דואר בפשיטת רגל: הרפורמה בדואר ישראל - שבמסגרתה מתבצע קיצוץ משמעותי בעלויות החברה, שמטרתו לייעל את שירותיה - פוגעת בשירות לתושבים. במהלך עקבי ומתמשך, הממשלה מצמצמת את פעילות הדואר - ותושבי הפריפריה נושאים בנטל.
ל"ישראל היום" נודע כי הפעלת סניפי דואר ישראל בפריפריה עוברת בהדרגה להתבצע על חשבון התושבים. משמעות הדבר היא מעבר למתן שירותי דואר לאזרחים - על חשבונם, ורק ברשויות חזקות. היישובים החלשים, כמובן, נפגעים.
בשנה האחרונה נסגרו 70 סניפי דואר ברחבי הארץ, והיד עוד נטויה. כיום מפעיל דואר ישראל 450 סניפים, ועל פי תוכנית ההתייעלות צפויים להיסגר כ-100 סניפים נוספים. לחלוקת החבילות נמצא פתרון: מכולות ובתי עסק רבים מאפשרים לקבל את הדואר אצלם.
אלא שהדואר אמור להציע שירותים מגוונים מלבד איסוף חבילות, והאזרחים נתקלים בבעיות בשליחת מכתבים, בדואר רשום ועוד. אז הם נאלצים לכתת רגליהם לערים סמוכות, או לנסוע מרחק גדול בתוך העיר, כדי לבצע פעולות פשוטות.
"זה אבסורד"
בימים אלו נמצא דואר ישראל במשא ומתן להפעלה מחדש של סניפים בכמה רשויות. בחלק מהיישובים הזכיינים עזבו מחוסר כדאיות כלכלית. בדואר העריכו כי היקף פעילות שליחת המכתבים ירד בכ־60%. כמו כן, הם מציעים שירות שליחה באפליקציה.
לעשרות אלפי משתמשי בנק הדואר מוצע כרטיס דיירקט, המאפשר לבצע פעולות מבלי להגיע לבנק הדואר. "אם אתה לא מועצה עשירה - התושבים שלך משלמים ביוקר", מוסר אבי סמוביץ', סגן ראש מועצת עמק יזרעאל. "זה אבסורד שאנחנו מממנים שירות לתושבים שבעיר אחרת התושב לא משלם עליו. מדובר באלפי שקלים בשנה לכל יישוב".
עובדים רבים עוזבים
במושב נהלל ייפתח בקרוב סניף הדואר, שנתיים אחרי שנסגר. המועצה האזורית עמק יזרעאל והמושב ישתתפו בעלות ההפעלה, בסך של 72 אלף שקלים בשנה. במטולה נפתח מחדש סניף הדואר שנסגר לפני חצי שנה, ועלותו למועצה המקומית תעמוד על 30 אלף שקלים בשנה.
מדובר ברשויות ששייכות מלכתחילה לפריפריה החברתית והגיאוגרפית, והרפורמה פוגעת בהן אנושות. בכל המושבים והקיבוצים קוצצו שעות הפעילות באופן דרסטי, והיישוב מסבסד את הרחבתן בעלות של 12-6 אלף שקלים בשנה.
"מדובר במיליוני שקלים בכל הארץ. ביישוב מעסיקים עובד שאחראי לחלוקה ולמתן שירותים. נושאים בנטל כדי לספק לתושבים דואר". בבדיקה שערך מרכז השלטון האזורי, נמצא כי היישובים מסבסדים את עלות שכרו של העובד ב־20%-50%, כמו גם את מבנה הדואר ואת אחזקתו.
אלא שביישובים גדל מספר התושבים, ונפח העבודה נותר זהה או גדל, ומנגד - שעות העבודה של הדואר הולכות ומצטמצמות ב־15%-25%. ימי ההגעה הופחתו מחמש פעמים בשבוע לפעמיים, ורבים מהעובדים עוזבים מחוסר כדאיות.
"למדינה לא אכפת"
במטולה, כאמור, נסגר סניף הדואר לפני כחצי שנה. תושבי היישוב הצפוני נאלצים לנסוע לקריית שמונה לקבל שירותי דואר. חלוקת הדואר לתאים נמשכה, וגם לחלוקת החבילות נמצא פתרון. מחאת התושבים הובילה לכך שהמועצה המקומית הגיעה להסדר עם דואר ישראל.
מבנה הדואר הושכר למועצה בעלות של שקל אחד בשנה, כדי שתוכל לשאת בהוצאות המקום. תושבי המועצה נושאים בעלויות הארנונה, החשמל, המים והתחזוקה של המקום. "למדינת ישראל כנראה לא באמת אכפת ממה שקורה ביישובים כמו מטולה", מספר ראש המועצה, דוד אזולאי. "כמו בקורונה, השלטון המקומי נאלץ להתערב. זה או שאין סניף, או שניכנס מתחת לאלונקה".
הדואר (לא) בא היום
"מזכירת היישוב הוכשרה להפעיל את השירות", אומר רועי אלוני, יו"ר הוועד במושב כפר יחזקאל. "הדואר הפחית לה את שעות העבודה, והמושב מממן את ההפרש. זה קורה בכל היישובים באזור. חלק מהשירות אנחנו עושים מול ה'אוטו דואר' שבא ליישוב. יש לנו אוכלוסייה מבוגרת, והבעיה היא שהאוטו לא תמיד בא, או שהוא ממהר ואז לא מספק את השירות".
מדואר ישראל נמסר בתגובה: "לדואר ישראל רשת קמעונאית מהגדולות בישראל עם פריסה רחבה של יותר מ-400 סניפים, ורגולציה קשיחה שמבטיחה רמת שירות ומדיניות פריסה אחידות. במקרים שבהם יישוב מעוניין לקבל שירותים מעבר למה שניתן בכל הארץ - החברה מאפשרת שיתופי פעולה, שבמסגרתם היישוב משתתף בעלויות. מסירת חבילות, חלוקה ושירותים נוספים ניתנים ללא תלות בהימצאות סניף ליד הבית".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "משרד התקשורת מוביל רפורמה היסטורית בשירותי הדואר בישראל, שעיקרה פתיחת שוק הדואר לתחרות, והבראה והפרטת חברת דואר ישראל. במסגרת הסכם ההבראה מתבצעת פריסה מחודשת. אופן הפריסה כיום מותאם לגודל היישוב כך שביישוב עם יותר מ־10,000 תושבים יהיה מרכז דואר בכל 1.5 ק"מ וביישוב עם 1,000 עד 10,000 תושבים - מרכז דואר כל 4 ק"מ, ללא קשר למיקום גיאוגרפי. במקרה שרשות מקומית מבקשת סניף נוסף מעל לחובה, ניתנת לרשות האפשרות לפתוח כזה, תוך השתתפות בהוצאות".
תקדים שפרעם: שני הדוורים עזבו - עיר שלמה ללא שירות
יישובים רבים נפגעים קשות מהצעדים החדשים בשוק הדואר, למשל, תושבי העיר הצפונית שפרעם, שלא מקבלים דואר כבר כמה חודשים. שני הדוורים שפעלו בעיר עזבו את תפקידם, ומשרד התקשורת מסרב לאפשר הקמת מרכז חלוקה ביישוב מטעמי רגולציה.
בעיר שפרעם אין מערכת כתובות מסודרות לרחובות, ואם לא די בכך, שמות רבים של תושבים רבים דומים זה לזה. הדוורים בעיר הכירו אישית את התושבים וידעו למי לחלק את הדואר על סמך היכרות אישית. מאז עזיבתם, דוורים חדשים לא גויסו לתפקיד.
לאחר מכן הוחלט להקים ביישוב מרכז חלוקה, שיאפשר לתושבים לקבל דואר בהתאם לתא הדואר שייכתב על המכתב. משרד התקשורת מסרב לאפשר הקמת מרכז כזה, מפני שהרגולציה בשוק עתידה להפריט את שירותי הדואר. אלא שהסכם כזה עדיין לא נחתם, ואפילו לא הוחלט.
במסגרת ההפרטה משרד התקשורת אמור לחייב לפתוח את מרכזי החלוקה שלו גם לשימוש המתחרים (צפויות לפעול כמה חברות דואר). זה צפוי לקרות רק כשהרגולציה החדשה תעודכן ברישיון ותיכנס לתוקף. תאריך היעד טרם נקבע, ודיונים בנושא עוד מתקיימים. מה עושים בינתיים? מאלתרים; מנסים לחלק בסניף הדואר הסמוך או לאתר תושבים ברחבי היישוב. בפועל, הדואר מצטבר ולא מחולק.
מדואר ישראל נמסר בתגובה: "פנינו למשרד התקשורת כדי שיאפשרו פתיחת מרכז חלוקה, שתושבי שפרעם כל כך זקוקים לו. לצערנו, על אף הפניות החוזרות, טרם התקבל אישור".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "בנוגע למקרה בשפרעם, על פי הוראות הרישיון, חברת דואר ישראל מחויבת לאפשר לחברות הפצה גישה למרכזי החלוקה, כדי שתתאפשר הקמת מרכז חלוקה חדש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו