה על ידי משרד המבקר ונמצא כי בקרב הנבדקים, בוגרי פנימיות, יש נזקקות רבה יותר מזו של נבדקים בוגרי אומנה. בין היתר זה בא לידי ביטוי בחזרה לקבלת שירותי רווחה בבגרותם, קבלת גמלת הבטחת הכנסה, הזדמנות מועטה יותר להשתלבות מוצלחת בחברה מזו של בוגרי האומנה.
בנוסף, לבוגרי הפנימיות שיעור זכאות נמוך יותר לבגרות, הכנסה נמוכה יותר ושיעור האסירים והעצירים בקרב קבוצה זו גדול יותר.
המבקר מפרט שורה של המלצות למשרד הרווחה. בין היתר, גיבוש תוכנית להטמעת מדיניות בית קבוע, מתן הדרכות וכלים לאנשי המקצוע, קביעת יעדים וביצוע בקרה, העמקת הבדיקה של תוצאות השמות החוץ ביתיות, הטמעת חשיבות תוכניות הטיפול לילדים שהוצאו מבתיהם, אכיפה ובדיקה שתיקי הילדים מעודכנים, וטיפול בהורים שילדים הוצאו מביתם כדי להגדיל את סיכוייהם להשתקם ואת סיכוי הילד לשוב לביתו.
משרד הרווחה: "כל ילד זכאי לבית קבוע"
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר בתגובה: "מדיניות משרד הרווחה והביטחון החברתי היא שכל ילד זכאי לבית קבוע ובכלל זה גם ילדים ובני נוער בסיכון שהוצאו מביתם להסדר חוץ ביתי. בחודשים האחרונים המשרד כבר החל ביישום המלצות הדו"ח כדי להטמיע את המדיניות בקרב כלל גורמי המקצוע בשטח ולתקן את הליקויים שהתגלו".
עוד אמרו מהמשרד: "בתקופה האחרונה אנו פועלים להסדרת רצף השירותים לילדים בסיכון והמשרד אף תקצב בעדיפות גבוהה תוכניות בקהילה לטיפול במשפחות וילדים ב־70 מיליון שקלים, על מנת להימנע ככל שניתן מהוצאת ילדים מבית הוריהם. במקביל, המשרד פועל לחידוד הנוהל הקיים להשמת ילדים מתחת לגיל שמונה בפנימיות, על פיו השמה כזאת דורשת אישור מיוחד מגורם משרדי בכיר".
"המשרד מצוי בתהליך יסודי של פישוט הליכים בירוקרטיים המקשים על משפחות אומנה ובחינה של התקציב החודשי לו הן זכאיות. כמו כן, בנוסף, הגיש המשרד לוועדת שרים לחקיקה הצעה לשינוי חוק האימוץ באופן שיסדיר את הרצף שבין אומנה לבין אימוץ ויאפשר לילדים רבים יותר לזכות בבית קבוע לטווח ארוך. בהנחיית שר הרווחה, יעקב מרגי, מוקמת בימים אלו ועדה ציבורית מקצועית לבחינת יישום חוק האומנה לבחינה ולשיפור המענים הניתנים לילדים ולמשפחות".
צעדים שנועדו לשפר את איכות המסגרות
מבקר המדינה ציין בדו"ח את ההשקעה האדירה של משרד הרווחה והביטחון החברתי בפנימיות מתוך הכרה בכך שבעבור זה היה הפתרון המתאים לחלק מבני הנוער.
"במסגרת רפורמה רחבת ממדים בפנימיות, בהשקעה של כ־200 מיליון שקלים בשנה, צומצם מספר הילדים בכל פנימייה ל־72 בני נוער לכל היותר, ובפנימיות המאתגרות ל־24 בלבד. כמו כן, הוקמו מסגרות מסוג חדש, הוגדל מספר הפנימיות הפוסט אשפוזיות, נוספו בעלי תפקידים חיוניים והועלה גובה התעריפים.
צעדים אלו נועדו גם לשפר את איכות השירות והחינוך שלו זוכים החניכים וכן לצמצם ככל שניתן מעברים בין מסגרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו