האמנות היא מקום מפלט: סיפור ההישרדות המטלטל של אהרון גרינשטיין

בביתו של שורד השואה בן ה־85 אהרון גרינשטיין בחיפה תלויים על הקיר ציורים ובהם נופי ילדותו. הציורים לא נרכשו משום גלריה או מהאינטרנט, אלא צוירו על ידיו. הציור מהווה עבורו חלק מרכזי מהטיפול שהוא עובר בעקבות הקשיים והטראומות שחווה כילד צעיר.

"היות שאני מוגבל בתנועתי, וכמה מחבריי הטובים כבר אינם בין החיים, אני מוצא נחמה בציור. כשהייתי ילד, דודתי זיהתה אצלי את הכישרון. כשאני מצייר אני מתמקד בהווה. אני אוהב לצייר נופים, בעיקר הרים מושלגים, הם מזכירים לי את נופי ילדותי. אני אוהב גם לצייר מדבריות כמו אלו שהיו באוזבקיסטן", מספר אהרון. את הטיפול הוא מקבל על ידי עמותת "עמך", שמספקת תמיכה נפשית וחברתית עבור שורדי שואה.

אהרון גרינשטיין נולד בפולין. הוא היה רק בן שנה כשפרצה מלחמת העולם השנייה והנאצים פלשו לעיר הולדתו. אביו עבד כסנדלר, ואמו היתה אחראית למכור את הנעליים שייצר. המשפחה נתפסה ונלקחה לגטו בלובלין. אחרי זמן הם ניסו לברוח משם. "בשלב מסוים ההורים שלי, שזיהו את הסכנה, החליטו להימלט מהגטו עם יהודים נוספים לגבול אוקראינה שבבריה"מ", מספר אהרון. "הם ניסו לעשות זאת רגלית, אך נתפסנו על ידי הרוסים שהכריחו את הגברים לעבוד בסיביר. הועברנו לשם בעל כורחנו, ובמשך שנה וחצי חיינו בקור ובתנאים קשים. אמא שלי עבדה כאחות, ואבי נשלח ליערות לחטוב עצים. אני הייתי רוב הזמן לבד".

מפרדס חנה לגולני

לאחר סיביר הועברה המשפחה לאוזבקיסטן, ושם שרדה כשנתיים. כשהיה אהרון בן 6, המלחמה נגמרה והוא והוריו חזרו לפולין. "כשחזרנו לבית שלנו בפולין, גילינו שבכפר לא נותרו יהודים. כולם נרצחו או נמלטו, וקיבלנו תגובות כמו 'למה לא הרגו גם אתכם?'. בסופו של דבר, הוריי החליטו לעלות לישראל".

אהרון הגיע למעברה בפרדס חנה, ואת שירותו הצבאי עשה בגולני, ועד היום זוכר כיצד צעד כדגלן ב־1958 ביום העצמאות העשירי למדינת ישראל. לימים עבד כחרט בחברת החשמל. הוא הכיר את ציפורה ונולדו להם שני ילדים וחמישה נכדים.

"אוהב להקשיב למוזיקה"

אהרון החל לצייר לפני כשש שנים בעקבות מפגש עם אורלי אוליבן־סליצקי, מטפלת במוזיקה ופסיכותרפיסטית שעובדת בעמותת "עמך" בחיפה. בין השניים נרקם קשר קרוב. "אהרון אוהב להאזין למוזיקה בזמן שהוא מצייר", מספרת אורלי ומוסיפה: "הוא בוחר תמונות מהאינטרנט שמדברות אליו, שמזכירות לו את נופי ילדותו, ומצייר אותן, מה שעוזר לו להתמודד עם האירועים שחווה".

עמותת "עמך" - המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בשורדי שואה ובדור השני, הוקמה על ידי שורדי שואה ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כדי להעניק טיפול נפשי, תמיכתי וחברתי לשורדי שואה ולבני משפחותיהם.