דו"ח חמור של הכנסת קובע: הרשויות המקומיות מדירות את בני העדה האתיופית

רק ארבעה עובדים בישראל מוגדרים בדרג ניהולי בכיר לעומת 3,000 באוכלוסייה הכללית • ב-200 רשויות אין אפילו עובד אחד מבני העדה • וברוב הרשויות לא עושים צעדים כדי לעודד הגעת עובדים נוספים • יו"ר ועדת עליה ח"כ עודד פורר: "תמונת מצב עגומה"

בחירות לרשויות המקומיות (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ'

מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף בדו"ח חדש כי רק ב-52 רשויות מקומיות, מתוך 253 בסך הכל, שיעור העובדים יוצאי אתיופיה זהה לשיעורם באוכלוסייה הכללית.

המחקר, שנערך לבקשת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר, קובע כי נכון ל-2021 היו בסך הכל 105 אלף עובדים ברשויות השונות, מהם רק 1,947 עובדים יוצאי אתיופיה. נתון זה גבוה במקצת ביחס משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה, אך התגלו פערים גדולים בין הרשויות המקומיות. כך, ב-52 רשויות שיעור הייצוג של העובדים יוצאי אתיופיה היה גבוה משיעורם באוכלוסייה הכללית, וב-201 שיעורם היה נמוך.

ב-134 רשויות התגלה כי אין כלל עובדים יוצאי אתיופיה, אך יש לציין כי גם שיעור התושבים יוצאי אתיופיה מכלל התושבים הוא אפס עד שלושה אחוזים בלבד. מבין רשויות אלו – 75 הינן רשויות ערביות. יוצאים דופן היו טירה, דאלית אל כרמל ואקסום שכן מעסיקים מספר מצומצם של יוצאי אתיופיה.

ח"כ עודד פורר, צילום: דוד ועקנין

בין הרשויות המקומיות שבהן אין כלל עובדים מהמגזר האתיופי ניתן למצוא את גבעת שמואל, גבעתיים, דימונה, מודיעין-מכבים רעות, שוהם ומועצה אזורית שומרון.

נתון נוסף ומכעיס הינו מספר העובדים יוצאי אתיופיה שהגיעו לדרגים גבוהים ברשויות המקומיות. על פי הדו"ח רק 0.2 אחוזים מתוך העובדים ברשויות המקומיות הינם בדרג ניהולי בכיר, לעומת 3.6 אחוזים מכלל העובדים. מדובר בארבעה עובדים בלבד במדינת ישראל שמוגדרים כדרג ניהולי בכיר. בנוסף עולה כי 5.9% הינם בעלי דירוג אקדמי ו-19% הינם בעלי דירוג מקצועי, זאת לעומת 10% ו-20% בהתאמה מקרב כלל העובדים. 74.8% מהעובדים יוצאי אתיופיה הינם בדירוג מנהלי, זאת לעומת 69% מקרב כלל העובדים.

אין כלל עובדים מהמגזר האתיופי. עיריית גבעתיים, צילום: ללא

למרות שברור שהייצוג של עובדים יוצאי אתיופיה ברשויות לוקה בחסר, וזאת בלשון המעטה, רק בחלק מהרשויות עשו מאמצים לשנות את המצב. בעוד ש-159 ציינו שביצעו פעולות לשיפור ייצוגם של יוצאי אתיופיה, ב-94 רשויות לא דיווחו שביצעו פעולה כלשהי. מדובר בפעולות שאמורות לסייע ליוצאי אתיופיה להיכנס למערכת בצורה חלקה יותר, כולל איתור אקטיבי של מועמדים מהעדה, פרסום ייעודי, הכשרה, קידום ושימור של עובדים יוצאי אתיופיה ועוד.

יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח״כ עודד פורר (ישראל ביתנו) יערוך היום (רביעי) דיון בממצאי המחקר. "אנו ממשיכים לעקוב בוועדת העלייה והקליטה אחר הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה והפעם בקרב הרשויות המקומיות. מהדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיע לידינו, עולה תמונת מצב עגומה בה ישנם פערים גדולים בין הרשויות המקומיות השונות ביחס לייצוג יוצאי אתיופיה בקרבן, ואף חלק לא מבוטל מהרשויות לא נוקטות פעולות על מנת לשפר את המצב".

"ייצוג הולם לבני העדה האתיופית ברשויות המקומיות הוא חובתה הערכית של מדינת ישראל. אמשיך לעקוב ולפעול במסגרת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות כדי שבני העדה יקבלו את שוויון ההזדמנויות המגיע להם. בהתאם לחזון הציוני, מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה, ואנו מחויבים לטובתם של כלל האוכלוסיות לדורותיהן שקיימו את מצוות העלייה לארץ ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר