מורה הנבוכים של פרשת הצוללות

רכש הענק של צוללות הדולפין, הבחישה של חברת "טיסנקרופ" עם בכירים ישראליים, ביטול המכרז עם יונדאי וחשיפת הפרשה ב-2016 • כל הפרטים – בפנים

צוללת גרמנית. ב-2014 הגיעה לישראל הצוללת הראשונה // צילום ארכיון: דובר צה"ל

המשטרה המליצה היום (חמישי) להעמיד לדין שישה אנשים בפרשת הצוללות, הידועה גם בשם "תיק 3000", שהתחילה באופן רשמי עם החקירה של יחידת להב 433 במשטרת ישראל בחודש פברואר 2017. הפרשה עסקה בחשדות לניגוד עניינים, הטיית מכרזי רכש וכן קבלת שוחד בכל הנוגע לעסקת ענק של קניית צוללות לחיל הים מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית.

כבר בשנות התשעים, חיל הים הישראלי החל במהלך אסטרטגי ארוך של הצטיידות בצוללות מסוג דולפין, אך צוללת הדולפין הראשונה הגיעה לחיל רק ב-2014. בשנת 2016 התחזקות חיל הים נמשכה עם משא ומתן לקניית שלוש צוללות נוספות מחברת טיסנקרופ.

עסקה זו זכתה להתנגדות חריפה מצד שר הביטחון משה בוגי יעלון, למרות תמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בעסקה. העסקה אף הפכה לגדולה יותר, כשהחיל נדרש להצטייד גם בספינות טילים מסוג סער 6, כדי לאבטח את אסדות קידוח הגז.

זאת, למרות שלפני כן בשנת 2012, הביא תא"ל במיל' עמרי דגול, באמצעות איש העסקים רמי אונגר, הצעה לרכש של הספינות ממספנת יונדאי בדרום קוריאה. נציגי הממשלה פנו ליונדאי בנוהל ספק יחיד, אך בשל התנגדות ראש מנהל הרכש (מנה"ר) ובלחץ גופים נוספים, נבדקו גופים נוספים בדרום קוריאה.

ההתערבות של דוד שמרון

בשלב הזה, לדברי עד המדינה מיקי גנור, יוצא חיל הים ששימש כנציג של טיסנקרופ, פרקליטו האישי של ראש הממשלה עורך הדין דוד שמרון התערב לבקשתו של גנור בפעילות חיל הים כדי לבטל את ההתקדמות עם דרום קוריאה.

למרות זאת, ביולי 2014 פורסם מטעם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לבניית הספינות. טיסנקרופ לא ייצרה ספינות מהסוג הנדרש ועל כן נמנעה מלהשתתף במכרז. בינתיים פנה עו"ד דוד שמרון בעניין ליועץ המשפטי של משרד הביטחון. ראש מנה"ר שמואל צוקר סיפר כי הופעל עליו לחץ מטעם נציג המועצה לביטחון לאומי, שאמר כי במקרה שהמכרז לא יבוטל, היחסים בין נתניהו לאנגלה מרקל עלולים להיפגע ובכך לגרום נזק מדיני לישראל.

לטענת שר הביטחון דאז יעלון, ראש הממשלה פנה אליו בדרישה לבטל את המכרז. בהמשך נודע כי ממשלת גרמניה מוכנה לסבסד את העסקה ב-30%. בעקבות כך, לדברי ראש מנהל הרכש, שמואל צוקר, השתנתה הדרישה במכרז מ-1,200 טונות ל-1,800 טונות. לדבריו, הוא חשד שמדובר באי סדרים. במאי 2015 נחתמה עסקת הספינות מול טיסנקרופ.

עו"ד דוד שמרון מול משרדי להב // צילום ארכיון: גדעון מרקוביץ'

לא שם הסתיימה פעילותו של שמרון. לפי מכתב של יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, ב-20 בנובמבר 2016, דוד שמרון ומיקי גנור נפגשו עם ארגון העובדים ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. מטרת הפגישה הייתה ללחוץ על העובדים שלא יפריעו למהלך הפרטת תחזוקת הצוללות. לפי המכתב, שמרון טען כי על העובדים לנהל משא ומתן עם החברה הגרמנית ולא להמתין להחלטה שתתקבל מטעם משרד הביטחון. יו"ר ועד העובדים טען גם כי מיקי גנור, הנציג של טיסנקרופ, נמצא בקשרים עם גורמים בכירים בחיל הים.

היבט נוסף שהתגלה בפרשה הוא הקשר בין תאגיד טיסנקרופ לבין איראן. לא ברור אם מערכת הביטחון ידעה על קשרים אלה והאם היה בהם פתח לזליגת מידע רגיש לידי האיראנים.

מכירת צוללות למצרים

במקביל למכירה לישראל, תאגיד הנשק טיסנקרופ התכוון למכור ארבע צוללות מתקדמות ושתי ספינות נגד צוללות למצרים. הצוללות הראשונות הגיעו למצרים באוקטובר 2017. ב-18 יולי 2017 חשפו אלכס פישמן ורביב דרוקר כי בפגישה במאי 2015 בין אנגלה מרקל לבין הנשיא ראובן ריבלין, הביע ריבלין דאגה של מערכת הביטחון הישראלית על כוונת תאגיד הנשק טיסנקרופ למכור צוללות מתקדמות למצרים.

בתגובה לפניית הנשיא, בדקה מרקל את הנושא וטענה בפניו כי גורם ישראלי רשמי סיפק לגרמניה אישור לבצע את העסקה עם מצרים, מבלי שבכירי מערכת הביטחון או הנשיא ידעו מכך. על פי פישמן, טענת הגרמנים הייתה שעל מסמך האישור חתום עו"ד יצחק מולכו – שליחו המיוחד של נתניהו לנושאים מדיניים שונים, וגם שותפו של עו"ד דוד שמרון.

הקשרים בין גיבורי הפרשה המרכזיים

בתחילת 2009, בעקבות ניצחון הליכוד בבחירות, שודרג דוד שמרון להיות פרקליט ראש הממשלה האישי וגם מעורב במגעים מדיניים חובקי עולם, עם שותפו, שליח נתניהו למשימות חשובות ועלומות, עו"ד יצחק מולכו.

במקביל, גנור גיבל את ייצוג תאגיד הספנות הענק טיסנקרופ מגרמניה. כמו כן, אבריאל בר יוסף, ששמר על קשרים טובים עם גנור מעת שירותו בחיל הים, מונה למשנה לראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל). במסגרת חלוקת האחריות במל"ל, הופקד בר יוסף גם על האגף שעוסק ברכש ביטחוני, וגילה עניין מיוחד בעסקאות רכש ימיות ובהמשך גם בסוגיות הגז שהתגלה מול חופי הארץ, ובהגנתן.

אבריאל בר יוסף יוצא מחקירה // צילום ארכיון: יהודה פרץ

מעטים ידעו אז כי יש לו עניין מיוחד בנושאים אלה, מעבר לתפקידו הממלכתי, נושא שנמצא כעת בלב חקירת המשטרה. בהמשך החליט נתניהו למנות את בר יוסף לראש המל"ל. ההחלטה נתפסה כתמוהה לדעת רבים במערכת הביטחון. עם זאת, המינוי לא יצא אל הפועל. גורם שנכווה בעסקים מגנור שלח מכתב לתנועת אומ"ץ והעלה חשדות כבדים כנגד התנהלות גנור ובר יוסף בענייני הגז השנויים במחלוקת והרכש הימי. המכתב הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, שהורה על חקירת משטרה שמביאה את בר יוסף לוותר על המינוי.

התפוצצות הפרשה

הפרשה הראשית נחשפה לראשונה על ידי העיתונאי רביב דרוקר בנובמבר 2016. ב-27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, שי ניצן, כי הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה. במסגרת החקירה מסרו עדות במשטרה שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דן הראל, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, חבר הכנסת אראל מרגלית, שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון לשעבר, שמואל צוקר והחשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו.

ב-10 ביולי 2017, עיכבה המשטרה לחקירה שישה אנשים החשודים בעבירות שוחד, מרמה, השתמטות ממס והלבנת הון. שלושה מהנחקרים, איש העסקים מיקי גנור, תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף (אשר נחשד גם בקבלת טובת הנאה בעניין מתווה הגז) ועו"ד רונן שמר, נעצרו. עו"ד דוד שמרון נשלח למעצר בית.

למחרת עוכב לחקירה גם מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (אלי) מרום "צ'ייני", ונשלח אף הוא למעצר בית. מרום קיבל תשלום חודשי קבוע מגנור, תמורת שירותי ייעוץ שסיפק לחברות של גנור. ב-20 ביולי 2017 חתם מיקי גנור על הסכם עד מדינה בפרשה. לפי ההסכם, ייגזר על גנור עונש של שנת מאסר בפועל וקנס בסך עשרה מיליון ש"ח.

ב-3 בספטמבר 2017 עצרה המשטרה שישה אנשים, ובהם מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן השר לשעבר אליעזר זנדברג, מפקד שייטת 13 לשעבר תא"ל (מיל.) שי ברוש, וכן נעצר פעם נוספת, אלי מרום. נחקרו בפרשה גם סגנית יו"ר המל"ל לשעבר, עתליה רוזנבאום ומקורביו של יובל שטייניץ גרשון (גרי) חכים ואביעד שי.

בנובמבר 2017 נחקר בפרשה שותפו של שמרון, עו"ד יצחק מלכו, מקורבו של נתניהו. ב-1 באפריל 2018 פורסם כי השר לשעבר יובל שטייניץ העיד בפרשה וב-12 ביוני 2018 מסר גם נתניהו עדות בפרשה. היום, ב-8 בנובמבר 2018, המליצה המשטרה להעמיד לדין את אבריאל בר יוסף, שי ברוש, אלי מרום, אליעזר זנדברג ודוד שרן בגין עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון ואת דוד שמרון על עבירות מרמה והלבנת הון. כנגד יצחק מולכו המשטרה המליצה לסגור את התיק.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר