תחקיר "שישבת" שפורסם בשבוע שעבר, וחשף שורה של כשלים מהותיים במערך השחיטה בחו"ל, שעל הדרך גם משפיעים על הכיס של כולנו, עורר הדים - הן בקרב הציבור הישראלי והן בעולם השחיטה.
בין היתר, פורסם כי יש מחסור משמעותי במספר השוחטים שמותר להם לצאת לחו"ל. המצב הזה מביא לעלייה משמעותית במשכורות הבכירים במשלחות, דבר שבסופו משפיע על המחירים של הבשר לצרכן בישראל.
בעקבות פרסום התחקיר פנו שוחטים ל"ישראל היום" בדרישה פומבית לאפשר להם לצאת למשלחות בחו"ל, בלי להתמודד עם הרגולציה המאתגרת והמתישה, שבחלקה כלל אינה נדרשת, לדבריהם.
"יש אלפי שוחטים בארץ והמון היו רוצים לצאת לחו"ל ולהתפרנס. שוחטים, בודקי סכינים, בודקי פנים, בודקי חוץ, ואפילו ראשי צוותים שעובדים כבר שנים בתחום. ניסינו המון פעמים לשנות את המצב, כולל בסיוע של יבואנים, אבל ללא הצלחה. אם אדם אחראי על בית מטבחיים בישראל, למה שלא יהיה אחראי על בית מטבחיים בחו"ל? אין שום סיבה, וזו דרך מהירה מאוד להורדת מחירי השחיטה - וגם את יוקר המחיה". גם שוחטים בחו"ל שאיתם שוחחנו בעקבות התחקיר הסכימו באופן עקרוני כי אין שום סיבה שלא לעשות זאת, תוך פיקוח שהדברים נעשים כנדרש. "זה עוול לתת להם לעבור את כל הביורוקרטיה מחדש", אמר בכיר בתחום.
בקשה לאפשר לרבני בתי המטבחיים בארץ להכשיר שוחטים במהירות, כחלופה לבית הספר לשחיטה שתקוע, נבלמה על ידי יועמ"שית המשרד לשירותי דת.
מהרבנות נמסר בתגובה כי יש הבדלים משמעותיים בין השחיטה בישראל לבין השחיטה בחו"ל. "בארץ אין הכשרה אחידה. כל רבנות מקומית נותנת הכשר, קובעת כללים משל עצמה לבתי מטבחיים בתחומה. לשחיטה בחו"ל הרבנות הראשית אחראית באופן ישיר, ולכן כחלק מאחריותה כלפי צרכני הכשרות היא מבקשת לוודא שהשוחטים עברו הכשרה מתאימה טרם אישורם. לא בכדי, על פי רפורמת הכשרות תוקן החוק כך שרק הרבנות הראשית תהיה רשאית מעתה להכשיר שוחטים, ולא אף גורם אחר. מעבר לכך, חשוב לציין שמאפייני השחיטה בחו"ל מבחינת קצב השחיטה והיקף התוצרת שונים מהארץ ומחייבים מיומנות רבה יותר. לדוגמה: קצב שחיטה בחו"ל גבוה יותר מפי שלושה מאשר הקצב בארץ".
בעקבות התחקיר הגישה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מכתב ארוך ומנומק לראש הממשלה יאיר לפיד וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שבו דרשה לפתוח בהליך בדיקה פלילי בנוגע למערך הכשרות. "אנשי צוות שחיטת חו"ל מקבלים את שכרם ישירות מהיבואן, והתשלום נעשה, בחלק לא מבוטל מהמקרים, תוך העלמת מס ופגיעה קשה בהכנסות המדינה ובזכויות הסוציאליות של אנשי הצוות".
במכתב פירטה מלינובסקי שורה של כשלים שלדבריה קיימים במערך, ובהם הכשרה בידי אנשים שלא עברו מבחני הסמכה, חשש ליצירת קרטל ולתיאום מחירים בשל מיעוט יבואנים, ועוד. כמו כן, היא מזכירה את העובדה ששני הבוחנים היחידים במבחן המעשי היו מעורבים בסוגיות בעייתיות. "מהאמור עולים חשדות כבדים המעלים פגיעה בטוהר המידות, הפרת אמונים, הלבנת הון והיעדר דיווח הכנסות כחוק, אשר יש לתת עליהם את הדעת". היא תהתה מדוע בית ספר לשחיטה, שהיה אמור לפתור את הבעיה, נפתח ונסגר. "הרב הראשי יצחק יוסף גנז את התוכנית ללא כל נימוק להחלטתו.
"מערך הכשרות במדינת ישראל מתנהל כמו מערב פרוע, ללא כל אסדרה ופיקוח, כך שתחום זה פרוץ לחלוטין", הוסיפה מלינובסקי. "מראות קשים אלה מצביעים לכאורה על התנהלות חמורה של הגורמים לעיל האמונים על מערך הכשרות, ומגבירים את החשד כי מערך כשרות הבשר והעופות במדינת ישראל הינו מערך רקוב הנגוע בשחיתויות, לקיחת שוחד, ניגודי אינטרסים, היעדר מינהל תקין וניקיון כפיים, וכן מגלגל על כספי הציבור כספים בשחור אשר ספק אם בכלל הם מדווחים ומפוקחים על ידי רשויות החוק. לפיכך, לאור חומרת הדברים, אבקשך לפתוח בהליך בדיקה בנושא זה, שיורה למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית ולמצות את הדין עם כלל המעורבים בעניין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו