נמאס להם: תושבי שכונת רחביה סובלים מדי מוצ"ש בשבועות האחרונים מהמולת ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית. המפגינים מוחים במקום משום שברחוב עזה ממוקם ביתו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כעת הם יוצאים למאבק כדי להשיב את השקט והשלווה לשכונתם.
נסביר כי ראש הממשלה לא יכול לעבור להתגורר במעון הרשמי ברחוב בלפור משום שהבית נמצא בחודשים האחרונים בשיפוצים.
משפחות, צעירים, תינוקות וקשישים יצאו להפגנה אמש (מוצ"ש) תחת הכותרת: ״תנו לישון בשקט״ - בקריאה להעביר את ההפגנות לגן הוורדים ולהפסיק לקיים בשכונה הפגנות קולניות. לדבריהם הרעש פוגע במיוחד בילדים ובקשישים וגם החסימות מפריעות לשגרת החיים. התושבים החזיקו שלטים עליהם נכתב: ״לכו לגן הוורדים״ ו״תפסיקו להתעלל בנו״.
״הם עוברים פה וזה בלתי אפשרי", אומר התושב הוותיק דוד צוקר בן ה־95, "בכל הפגנה יש פה רק רעש. מה יש להפגין פה? זה היה בלילה והפריע לי לישון. איך אפשר לישון ברעש כזה עם חצוצרות וכל מיני דברים? אני הולך לישון מוקדם מפני שאני קם מוקדם. המסר שלי הוא שישאירו את השכונות בשקט ויעשו את ההפגנות במקומות ציבוריים, לא פה. יש את גן הוורדים ומקומות אחרים שאנשים לא גרים בהם״.
טליה לבבי, אם לשלושה: ״אני חושבת שלא ניתן להבין את תחושת חוסר האונים שגורם רעש חסר שליטה. המפגינים מגיעים מתחת לבית פעמיים-שלוש בשבוע, עומדים מול המחסום המשטרתי ומפגינים - אבל בעיקר מרעישים. עגלות פיקניק עם מערכות הגברה, מאות מגפונים, זמבורות, מתופפים מקצועיים, כולם חוברים יחד לרעש אימתני. כשהתינוקת שלי מתעוררת מהרעש אין שום סיכוי להרדים אותה. היא מבועתת מהסיטואציה ואין לי שום דרך להרגיע אותה. כשאני מדברת עם מפגינים הם אומרים לי: 'אנחנו עושים את זה בשבילה'. היא תינוקת קטנה ותינוקות גדלים בשינה. מתי המפגינים לוקחים אותה מחזקתי לבית ילדים? בעולם הקומוניסטי שבו אחרים יגידו לי מה טוב עבור הילדים שלי, זה הצעד הבא״.
גם אפרת קופל לא מבינה מדוע אישרו למוחים לחזור ולהפגין בשכונה. ״בחודש וחצי האחרונים חזרו למרר את חיינו. אנחנו יוצאים מהבית ולא יודעים אם נצליח לחזור. כשאני יורדת עם הילדים שלי לבקש מהאנשים שמרעישים לנו מתחת לבית לעבור למקום אחר הם אומרים: 'אתם בחרתם לגור כאן'. זה כמו להגיד לנאנסת שהיא בחרה ללכת לבד ברחוב - האשמת הקורבן קלאסית״.
עמנואל ברוש, רכז תושבים במשמר רחביה, הדגיש: ״תושבי השכונה והסביבה נתונים תחת מתקפה אנרכיסטית כבר מספר שנים. חצרות הבתים הפכו לשירותים ציבוריים במהלך ההפגנות והגינות למצבורי אשפה. תושבים לא יכולים לחזור לבתיהם או לצאת מהם שעות רבות לפני ההפגנות ובמהלכן. הרעש המתקיים עד השעות הקטנות של הלילה פוגע אנושות בחיי התושבים הקשישים, חלקם ניצולי שואה שאין להם לאן ללכת וכן מונע שינה ממשפחות על ילדיהן.
"בשנים האחרונות נאבקנו רבות נגד המאחז הבלתי חוקי ליד בית ראש הממשלה וההפגנות שהפכו את רחובותינו וחיינו לסיוט מתמשך. אנו נפעל למניעת הקמת מאחז מחדש ולהעברת ההפגנות למקום מתאים כמו קריית הממשלה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו