"העניים בישראל נעשים עניים יותר"

כך עולה מדו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים שהגיש מנכ"ל הביטוח הלאומי לשר הרווחה • 776,500 ילדים חיים בעוני וקרוב לשני שלישים מהחרדים - עניים • שיעורי התעסוקה הגבוהים וירידה מתמשכת במספר הילדים במשפחה מיתנו את העליה במספר המשפחות העניות

צילום: GettyImages // עלייה קלה בפערים

העניים בישראל נעשים עניים יותר, כך עולה מדו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים לשנת 2014 שהגיש היום מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף. מנתוני הדו"ח עולה כי בשנה שעברה חיו בעוני 444,900 משפחות, 1,709,300 נפשות, מהן 776,500 ילדים. 

בני פלבן

לעומת העליה הקלה בכמות העניים, הרי שעומק העוני וחומרתו עלו בשיעורים גבוהים בשנה שעברה. מדד עומק העוני עלה בכ-6% והמדד לחומרת העוני, המציין את שיעור משקי הבית העניים, עלה בשיעור של כ-10% בכלל האוכלוסיה.

בקרב משפחות חרדיות היתה תחולת העוני בשנה שעברה גבוהה מ-50 אחוזים וכשני שלישים מהילדים באוכלוסיה זו חיו בעוני. ושיעור הנפשות העניות בקרב האוכלוסיה החרדית התקרב ל-60%. בקרב משפחות הקשישים חלה עליה של אחוז, מ-22.1% ל-23.1%.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הקיצוץ בקצבאות הילדים שהחל בשנת 2013 בא לידי ביטוי בעיקר בשנה שעברה. עם זה, העליה בשיעור המשפחות העניות עם ילדים עלה במעט, בעיקר בשל הגידול בשיעורי התעסוקה בשנתיים האחרונות,  ועקב ירידה מתמשכת במספר הילדים במשפחה, בפרט באוכלוסיה הערבית. תחולת העוני של משפחות עובדות עלתה בשנה בחצי אחוז.

את העלייה בשעורי העוני מייחס מחבר הדו"ח, פרופ' דניאל גוטליב סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד, להאטת הצמיחה, שיעורי אבטלה ואינפלציה נמוכים, ולמבצע צוק איתן באמצע השנה. עוד מסביר גוטליב כי בשנה שעברה נמשכה העלייה במחירי הדירות ובשכר הדירה והוחמרו עומק העוני וחומרת העוני, בין היתר עקב הקיצוץ בקצבאות הילדים, שהשפיע בשנה זו לראשונה במשך שנה שלמה.

מנתוני המוסד עולה כי יחיד עם הכנסה כספית פנויה לחודש הנמוכה מ-3,077 שקל ייחשב עני, וכך גם זוג שהכנסתו נמוכה מ-4,923 לחודש. משפחה בת חמש נפשות שהכנסתה החודשית נמוכה מ-9,230 שקל תחשב גם היא ענייה.

 

אי אפשר להתפלא שעוני מעמיק

שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ הגיב לנתוני הדו"ח ואמר כי הממשלה תמגר את "התופעה המעוותת שבה אנשים המשתלבים בשוק העבודה הם עניים ולא מצליחים לסיים את החודש". לדבריו, המדינה מחויבת לתמוך באוכלוסיות המוחלשות ולספק בטחון למי שמסיבות מוצדקות אינו מסוגל לעבוד. "האחריות הגדולה ביותר של המדינה היא להעניק לאדם העובד יכולת השתכרות מכובדת", אמר השר כץ. 

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, הציע שהממשלה תקבע יעדים מקרו-חברתיים לטווח הארוך, לצמצום העוני ואי השוויון בהכנסות.

נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, הגיב גם הוא לדו"ח וכינה את הנתונים "מזעזעים, אך לא מפתיעים". לדבריו, העניים בישראל לא מעניינים מספיק את הממשלה ש"מזניחה את הטיפול בעוני ומשקיעה את כל מרצה ומשאביה בקידום העשירים ומעמד הביניים בלבד". הוא קרא לממשלה "להתעשת ולהציג תכנית מקיפה לצמצום העוני עם יעדים ברורים ומשאבים מתאימים". 

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, מתח ביקורת על התנהלות הממשלה. "כשאין תכנית לאומית לצמצום העוני, כשאין תקציב רב שנתי, כשאין יעדים לטווח הארוך וכשאין חזון, אי אפשר להתפלא שהעוני מעמיק ומחמיר", אמר וינטרוב, "לממשלה הנוכחית הייתה הזדמנות היסטורית ליישם את מסקנות הוועדה למלחמה בעוני ולהקצות את הסכום הנדרש על מנת להתחיל בשינוי מגמה ולשאוף להגעה לשיעורי העוני ב-OECD בתוך עשור". לדבריו,  רוב התקציבים החברתיים נמוגו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים והכספים הסקטוריאליים".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר