כתובת מפתיעה של הגיבור הלאומי של שוויץ התגלתה בהר ציון

דרישת שלום מפתיעה ומרגשת מהגיבור הלאומי של שוויץ: בהר ציון בירושלים התגלתה כתובת גרפיטי של האביר אדריאן פון בובנברג (Adrian von Bubenberg). מהמקורות הכתובים ידוע שבשנת 1466 ביקר פון בובנברג בירושלים במסגרת מסע עלייה לרגל לארץ הקודש. כעת, מאות שנים מאוחר יותר, במסגרת מחקר שערכו הארכיאולוג מיכאל טשרנין והצלם שי הלוי מרשות העתיקות במתחם קבר דוד, על אחד הקירות התגלו במפתיע שמו וסמל משפחתו.

תוצאות המחקר יפורסמו במלואם היום (חמישי) בכנס ה-15 של "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" המשותף לרשות העתיקות, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב.

אדריאן פון בובנברג היה איש צבא ומדינאי שוויצרי מהמאה ה-15, ונחשב לגיבור לאומי נערץ עד היום בשוויץ. הוא נולד בשנת 1424 למשפחת אצולה מקומית. לאחר שכיהן מספר פעמים כראש העיר של ברן, בובנברג רכש את תהילתו בשנת 1476, כאשר צבא הברית השוויצרית בהנהגתו, הביס בקרב גורלי את צבאו של שארל "הנמהר", דוכס בורגונדיה, שאיים על עצמאותה של שוויץ. בעקבות ניצחון מזהיר זה על אחד הצבאות החזקים באירופה, חייליה של שוויץ זכו להילה של לוחמים קשוחים, שלא נרתעים מלתקוף איוב החזק מהם פי כמה. מוניטין זה, עזר לשוויץ לשמור על עצמאותה מול מדינות שכנות גדולות ותוקפניות עד לתקופה המודרנית.

לאחר מותו בשנת 1479 - כהוקרה על כך שעזר להציל את עירו ואת שוויץ מן הפולשים - בובנברג נקבר במקום של כבוד, בקתדרלה של ברן. פסלו של אדריאן פון בובנברג מעטר כיום את אחת מכיכרותיה המרכזיות של ברן, ורחובות רבים בעריה של שוויץ נקראים על שמו. מעניין, שגם בנו אדריאן (השני) פון בובנברג (1501-1458) ביקר בירושלים. למרות שלא ניתן לומר בוודאות מי מבין שניהם קבע את הכתובת בהר ציון, התגלית של חוקרי רשות העתיקות מהווה עדות בלתי אמצעית לקשר הישיר בין שוויץ של ימי הביניים לירושלים.

כתובת הגרפיטי התגלתה במפתיע במהלך סקר ארכיאולוגי שערכו בהר ציון. במהלך החודשים האחרונים, הוביל מרחב ירושלים של רשות העתיקות פרויקט ייחודי במתחם קבר דוד בהר ציון אשר התרכז בתיעוד כתובות הגרפיטי וכתובות עתיקות שהשאירו עולי הרגל הנוצרים והמוסלמים על קירות המתחם. במהלך הסקירה התגלו יותר מ-40 כתובות בשפות שונות, לצד סמלי אבירים מימי הביניים.

פענוח הטקסטים הנסתרים התאפשר באמצעות טכנולוגיות תיעוד מתקדמות שפותחו ברשות העתיקות כחלק ממחקר מגילות מדבר יהודה. טכנולוגיות אלה, נעזרות בצילום מולטיספקטרלי. שימוש באורכי גל שונים, בתחום הנראה והבלתי-נראה לעין, מעלה מחדש על פני השטח כתובות שדהו, נשחקו ונמחקו לאורך השנים.

״בתקופה הממלוכית, בין השנים 1551-1332, נמצא מכלול המבנים שבסמוך לקברו המסורתי של דוד המלך בחזקת נזירי המסדר הקתולי הפרנציסקני״, ציינו מנהלי המחקר, מיכאל טשרנין ושי הלוי. ״המקום שימש כמנזר וכאכסניה לעולי רגל ממערב אירופה, ואלה, השאירו את חותמם על הקירות. כיום – בחלוף מאות שנים, הבשילו הטכנולוגיות כך שניתן לזהות ולקרוא מחדש כתובות אלו״.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: ״המחקר בירושלים הוא חובק עולם. דתות שונות, תרבויות שונות, מאמינים ומבקרים מכל רחבי תבל, ביקשו לגעת בירושלים עיר הקודש. הם השאירו כאן עדויות וסימנים שהארכיאולוגים והחוקרים של רשות העתיקות מגלים ומתעדים מידי יום. כל אלה, מצטרפים ומתגבשים לכדי תמונה מרתקת, ממנה אנו נותנים טעימה קטנה היום״.

הכנס, שבו יוצג הסיפור המלא, מתקיים במוזיאון ידידי ישראל ובאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא פתוח לקהל הרחב. פרטים נוספים על הכנס מופיעים בדף הפייסבוק של רשות העתיקות.