לזכר יוצאי אתיופיה שנספו בדרך לארץ: מכינת "בני דוד" במסע עלייה לירושלים

עשרות חניכים, צעירים בני העדה האתיופית, סיימו מסע רגלי לירושלים לזכר העולים שנספו בסודאן • המסע הסתיים בטקס מרגש בהר הרצל לזכר הנופלים

, צילום: בני דוד

הקהילה האתיופית מציינת בימים אלו, לצד יום ירושלים, את יום הזיכרון ליהודי הקהילה שנספו בדרכם לישראל. לכבוד התאריך, כ-40 תלמידי מכינת "בני דוד" יצאו לראשונה למסע רגלי של שלושה ימים לירושלים, שכל כולו מדמה את המסע מאתיופיה לסודאן ומשם לארץ ישראל. את המסע סיימו היום (ראשון) בטקס מרגש באנדרטת ההנצחה לנספים שנחנכה ב-2007 בהר הרצל.

את האירוע יזמו פעילי מכינת "דרך אבות", שהיא שלוחה של "בני דוד". מכינה זאת שונה בנוף המכינות הקדם-צבאיות, בהיותה מוסד ייחודי שמתמודד עם האתגר של חיזוק ושילוב קהילת יוצאי אתיופיה. ״צמיחה מתוך משבר מובילה לעיתים לכיוון של חיים ושינוי״ - כך מאמין הרב, רס״ן (מיל׳) ליאור נגסה (35), אשר יחד עם חבריו יוצאי אתיופיה, הקים את המכינה הקדם הצבאית ״דרך אבות״, אשר מציינת בימים אלה שנתיים להקמתה ומיועדת לצעירים בני העדה.

פעילי המכינה במהלך המסע לירושלים, צילום: בני דוד

"הבנו שאנחנו נמצאים במשבר זהות", מספר הרב נגסה על השיקולים שהובילו אותו להקים את המכינה. "מצד אחד, אנחנו, הדור השני להורים שעלו מאתיופיה, לא מרגישים קשורים למורשת ולזהות יהודי אתיופיה, ומצד שני – גם לא מרגישים שהתרבות הישראלית מקבלת ודוחקת אותו. זה דור שקרוע בין שתי זהויות, ומכאן משבר הזהות משליך על היכולת להתמודד עם קשיים ואתגרים שהצבא מציב לכל נערה ונער, היה לנו ברור כי יש לאחד ולייצג את הקהילה״.

"עוד מעט, עוד קצת להרים רגליים מאמץ אחרון לפני ירושלים" אמרו המדריכים לחניכים שעברו שבוע מרגש במיוחד שהחל בשיחה עם לוחם שהיה משחררי ירושלים במלחמת ששת הימים, נמשך בערב עיון לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם ארצה, וכל זאת במסגרת מסע עלייה לירושלים שהתבטא בהליכה רגלית עד להר הרצל. הצעדה תסתיים בטקס ממלכתי לנספי סודאן בירושלים ובריקוד הדגלים המסורתי בכותל. מטרת הפעילות היא שבוגרי המכינה יתחברו למי שהם וישתלבו בתפקידים משמעותיים בצה״ל, בדגש על פיקוד וקצונה, ובהמשך ימלאו כל תפקיד אפשרי לקידומם ולקידום המדינה.

כשנשאלת השאלה למה בעצם לייצר מכינה רק עבור בני הקהילה, הרב נגסה משיב: "האינסטינקט הראשוני של כולם הוא להגיד את זה, ואנחנו מתמודדים עם השאלה הזו כל הזמן, אבל התשובה פשוטה מאוד. הרי כולם מכירים את כור ההיתוך של בן-גוריון ואת תוצאותיו. אי אפשר להפוך למשהו אחד על ידי מחיקה של ייחודיות. כשאומרים לנו 'בואו תשתלבו', שוכחים שיש לנו מורשת עשירה וציונית והרבה מה לתרום למדינה ולחברה הישראלית. במבחן התוצאה נוצר מצב שבו הדור השני לא מרגיש שייך".

פעילי "דרך אבות" מתאמנים לקראת השירות הצבאי,

חניך המכינה מטירת הכרמל, תמיר אטלאי, סיכם את המצעד לירושלים ואמר: "בשעה טובה זכינו אנחנו, חניכי המכינה, לסיים מסע בן שלושה ימים לירושלים. מסע שהיווה ממש מעין תמצית של התמצית למסע המפרך והאינטנסיבי שעברו אבותינו מאתיופיה לסודאן בדרכם לארץ ישראל. מסע שלצערנו הרב לא כולם זכו לסיימו ובכך להגשים את החזון הציוני עתיק השנים.

"אנחנו חושבים שבזכות המסע שערכנו, אנו חשים הרבה יותר הערכה, קרבה וחיבור לאבותינו ולירושלים ומבינים שכדי להצליח ולהתקדם בחיים בכל תחום שהוא, אין מנוס אלא מלהסתכל אחורה, אל אבותינו, ולשאוב מהם כוחות עצומים אלו, אשר יהיה לנו לעזר בהמשך החיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר