בתוך חמש שנים: ירידה חדה בהיקף האימוץ בישראל

נמשכת הירידה בהיקפי האימוץ בישראל: ב־2017 אומצו בארץ 72 ילדים בלבד, לעומת 122 ילדים ב־2013. כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" מ"התנועה לחופש המידע". מספר הזוגות בישראל שבוחרים לאמץ ילדים בחו"ל מצוי אף הוא בירידה.

בסך הכל חיים בישראל 19,500 ילדים מאומצים. בכל הנוגע לאימוץ בתוך המדינה, ב־2017 אומצו 72 ילדים, שנה קודם לכן (2016) אומצו 76 ילדים, ב־2015 שיעורם היה 115 ילדים, בשנת 2014 אומצו 121 וב־2013 אומץ ילד אחד יותר - 122. מדובר במקרים של 'אימוץ קלאסי', כלומר אימוץ של ילד מישראל על ידי זוג מישראל מבלי שהיה ביניהם קשר דם משפחתי.

הנתונים מראים כי גם מה שזכה לשם "אימוץ בין ארצי" - במסגרתו זוגות ישראלים מאמצים ילדים ממדינות אחרות בחו"ל - נמצא בירידה (ראו טבלה). המשמעות היא שהאופציה הזאת הופכת להיות פחות רלוונטית בפני זוגות ובכללם בני הקהילה הגאה, ומכאן גם הדרישה להליכי פונדקאות גם לזוגות חד מיניים.

לירידה במספר הילדים המאומצים יש סיבות שונות, בהן תרבותיות וחברתיות. פחות ילדים נמסרים לאימוץ מאשר בעבר, בין היתר בשל שינוי שעברה החברה הישראלית ביחס כלפי אמהות חד־הוריות. במקרים רבים, גם בתי המשפט מעדיפים שלא להוציא את הילד מהמסגרת הביתית לאימוץ - אלא מעדיפים משפחות אומנה.

ככל שהגיל עולה מספר המאומצים קטן

באשר לאימוץ הבין־ארצי בחו"ל, מדובר במגמה עולמית. מדינות שבעבר היוו תקווה לזוגות ללא ילדים, שיפרו את מצבן הכלכלי ויכולות להשקיע יותר בשירותי משפחה ומעדיפות למסור את הילדים לאימוץ בארצן כדי לא לקרוע אותו מתרבותו.

הנתונים מראים כי בחמש השנים האחרונות אומצו בישראל יותר בנים מאשר בנות, פרט לשנת 2015, אז מתוך 115 ילדים אומצו 58 בנות ו־57 בנים. ב־2016 למשל אומצו בישראל 41 בנים לעומת 35 בנות, בשנת 2017 אומצו 38 בנים לעומת 38 בנות.

שיעור הילדים בגילי 0-2 שאומצו, גבוה יותר בכל השנים שנבדקו ביחס לשאר הגילים. לדוגמה, ב־2017 - מחצית מתוך 72 הילדים שאומצו באותה השנה, היו בגילאי 0-2, בעוד ש־19 ילדים היו בני 4־7.

ככל שהגיל עולה מספר המאומצים קטן: רק 2 ילדים מעל גיל 10 אומצו ב־2017. שבעה שגילם מעל 10 אומצו בשנים 2014 ו־2015.

עו"ד רחלי אדרי מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מדגישה שהמידע שנחשף כאן לראשונה, "נותן תמונת מצב חלקית ביותר, שכן נתונים על הליכי אימוץ ופונדקאות המתקיימים בחו"ל חסרים. נעשו ניסיונות לקבל תמונת מצב רחבה יותר ביחס לקהילות שונות בחברה הישראלית, אך המידע אינו נאסף כפי שהיינו מצפים בנושא כה חשוב. על המדינה לפרסם את המידע המלא לטובת ניהול דיון ציבורי מושכל".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו