דו"ח ביקורת של מ"מ נציבת תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (יחידה במשרד המשפטים המשמשת כנציב קבילות הציבור על מי שמייצגים את המדינה במערכת המשפט בישראל), קבע כי חברת הביטוח של המדינה "ענבל" השתהתה באופן בלתי תקין בתשלום פיצויים בגובה 2.7 מיליון שקלים בתביעת רשלנות רפואית שהגישו הורי צעיר שהתאבד.
את הכסף היו ההורים אמורים לקבל בעקבות פסק דין של בית משפט המחוזי בתל אביב. בסופו של דבר הועבר הכסף לטענת בא כוח המדינה "תוך זמן סביר". בסופו של דבר הוחלט להעביר את הממצאים למשנה לפרקליט המדינה ול"ענבל" - לכל טיפול שימצאו לנכון.
"נעשו מאמצים לקדם את הבקשה"
לפני מספר חודשים, חייב כאמור בית המשפט המחוזי בתל אביב את המרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב ואת חברת הביטוח "ענבל", לפצות בכמעט שלושה מיליון שקלים משפחה של צעיר שאושפז בעבר במוסד וקפץ אל מותו מקומה תשיעית במהלך חופשה בבית הוריו.
השופטת חדוה וינבאום וולצקי קבעה שצוות המרכז הרפואי התרשל בהחלטות הכרוכות בטיפול בצעיר, כגון העברתו מהמחלקה הסגורה לפתוחה, שינוי בטיפול התרופתי ושחרורו לחופשה מבלי לאבחן את מצבו.
זמן מה לאחר שלא קיבלו את הכסף מחברת הביטוח, פנתה עורכת הדין של המשפחה לנציבות. היא טענה שבא כוח המדינה ובית החולים הציבורי, שנתבעו בתביעת רשלנות רפואית בה זכו מרשיה, עיכב את ביצוע פסק הדין בתיק המורה לנתבעות לפצות אותם, מבלי שהגיש בקשת עיכוב ביצוע לערכאה השיפוטית ואף לא השיב כראוי לפניותיה בנושא.
בא כוח המדינה, טען בהתייחסותו כי יש לדחות התלונה, בין היתר, משום שהוא אינו הגורם האמון על תשלום הפיצויים או על קבלת ההחלטה בדבר הגשת ערעור על פסק הדין בצד בקשה לעיכוב ביצועו. לטענתו עניין זה נתון להחלטת הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה "ענבל" ובית החולים, כמו גם לאישור פרקליטות המדינה. לשיטת הנתבע, הוא עשה מאמצים לקדם את הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ובסופו של יום כספי הפיצויים הועברו לתובע תוך זמן סביר.
בהתייחסות פרקליטות המדינה נטען, כי לא נעשתה אליה כל פניה בשאלת תשלום הפיצויים או עיכוב ביצוע פסק הדין, וכי היא רק נתבקשה למסור עמדתה לגבי הגשת הערעור עליו - בעקבות פנייתה של "ענבל" בעניין זה. היא סברה כי אין לעשות כן.
"על הנתבעות היה לפעול לתשלום מידיי"
בפתח הדיון בסוגיית עיכוב ביצוע פסק הדין, ציינה מ"מ הנציב בדו"ח, כי חרף הנסיבות המצערות חל שיהוי בלתי תקין בתשלום סכום הפיצויים לתובע וכן בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לערכאה השיפוטית, בקשה שבסופו של יום נדחתה.
עוד צויין, כי העובדה שהנתבעות בתיק הן המדינה ובית החולים, וכי "ענבל" היא האמונה על העברת כספי הפיצויים לידי התובע, אינה מסירה מאחריותו של בא כוח המדינה, מלפעול לביצוע פסק הדין במועדו ולחילופין להגשת בקשה לעיכוב ביצועו - והכל בהתאם להנחיות ולכללים החלים על מייצגי המדינה בערכאות.
לאחר זאת, הזכירה מ"מ הנציב כי עצם הגשתו של ערעור על פסק דין, ודאי שקילת אפשרות זו, אינה מעכבת, את תשלום הפיצויים שהושתו במסגרתו, כאשר הדברים נכונים ביתר שאת כאשר עניינו של פסק הדין, עליו מבקשים להשיג, הוא תשלום כספי.
נוכח האמור, נקבע, כי ככלל על הנתבעות, היה לפעול לתשלום מיידי של פסק הדין שניתן לחובתן, ולחילופין להגשת בקשה לערכאה השיפוטית לעיכוב ביצוע התשלום, בהקדם, ולקבל אישורה לכך.
בסיכומו של דבר מ"מ הנציב ציינה כי פרקליטות המדינה לא היתה מעורבת בסוגיית תשלום הפיצויים לתובע או בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ולנוכח כלל המפורט לעיל, לא נמצא כי נפל פסול בהתנהלות מייצגי המדינה בערכאות שהיו מעורבים בסוגיית תשלום הפיצויים. אולם הוסיפה וציינה, כי נדמה שהשיהוי הבלתי תקין בתשלום הפיצויים נבע, בין היתר, מהתנהלותן של "ענבל" ו/או בית החולים - שאינם נמנים על הגופים המבוקרים על ידי הנציבות - אשר על פני הדברים היו אמורים לגבש במהירות עמדתם בדבר הגשת ערעור בלוויית בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין או לשלם את סכום הפיצויים באופן מיידי.
עוד נקבע, כי על פני הדברים "ענבל" לא פעלה בהתאם לאמור בסעיף 16 להנחיית פרקליט המדינה, משהיא פנתה לקבלת אישור הפרקליטות להגשת הערעור על פסק הדין באיחור, ולא בהתאם לקבוע בהנחיה. במצב דברים זה, מצאה מ"מ הנציב להעביר החלטתה למשנה לפרקליט המדינה ול"ענבל", לכל טיפול שימצאו לנכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו