האם הפרקליטות "תופרת" תיקים לבכירים?

אמנון אברמוביץ' ציין "בצחוק" כמובן בתוכנית אולפן שישי האחרונה, שאם יריב לוין יתמנה לשר המשפטים יוסיפו בפרקליטות לנתניהו שנת מאסר נוספת. ניתן לתרץ את דבריו כדברי בדיחות, אבל ההיסטוריה המשפטית מלאה בדוגמאות כאלה, והן ממש לא מצחיקות.

פרופ' דניאל פרידמן בספרו "הארנק והחרב" מרכז שורה של מקרים בהם חקירה שנפתחה נגד נבחרי ציבור הוכחה כ"תיק תפור" או כחקירה מוטה. המקרים, שחלקם יובא להלן, מתוארים כך לא כפרי דמיונו של פובלציסט כזה או אחר או כפרשנות לאירועים של בעלי עניין, אלא על פי פסקי הדין שסגרו את התיקים וחוות הדעת שניתנו בהם. 

נפתח ביעקב נאמן. ימים ספורים לאחר מינויו לשר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז מיכאל בן יאיר (אותו נאמן רצה להחליף) על פתיחה ב"בדיקה" נגד השר, שכעבור כמה שבועות הפכה ל"חקירה", בעקבותיה נאמן התפטר שבועות ספורים בלבד לאחר מינויו. הכותרות באותם ימים זעקו כרגיל "“חקירתו של השר נאמן מסתעפת ומתרחבת. היא גולשת מעבר לנושא הידוע…”, דיווח אז אמנון אברמוביץ’ והוסיף מידע דרמטי: “איש משטרה בכיר מאוד המקורב לחקירה אמר: גם אם נסב את ראשינו הצידה ולא נסתכל על הפרשיות, הפרשיות תסתכלנה עלינו”.

אולם, כשהגיע התיק לבית המשפט התגלה גודל הבלוף. כתב האישום היה מבוסס בין היתר על עדות שקר שהופרכה בקלות ועל טעויות בתצהיר שערך עו"ד ממשרדו, שהפרקליטות לא טרחה בכלל לזמן לעדות. התיק נסגר תוך שהשופטים מטיחים ביקורת קשה בפרקליטות, אך היעד הושג: מינויו של נאמן סוכל. 

שנים לאחר מכן טען שמעון שבס, מנכ”ל משרד ראש הממשלה לשעבר כי הוא שמע “באוזניים שלי את בן יאיר אומר אני הולך לתקוע את הפאשיסט”. אכן, תקע.

מקרה דומה אירע עם רפאל (רפול) איתן ז"ל, שיועד להתמנות לשר לביטחון פנים בממשלת נתניהו הראשונה. הוא הואשם בכך שפגע בפרטיותו של מועמד שהתמודד לתפקיד מנכ"ל תנועת צומת, בטענה שהוא עיין במסמכים ובהם מידע לגבי השכלתו של המועמד והעובדה שהוא ערק מצה"ל. השופטים התייחסו להאשמות הללו בחומרה וטענו שרפול פעל כחוק מתוקף אחריותו “שהרי מדובר בראש התנועה. עליו לדאוג לשמירת האינטרסים של התנועה ושל הציבור שבחר בה”. עד כדי כך היה מופרך התיק עד שלא היה צורך בשמיעת עדויות, היות והטענות עצמן לא מהוות כלל עבירה. 

פרקליט המדינה שי ניצן // צילום: מישל דוט קום

בנימין נתניהו // צילום: קוקו

אמנון אברמוביץ' // צילום: קוקו

אביגדור קהלני

הלאה. אביגדור קהלני, השר לביטחון פנים בממשלת נתניהו הראשונה, הואשם בשורה של עבירות הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט. כאשר הגיע התיק לבית המשפט השופטים זרקו את הפרקליטות מכל המדרגות. "הנאשם זכאי מכל אשמה", כתב השופט אליגון בפסק הדין, וקבע כי כאשר הוצגו לפניו ראיות התביעה "הוברר כי כפי שקורה לעתים עם בלוני ענק המופרחים לשחקים, שכל מה שיש באותו בלון זה הוא מעט אוויר חם ותו לא. אוויר זה, השתחרר בסופו של דבר, ויצא בנפיחה יגעה, שלא הניבה אפילו מעט ריח רע לרפואה".

גם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין זכה לנחת ידה של הפרקליטות. כזכור, ריבלין יועד לשמש בתפקיד שר המשפטים בממשלת שרון הראשונה, בימים בהם הוא עוד היה מבקר חריף של המערכת המשפטית. סמוך להקמת הממשלה נודע לפתע כי נפתחה נגדו חקירה, דבר שהספיק למנוע את מינויו לתפקיד. בסופו של דבר, לאחר שלוש שנים וחצי ארוכות, סגר היועמ"ש מזוז את כל התיקים. 

אחד המקרים המובהקים ביותר היה כתב האישום נגד יושב ראש לשכת עורכי הדין דרור חוטר ישי ששימש בתפקיד במחצית שנות ה-90 והיה ידוע כמבקר חריף של האקטיביזם השיפוטי. חוטר ישי היה אמור לשמש גם בנציג הלשכה בוועדה למינוי שופטים, במקביל ליעקב נאמן, דבר שהיה מייצר רוב אנטי-אקטיביסטי בוועדה. חוטר ישי הועמד לדין לא פחות משלוש פעמים ובכל המקרים זוכה או שהפרקליטות הסכימה למחיקת כתב האישום. אך הדבר כבר נעשה: בשל כתבי האישום הוא נאלץ להתפטר מהועדה, וכך יחד עם נאמן שפרש, "השתנתה לחלוטין התמונה בוועדה למינוי שופטים” מסכם פרידמן בספרו.

אפשר להמשיך בכך עוד ועוד. נגד אביגדור ליברמן התנהלה חקירה במשך שנים ארוכות, שנסגרה לבסוף בידי היועמ"ש; נגד נתניהו התנהלו במשך השנים לא פחות מ-19 בדיקות או חקירות, שלמעט תיקי 1000-4000 הנידונים כעת כולם נסגרו בלא כלום. השר לשעבר חיים רמון ציין הבוקר (ראשון) בראיון ל-103FM שנעשו נJסיונות לפתוח תיקים גם נגד פרידמן עצמו, כשכיהן כשר משפטים בממשלת אולמרט.  

אז האם פרקליטות המדינה תוסיף לנתניהו שנת מאסר על מינויו של יריב לוין לשר המשפטים? אין איש יודע. רק דבר אחד ברור: ה"בדיחה" של אמנון אברמוביץ', מאוד מאוד עצובה. 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו