השריפה שהשתוללה בזכרון יעקב גרמה לנזק רב לבתי התושבים, ועם חזרתם מתגלים מימדי הנזק. אורי גרסטל (19), נפגע במהלך האירועים ושוחרר לאחר קבלת טיפול. הוא היה בבילוי בתל אביב, עם החברים מהמכינה הקדם צבאית בה הוא לומד, כששמע על השריפה. "הייתי בתל אביב עם החברים שלי כאשר קבלתי שיחת טלפון מאחת השכנות שאמרה לי כשהיא כולה היסטרית, 'בוא הביתה. כל זכרון עולה באש'", משחזר גרסטל.
"חזרתי הביתה במהירות וראינו בדרך מרחוק את כל זכרון עם ענן שחור מרחוק. חשבתי, איפה אני אשן בערב? ואחר כך התחלתי לסרוק בראש את הדברים החשובים, והייתי בטוח שכל הזיכרונות, האלבומים, הבית – הלכו לנו".
בהמשך אמר אורי כי נרגע כשהגיע לביתו: "חוץ מהסלון שהכול הלך והגינה, היתר נותר – אמנם מפויח ושחור, אבל בסדר גמור. זה יכול היה להיגמר יותר גרוע. נכנסתי עם אבא ושני חבר'ה עם צינור מים פנימה, ניסינו להציל כל מה שרק אפשר ושפכנו טונות של מים על כל מה שרק יכולנו. הרבה רהיטים מעץ היו שם שהתמלאו במים והריח מסביב היה נורא".
ביתו של אורי לאחר השריפה // צילום: אורי גרסטל
אורי, הוריו ושלושת אחיו הנוספים יבלו כבר את הלילה מחוץ לבית. "ברגעים כאלה מעריכים את החיים מחדש, אי אפשר לצפות כלום ואי אפשר לתכנן כלום מראש. אבל אנחנו אופטימים ורק המחשבה שזה יכול היה להיגמר אחרת - מטלטלת. שני בתים מאתנו הכול הלך להם טוטאל-לוס, כך שאנחנו עדיין במצב יחסי בסדר ואני מרגיש מעולה. יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות פה, אז אין זמן להיכנס יותר מידי למחשבות 'אילו' ו 'מה היה קורה'", סיים.
טיפל בתינוקת ונפגע משאיפת עשן
בסמוך אל גרסטל אושפז חובש בכיר במד"א, ויקי קלי, שהיה בין הראשונים להגיע לשריפה שהשתוללה היום בזכרון יעקב. עם הגעתו מצא את עצמו ראש בראש מול האש. עוד לפני שאושפז בבית החולים הצליח להעביר את דיווחו מהשטח: "כשהתקרבתי לשכונה ראיתי עשן סמיך מאוד, מספר בתים עלו באש, וכוחות כיבוי ומשטרה חילצו מאחד הבתים פעוטה כבת שנתיים וחצי וילד בן 7 בהכרה, כשהם סובלים משאיפת עשן".
בחיוך כמעט מתנצל על תאונת העבודה שקרתה לו לאחר מכן, הוא סיפר כבר מבית החולים הלל יפה, שם אושפז. לדבריו, "אני מאמין שאהיה בסדר, אבל איך בשנייה הכול יכול להשתנות. חילצתי עם החברים שלי תינוקת כבת שנתיים, החזקתי אותה על הידיים ורצתי איתה החוצה. היא הייתה ממש בהלם, חיבקתי אותה ושמתי עליה את המסכה שלי שהייתה קודם על פניי ורצתי לניידת טיפול נמרץ. צרחתי לעבר פרמדיקית 'קחי אותה, קחי, היא הייתה בתוך הלהבות', ומסרתי לה אותה ועוד חזרתי חזרה אל תוך הבית לחפש את האימא שלה".
"לא מצאנו אותה עד שראינו שאחד השוטרים הוציא את האם מהבית הבוער, ואז פינו את כל המשפחה – אימא ותינוקת ועוד שני ילדים קטנים. שאפתי את כל העשן ללא המסכה, והמשכתי לתפקד עם מקרה נוסף של מבוגר. בעיניים שורפות ועם הפצוע שלי, הגעתי למיון, ואז אמרתי למנהל חדר המיון שאני ממש לא מרגיש טוב, עם קוצר נשימה ועם עיניים אדומות", סיפר קלי.
עוד באתר:
יפן: רעידת אדמה בעוצמה של 6.9, אזהרת צונאמי בצפון המדינה
משבר אל על: ביטולים, דיונים - ואיום להשבתה
ויקי סיפר כי כמעט התמוטט בבית החולים. "ממש לא להאמין, כמעט התמוטטתי, כולי מסריח מעשן ושלחתי את אשתי להביא בגדים. אני 18 שנה בעבודה הזו, ואם את שואלת אותי – אני אוהב את העבודה ומת להיות עכשיו עם החברים שלי. אבל אני תקוע פה בבית החולים". גם בחדר המיון, מספר קלי, היה חשוב לו לבדוק את מצבה של התינוקת והמשפחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו